פרשת ההלוואות של מנורה: נושה פרטי של משפחה שקיבלה הלוואות דורש לדחות את החוב למנורה

בפרשה שנודעה כפרשת ההלוואות המפוקפקות שהעניקה חברת הביטוח מנורה מבטחים באמצעות סוכניה בעשור הקודם, כאשר בחלק מהמקרים ההלוואות ניתנו כנגד שיעבודים לא תקינים של פוליסות ביטוח חיים שנחתמו עבור ההלוואה, ונטען כי היו חסרות ערך כבטוחות להלוואות - צצה לפני שבועות אחדים בבית המשפט המחוזי מרכז פרשה משנה חריגה, במסגרת הליך פשיטת רגל של אחת הנהנות מהלוואות אלה.

מדובר בהליכי פשיטת רגל של יעל שער, מורה בתיכון. שער ובעלה (לשעבר) אבינועם העוסק בשיפוצים וגם הוא בהליכי פשיטת רגל, וכן בתם של השניים, קיבלו ממנורה סידרת הלוואות בגובה של כ-7 מיליון שקל, רובן באמצעות הסוכן מיקי גרובר, שעסק גם במימון חוץ-בנקאי במסגרת חברה בשם "יותר מימון והשקעות בע"מ". הבת קיבלה את עיקר ההלוואות על-שמה עוד כשהייתה קטינה. החוב שאושר לחברת מנורה על-ידי כונס הנכסים עומד על כ-4.5 מיליון שקל, ומתוך זה התחייבות של שער לשלם גם את ההלוואות של הבעל והבת, בגובה כ-2.2 מיליון שקל.

בהליך פשיטת הרגל של יעל שער התערב נושה פרטי אחר שלה, אשר מימון, שאושרה תביעת חוב שלו נגדה בגובה כ-600 אלף שקל. הנושה, באמצעות עו"ד אלי מימון, טוען כי ההלוואות של מנורה לשער ניתנו בניגוד לחוק וללא שהיו כספים בפוליסות, וכי ההלוואות "ניתנו ללא כל בטוחה ובגין מחדלים ופשיעה של גורמים אצל מנורה... ההלוואות ניתנו בחוסר תום-לב מוחלט ומופגן, ולמעשה בהפקרות ובפשיעה של ממש ובאדישות כלכלית מובהקת".

מימון טוען בבקשה לבית המשפט כי לאור הנסיבות, "יש מקום לדחות את מלוא חובה של מנורה לאחר פירעון מלוא חובות החייבת לנושיה".

"מי שניזוק היא מנורה עצמה"

מנורה, באמצעות עו"ד יוסי מנדלבאום ממשרד ליפא מאיר, טוענת בתגובתה כי "במהלך השנים היו מספר הליכים בהם טענו חייבים שונים שהם לא צריכים להחזיר הלוואות או לעמוד בהתחייבויות מכוח ערבויות, בשל 'חוסר חוקיות' בהלוואות אותן העמידה מנורה, כביכול, באופן דומה לטענות אותן מעלה המבקש בתיק זה, בעקבות אמירות מסוימות שציין הנאמן. חרף זאת, בתי המשפט שבו ודחו טענות אלה, תוך שקבעו כי למנורה יש זכות תביעה לגיטימית".

מנורה מבקשת לסלק על הסף את הבקשה, ולטענתה, "המפקח על הביטוח בחן בעבר את נושא הלוואות אלה שנתנה מנורה, אך מעולם לא נקבע על-ידי הרגולטור ו/או על-ידי גורם שיפוטי כי מאחר שלא נלקחו מעל-ידי מנורה בטוחות מספקות במועד מתן ההלוואות, לא חלה על הלווים חובה לפרוע את ההחלטות שקיבלו".

לדברי מנורה, במקרה זה נרשמה משכנתא מדרגה שנייה על בית המגורים של המשפחה, שמומש בהוצאה לפועל, וכי גם אם ההלוואות "ניתנו ללא כל בטוחות ראויות או מספיקות, הרי מי שניזוק מכך היא מנורה עצמה ולא החייבים או נושים אחרים... העובדה כי ההלוואות לא היו מגובות בבטוחות אינה גורעת מחובתם של חייבים לפרוע את ההלוואות".

ל"גלובס" נמסר כי חברת מנורה והנושה מימון הגיעו להסכמה, לפיה טענות הצדדים יובאו להכרעה משפטית כאשר יתברר מהו ההיקף הכספי שצפוי להתקבל מהחייבת בהליך זה.

150 מיליון שקל בהלוואות לא תקינות

בשנת 2010 הגיעה לסיומה פרשת ההלוואות האסורות בקבוצת הביטוח והפיננסים מנורה מבטחים, לפחות בכל מה שנוגע לראשיה ולה, לאחר שנקבעו קנס גבוה על החברה עצמה וקנס אישי על העומד בראשה דאז, ארי קלמן, מנכ"ל חברת ההחזקות גם כיום. הקנסות הללו הושתו על מנורה ועל קלמן בגין מתן הלוואות לא תקינות בהיקף נרחב של כ-150 מיליון שקל לכמה סוכני ביטוח, ובראשם סוכני הביטוח מיקי גרובר ועזרא גבאי, בשנים 2004 עד 2007, שהניבו לחברה הפסדים.

אמנם יציבותה של מנורה ואיתנותה הפיננסית לא הוטלו בספק לכל אורך הפרשיה, אך עדיין מדובר היה בכספים שנמסרו ללווים שלא עמדו בקריטריונים שנקבעו לחברות הביטוח, כשהכספים שניתנו הגיעו מכספי מבוטחי הקבוצה, שפוצו על-ידה. הביקורת שהוביל הפיקוח נעשתה בסיוע משרד רואי החשבון ברלב, שמצא כי החברה העמידה הלוואות חריגות, לא ראויות ובאופן אסור.

אגב, באותן שנים מנורה מבטחים הייתה בלבה של פרשה נוספת: פרשת הבקדייטינג (תיארוך בדיעבד), שנגעה להעברות כספים רטרואקטיביות על-ידי עובדי החברה בין מסלולי השקעה שנוהלו בפוליסות חיסכון לפרט של החברה.