כמה תרמתם למען הקהילה? רשות החברות הממשלתיות תחייב הצגת תוכניות שנתיות עם יעדים חברתיים

החברות הממשלתיות יידרשו להציג בתוכניות השנתיות שלהן אסטרטגיה ליצירת "ערך משותף" - עסקי וחברתי • הרשות לא יכולה לכפות על החברות להכניס לתוכניותיהן יעדים חברתיים, אך היא יכולה להניע אותן לעשות זאת, בעיקר באמצעות התניה של הבונוסים השנתיים

קווינט יעקב/ צילום: עינת לברון
קווינט יעקב/ צילום: עינת לברון

רשות החברות הממשלתיות הכריזה על מדיניות חדשה שתחייב את כל החברות הממשלתיות להציג תוכנית אסטרטגית ליצירת "ערך משותף" - עסקי וחברתי. כחלק מהתוכנית תשתנה גם מדיניות התגמול של הרשות, כך שתיקח בחשבון גם את התרומה החברתית של החברות. המהלך חדש של הרשות נועד להביא את החברות שתחת פיקוחה לאמץ אסטרטגיה עסקית חדשה, כלומר לפעול ליצירת אימפקט חברתי, סביבתי ואפילו לאומי לצד הרווח העסקי.

המהלך הזה מעורר באופן טבעי סימני שאלה. האם מדובר בגימיק? במהלך שיווקי תדמיתי רווי ססמאות ריקות מתוכן על דאגה לציבור? או אולי בניסיון להסיט את תשומת הלב ממחדלי ניהול וחוסר יעילות בחברות הממשלתיות. ברשות החברות מנסים לשכנע שהתשובה לכל השאלות האלה היא שלילית ושמדובר ב"שינוי דיסקט" אמיתי".

עם 60 חברות, שמעסיקות 56 אלף עובדים ומשקיעות בשנה מיליארדי שקלים בהתקשרויות שונות מאמינים ברשות כי יצליחו לחולל שינוי אמיתי בשוק. מנהל הרשות יעקב קווינט מציין כדוגמה רעיון שחברה ממשלתית שתתקשר עם עסקים קטנים תהיה מחויבת למוסר תשלומים גבוה יותר, או רעיון אחר שבו מהנדסים ובעלי מקצוע מיומנים בחברות ממשלתיות יבקרו במוסדות חינוך ויעודדו תלמידים לרכוש השכלה מקצועית.

"שר האוצר הגדיר לרשות כיעד להתוות לחברות הממשלתיות מדיניות של לקיחת אחריות ומצוינות בדרך של השאת ערך משותף גם עסקי וגם חברתי וסביבתי לצד הרחבה משמעותית של הפעילות העסקית והמסחרית של החברות", אומר קווינט ל"גלובס", "אנחנו חושבים שלחברות הממשלתיות המצויות בתווך שבין העולם הציבורי לבין העולם העסקי, יש יכולת לתרום לקהילה ולחברה. ואין לנו ספק כי פעילות זו של החברות תהווה מודל לחיקוי שיאומץ על ידי חברות נוספות במשק".

רשות החברות הממשלתיות
 רשות החברות הממשלתיות

יותר רגישות, פחות קפיטליזם טהור

הרצון לקדם פרויקטים חברתיים באמצעות חברות עסקיות הוא חלק ממגמה עולמית שהחלה בעקבות המאמר "יצירת ערך משותף" של פרופ' מייקל פורטר מהרווארד, שטען שהתגובה הנכונה לביקורת על השיטה הקפיטליסטית ועל הקפיטליזם החזירי היא שחברות עסקיות ימלאו תפקיד חיובי מבחינה חברתית. בהשפעת ארה"ב, העולם העסקי והשפה העסקית הולכות לכיוונים האלה יותר ויותר. הדור הצעיר בארה"ב, מיליאנלס ודור ה-Z מזדהים יותר ויותר עם תפיסות שדורשות מהסקטור העסקי לגלות גם רגישות חברתית ומתרחקים מהקפיטליזם הטהור הדוגל בהשאת רווח.

ברשות החברות משוכנעים שהמגמה העולמית מתאימה לישראל ובמיוחד לסקטור החברות הממשלתיות, שרבות מהן - כמו חברת החשמל, מקורות, הדואר או רכבת ישראל - נדרשות כבר היום למלא תפקיד ציבורי של ספק שירות חיוני, שמטיל עליהן חובות שמעבר למקסום רווחים. ברשות החברות מגדירים זאת כ"שורת רווח כפולה": רווח עסקי לצד אימפקט חברתי וקידום יעדים לאומיים.

מהלך שיטתי ומכוון מלמעלה

עם 56 אלף עובדים, מיליוני לקוחות ותקציבי פיתוח הנאמדים בכ-18 מיליארד שקל לשנה אין ספק שלחברות הממשלתיות יש יכולת לחולל שינוי. כך, למשל, אם תינתן העדפה לעסקים קטנים בהתקשרויות או במוסר התשלומים של החברות הממשלתיות. ואולם ברשות סבורים שכדי לממש את הפוטנציאל הזה יש צורך במהלך שיטתי ומכוון מלמעלה. בדיקה של מה שנעשה בשטח מעלה שיש פערים ניכרים בין החברות - ולצד חברות שיזומות פעילות חברתית רבה יש כאלה שאינן עושות דבר. גם החברות שכן פעילות בוחרות פרויקטים באופן אקראי ומבלי לבחון למשל האם הם מייצרים ערך, האם הם תורמים לרווחיות החברה והאם הם משתלבים ומקדמים את התפיסה האסטרטגית הכוללת של החברה.

מעבר לכך מודים ברשות כי ליוזמה יש גם מטרה לא מוצהרת של שיפור התדמית הירודה שיש לחלק מהחברות. לדוגמה, הרכבת או נמל אשדוד שסובלות בשנים האחרונות משפע של פרסומים שליליים - יוכלו לזכות בסיקור אוהד. ברשות מציגים את חברת החשמל כדוגמה מוצלחת לחברה שיזמה שפע של פרויקטים חברתיים, למשל בתחום קידום העסקת בעלי מוגבלויות - ונהנית לדבריהם משיפור תדמיתי ניכר.

תמריץ: הבונוס השנתי של המנהלים

"התעשייה האווירית במקום הראשון במשק ברכש מעסקים קטנים", "נמל אשדוד ינחה 20 נמלים בעולם לאחר שזכה בתואר הנמל המגוון ביותר באירופה מבחינה תעסוקתית", "מחקרים: ההשתתפות בתוכנית הקהילה של עמידר מגדילה ב-65% את הסיכוי של נוער המתגורר בדיור ציבורי לצאת ממעגל העוני".  הכותרות החברתיות החיוביות הפיקטיביות האלו הוצגו כחלק מהרצאה למנהלים בכירים בחברות הממשלתיות שנשאה מי שקידמה עד היום את היוזמה, סגנית מנהל הרשות יודפת אפק. מדובר רק בדוגמה יצירתית וממחישה, אבל ברשות מדברים על סט שלם של כלים שיופעלו במאמץ לרתום את הנהלות החברות לחשיבה מוכוונת יצירת ערך משותף.

חשוב להבהיר כי רשות החברות איננה מנהלת את החברות הממשלתיות בשוטף וגם איננה גוף שמייצר בעצמו את התכנים לפרויקטים חברתיים אפשריים, אך יש לה לא מעט כלי השפעה כדי לקדם מדיניות, אסטרטגיה ויעדי על. במסגרת זו מתכוונת הרשות לדרוש מהחברות להציג לה תוכניות אסטרטגיות בנושא יצירת ערך משותף. תמריץ לא פחות אפקטיבי יכול להיות קביעה שהזכאות של המנהלים בחברה הממשלתית לבונוס שנתי וגובה הבונוס השנתי תיקבע בין היתר על סמך הביצועים שהוכיחו בתחום קידום הפרויקטים החברתיים.

לדברי אפק הרשות היא הגוף המתאים ביותר לשמש חוליה מקשרת וגורם פותח דלתות המייצר שיתופי פעולה בין חברות ממשלתיות למשרדי ממשלה, או בין החברות לגופים ממשלתיים כמו המכון להכשרות טכנולוגיות (מה"ט), גוף שמקדם הכשרות מקצועיות למי שאינו עומד בדירשות הסף של האוניברסיטה ומצמצם בכך פערים. אפק עצמה פורשת בימים אלה מהרשות ועוברת לתפקיד מנכ"לית עיריית בת ים והטיפול ביוזמה יועבר ליועצת המשפטית של הרשות עו"ד דלית זמיר.

כדי לקדם את מימוש המטרה החברתית של תמיכה ופיתוח עסקים קטנים, מתכוונים ברשות ליצור שיתופי פעולה בין חברות ממשלתיות שיבחרו בתחום הזה לבין משרד הכלכלה והרשות לפיתוח הנגב והגליל. כדי לקדם את מימוש הגיוון התעסוקתי תציע רשות החברות שיתופי פעולה עם נציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה. כדי לקדם השמת עולים חדשים לפרויקטים בתחום התשתיות תיזום הרשות שיתופי פעולה עם משרד הקליטה. רעיון אחר שמתגלגל ברשות, מספרת אפק, הוא לחבר עמותות המחלקות מזון לנזקקים לחברות ממשלתיות גדולות שמשליכות כמויות מזון גדולות לפח.

כיצד הפעילות החברתית מתיישבת עם המטרות העסקיות של החברות הממשלתיות

"אם ניקח לדוגמה את רעיון הפניית עודפי מזון לעמותות המחלקות מזון לנזקקים - החשיבה ברשות היא שפרויקט כזה יעורר תשומת לב ניהולית לצורות של בזבוז משאבים שאינם זוכות בדרך כלל לתשומת לב כזו - ויגרור התייעלות בפעילות החברה. שיתופי פעולה עם מה"ט יאפשרו לחברות הממשלתיות להתערב ולהשפיע על תוכניות הלימוד לתעודות מהנדסים וטכנאים שחברת החשמל צריכה. פרויקט כזה עשוי להגדיל את מספר ההנדסאים שייקלטו בחברות הממשלתיות ולתרום בטווח הארוך להגדלת הפריון ולצמצום אי השוויון בחברה", אומרת אפק.