הוועדים התחזקו, הנשים נחלשו וגדעון סער חזר בגדול: מה למדנו היום מהפריימריז בליכוד

הבחירות הפנימיות בליכוד הגיעו לקיצן והגיעה שעת הסיכומים. כ-70 אלף חברות וחברי ליכוד ברחבי הארץ יצאו להצביע ובחרו את רשימת הליכוד לכנסת הבאה. חמש הערות על המנצחים והמפסידים, כללי המימון החדשים וכאב הראש שממתין לראש הממשלה נתניהו.

וגם: יותר אשכנזים, מאופקים, משכילים - פחות נשים, מזרחים ואנשי פריפריה

1. כוחם של כץ והוועדים

ערב הפריימריז נחשפה רשימת התמיכה של שר העבודה והרווחה חיים כץ. שלא כמו בעבר בליכוד, כץ הקטן כבר לא היה בדיל פוליטי עם כ"ץ הגדול, הלוא הוא שר התחבורה והמודיעין, ישראל כ"ץ. התוצאות של ההצבעה אתמול, מעל ל-22 אלף איש בחרו בו והביאו אותו למקום ה-15 ברשימה, לא חושפות את הסיפור כולו.

המיקום של כץ פחות חשוב מאשר השפעתו על שאר הרשימה. על אף כתב האישום המאיים, היחסים העכורים עם ראש הממשלה נתניהו, כוחו של חיים כץ עדיין במותניו. האיש שכבר עבר שימוע לקראת העמדה לדין, ואם יתקדם היועץ המשפטי למדינה עם ההליכים נגדו, לא יורשה לשמש כשר בממשלת ישראל, עשוי להותיר מאחוריו מורשת ועדי עובדים עם נוכחות משמעותית בתוך הליכוד.

וזה מעניין, כי בליכוד הימנית, שתמיד הייתה גם ימנית מבחינה כלכלית, מקובל לחבוט בעבודה המאורגנת. זה בא לידי ביטוי בלצאת חוצץ נגד יושבי ראש ועדים, לאפשר לשר התחבורה לנהל מאבקים ציבוריים נגד ועד עובדי הרכבת, לפרסם סרטוני בחירות (2015) נגד ועד עובדי רשות השידור ו-ועד עובדי אגף גביה, ועדי עובדים של שירות המדינה.

דווקא במפלגה הזו, משתרשים כעת ועדי רשות שדות התעופה, ועדי תעשייה אווירית ו-ועדים נוספים, באמצעות נציגים בכנסת שיעמדו לצידם. האם זה יועיל לכלכלה הישראלית, שוועדי עובדים החזקים ממילא, ישפיעו גם מבפנים על תקציבים וחקיקה? לא בטוח שהעבודה המאורגנת דווקא תרוויח מכך.

הפעם, בפריימריז של 2019, עשה זאת כץ ללא תמונות של אוטובוסים המסיעים עובדים ממקומות העבודה להצביע, ללא תמונות של מתפקדים בתור מנפנפים בפתק עם שמות שהוטמן בידם. כץ, הרי היה יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית עד שנת 2015. החליף אותו בתפקיד בנו, יאיר כץ, שנבחר לפני כמה חודשים לתפקיד. לכנסת הוא נכנס באמצעות מפלגת עובדים, שבראשה עמד עמיר פרץ, אך דרכיהם התפצלו לשמאל ולימין.

את ההשפעה הניכרת שלו אפשר היה לראות גם דרך הישגים של מועמדים אחרים. למשל, הצלחתו של גדעון סער להתברג בחמישייה הראשונה וניצחונה של ראשת הלשכה שלו לשעבר, אתי עטיה, שנבחרה מטעם מחוז דן ונמצאת בראשית העשיריה השלישית במקום ריאלי. הוא השפיע גם על היבחרם של מיכל שיר למחוז תל-אביב ושל פנחס עידן, יו"ר עובדי רשות שדות התעופה, למקום ה-19 ברשימה.

ברשימת התמיכה של כץ לרשימה הארצית נכללו גם יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, מירי רגב, וגילה גמליאל, כולם בעשירייה הראשונה. קטי שטרית שנתמכה על ידו למקום המשוריין לאישה (25) הפסידה לקרן ברק, ותהיה במקום 31 ואילך. אך הבוקר התועורר ויכוח פנים מפלגתי בנוגע לשריון האישה החדשה במקום 25 אל מול שריון מחוז דן, בו ניצחה אתי עטיה (מקורבתו של כץ). 

וכך חיים כץ, כמו חברו גדעון סער, הוא אחד מסיפורי הניצחון של הפריימריז הללו. שניהם נמצאים ברשימת החיסול של ראש הממשלה נתניהו מאז הריצו את ראובן ריבלין לתפקיד נשיא המדינה ב-2014, והצליחו למרות הכול.

2. כוחו של כ"ץ הגדול

שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ ניצב בצמרת, במקום השני עם 36,758 קולות. מעליו רק יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. כ"ץ סוגר עשור כשר התחבורה של ישראל, הוא גם משמש כיו"ר מזכירות הליכוד, גוף המונה 100 איש, אשר יהיה משמעותי כאשר נתניהו יבקש לאשרר את השריונים מטעמו.

ההצלחה של כ"ץ אינה מפתיעה את מי שמכיר את עבודתו. עבודת שר התחבורה חושפת את הפוליטיקאי המאוד משופשף הזה לקבלנים גדולים, בעלי חברות תחבורה, יבואני רכב וחברות תעופה. בתחום התשתיות והתחבורה יש מספר רב של מינויים שאפשר לספק. הצלחתו של כ"ץ הגדול היא תוצאה של עבודה ארוכת שנים בתוך מנגנוני המפלגה.

כ"ץ אף הודיע על התמודדות על ראשות המפלגה, ביום שאחרי נתניהו כמובן, אך הקושי שעשוי לעמוד בפניו הוא כישורי הרטוריקה, כריזמה ותדמיתו שלעיתים שנויה במחלוקת בעיני הציבור הרחב.

3. נתניהו ספג מכה מאנשיו

אם יש תוצאה חד משמעית שעלתה מתוצאות הבחירות הללו, היא שחברי מפלגת הליכוד לא שעו לקריאות המנהיג שלהם לחסל את גדעון סער. חלפו הימים בהם ניתן להגיד לציבור כי איש זה או אחר הוא חתרן, מבלי להוכיח או לספק לכך ראיה, ולצפות לציבור של 70 אלף אומרי הן.

הליכודניקים אמרו לנתניהו - עד כאן. רבים מהם מכירים את סער אישית, מכירים את נשיא המדינה ריבלין, איש בית"ר ואיש הליכוד. הם התקשו לראות את התרחיש שהוא שרטט בפניהם כעניין עובדתי. הם ייחסו את זה למעין פנטזיות, המצאות, שמטופטפות בפיד הפייסבוק והטוויטר של בנו, יאיר נתניהו. בעידן בו הכול מוקלט, מצולם ויש צילומי מסך לכל שיח, קשה לאנשים לקבל את אמיתות נתניהו כדברי אלוהים חיים.

וזה לא נגמר בסער. ביום ראשון בערב שלח נתניהו גם הודעה באמצעות דובריו שהוא "מעריך מאוד את דוד שרן". האיש שנתניהו שכנע לפרוש ממשרת ראש לשכתו, על מנת להתמודד לתפקיד מזכיר הממשלה, רק כדי לגלות שיואב הורביץ מונה לתפקיד ראש הלשכה ואחר, צחי ברוורמן, מונה לתפקיד מזכיר הממשלה. שרן האמין פעם נוספת לנתניהו שהוא "מעריך אותו". חברי המרכז של הליכוד, השיבו לנתניהו תשובה שלילית גם על בקשה זו. מה זה אומר על נתניהו עצמו?

אם שרן, חשוד בפלילים בתיק 3000 (צוללות וכלי השיט), אשר טרם קיבל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה אם יוגש או לא יוגש נגדו כתב אישום, נפסל על ידי אלפי חברי מרכז? איך זה משליך לעמדתם של חברי המרכז בנוגע להחלטות היועץ המשפטי לממשלה הקרבות לבוא בנוגע לנתניהו עצמו? התוצאה הזו יכולה להדיר שינה מעיניו של ראש הממשלה.

4. החוק שנתן יתרון לברקת וסער

הצלחתו של ראש עירית ירושלים ניר ברקת להתברג בצמרת הליכוד היא סיפור מרתק. בימים שלפני ההצבעה הייתה תחושה שהאיש, למרות כישוריו התקשורתיים והונו הרב, לא זוכה לתהודה רבה בשטח. ובכן, הוא זכה גם זכה.

אחד ההיבטים המעניינים בפריימריז הנוכחיים הוא חוק מימון המתמודדים בליכוד באמצעות כספי משלם המיסים. חוק חדש שמעניק 300 אלף שקל למתמודד אשר היה ח"כ מכהן ולא מאפשר לקבל תרומות. מי שחתום על החוק הזה יותר מכל הוא יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם.

איך זה קשור לברקת? החוק הזה שירת בעיקר את אמסלם ועוד כמה ח"כים מכהנים בליכוד בלבד. במפלגות אחרות, מרצ והעבודה, המתמודדים בפריימריז זכו לקבל סכומים נמוכים בהרבה, בגלל המנגנון שקבוע בחוק, הקושר את גובה המענק למספר המתפקדים של כל מפלגה. התוצאה הייתה ששרי הליכוד, שבעבר עבדו לגייס תרומות, מצאו עצמם כבולים לסכום ה-300 אלף שקל, תוך שאסור להם להתרים.

וכך, למשל, ניר ברקת וגדעון סער התנהלו בפריימריז במשך זמן ממושך ללא מגבלת סכום. ערב הפריימריז פורסם ב"גלובס" שסכום התרומות שאסף סער עמד על 2 מיליון שקל ואיפשר לו, ככל הנראה, להעסיק פעילים בשכר זמן ממושך. מנגד, ידוע שלשרים מכהנים יש יכולת מרובה להשתמש בכוח המשרה והמעמד כדי להשפיע על תדמיתם, ועל ציבור הבוחרים.

כאמור, ארדן, כ"ץ, מירי רגב ואחרים, צריכים היו להיצמד לסכום של 300 אלף שקל, והדבר עוד ייבדק בהמשך על ידי מבקר המדינה כדי לוודא שהם לא חרגו מכך. בשיחות שקיימו שרים בכירים בליכוד עם "גלובס" בימים האחרונים, הם הגדירו את החוק של אמסלם "כחוק מטופש ואינטרסנטי", כזה שפגע גם במתמודדים חדשים מחוץ לזירה, שלא עלה בידם לזכות ב 300 אלף שקל. חוק שהפך את תהליך הפריימריז להיות בלתי-שוויוני.

אצל ארדן ראו את הצלחתו להתברג בחמישייה הראשונה (מקום 3), כהישג. הליכודניקים החדשים, שכוחם עמד על כ-7,000 מתפקדים, המליצו על אדלשטיין ועל כ"ץ, אך בחרו שלא להמליץ על ארדן וסער. יש מי שחושב, בשוך יום הפריימריז, שאם סער וארדן היו בפתק ההמלצה של הליכודניקים החדשים, השניים הללו היו מגיעים לצמרת הרשימה. במקרה של ארדן, אומרים בליכוד שהוא שילם מחיר גם על היותו השר לביטחון פנים, מי שממונה פורמלית על חקירות המשטרה.

ההישג של ארדן מעיד על כוחו. כפי שסער הצליח לשלב ברשימה לכנסת את מיכל שיר (על חשבון דוד שרן), ובחיבור עקיף גם את אתי עטיה ופנחס עידן, הצליח השר ארדן לסייע להיבחרו של עו"ד אופיר כץ במחוז הגליל.

אגב, כמה ימים לפני הבחירות הפיץ יאיר נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו, את תעמולת הבחירות של מתמודד אחר בגליל, עו"ד זיו אגמון, אך מסתבר שהדרך לליבם של מתפקדי הליכוד לא עוברת דרך הקיר של יאיר.

5. אבל מה עם מספר הנשים?

בליכוד חוזרת מדי כמה שנים הביקורת על כך שבכל אחת מן העשיריות מובטח ייצוג לאישה אחת בלבד. השרות מטעם הליכוד, רגב, גמליאל וחוטובלי (סגנית השר), מצליחות לדלג מעל המשוכה ולגרוף קולות בזכות עצמן, אך ח"כיות רבות נפלטו החוצה בתהליך.

כך נוצר מצב שעד למקום ה-20 במפלגה, יהיו רק שלוש נשים. בין המקומות ה-21 ועד המקום ה-30, עשויות להשתבץ שתי נשים נוספות. על המיקום הזה עומד להיערך קרב משפטי, מכיוון שבליכוד טוענים כי משבצת האישה החדשה, בה ניצחה קרן ברק (מקום 25), צריכה להתבטל עם כניסתה של אתי עטיה, באמצעות מחוז דן, למקום ה-23 ברשימה.

השר חייץ כץ, בתפקידו כיו"ר מרכז הליכוד, מתעקש כי כניסתה של עטיה לא אמורה לפגוע בשיבוצה של קרן ברק. כדי להוכיח את דבריו, הוא שלח ל"גלובס" נייר מטעמו המוכיח זאת. עם זאת, פעילי מרכז אחרים אמרו ל"גלובס" כי אם השיבוץ של אישה חדשה יפגע במועמדים ברשימה הארצית הממוקמים במקומות 30-33, הם יעתרו נגד המפלגה. כאמור, עשוי להתפתח פה קרב משפטי מעניין.

חזקת החפות. יודגש כי גם לאחר המלצת המשטרה, דוד שרן וחיים כץ הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה ועומדת להם חזקת החפות.