אפי נוה: יש אכיפה בררנית נגדי; שיקולי הפרקליטות זרים ואסורים

"עסקינן בעורך דין ותיק, כבן 50, אב לשישה; ובבחורה צעירה, בראשית דרכה האישית והמקצועית, אשר כבר ספגה פגיעה חריפה בגין הפרסומים הרבים עד כה. אין לחובת השניים כל עבר פלילי, ולהליך עד כה - עוד קודם להגשת כתב האישום - הייתה השפעה קשה ביותר עליהם" - כך כותבים הבוקר (ד') באי-כוחו של עו"ד אפי נוה לבית המשפט, בתגובה לטענת המדינה כי אין אכיפה בררנית בעניינו של נוה.

לטענת נוה, הפרקליטות מודה בכתבי הטענות שהגישה לבית המשפט כי שקלה את מעמדו הציבורי של עו"ד נוה בעת שהחליטה האם להגיש נגדו כתב אישום בפרשת "ביקורת הגבולות" - שיקולים זרים ואסורים.

באמצעות עורכי הדין בעז בן-צור, כרמל בן-צור וגיא רוה, כותב נוה לבית המשפט כי אסור היה לפרקליטות לשקול את מעמדו הציבורי ואת העובדה שהחקירה בפרשה זכתה לפרסום. הפרקליטות הגדירה שיקולים אלה כ"ענייניים, חשובים, משמעותיים ואף מכריעים", ובהם "מעמדו הציבורי הרם והמוכר של הנאשם" ו"הפומביות והפרסום הציבוריים התקשורתיים הרבים להם זכו האירוע והעבריינות שננקטה בו".

"ואולם", טוענים באי-כוחו של נוה, "עד כמה שידענו, דין פלילי אחד ויחיד יש במדינה זו, גם לאדם שמוכר לציבור, וגם אם חקירתו זכתה לפרסום בתקשורת".

עוד טוען נוה כי "שיא האבסורד" הוא העובדה שהפרקליטות "שכחה" כי כתב האישום הוגש גם נגד בת זוגו של נוה, "שהיא צעירה, בתחילת דרכה המקצועית, אשר אינה נושאת או נשאה מעולם בתפקיד ציבורי ואינה מוכרת לאיש מלבד למשפחתה ולחבריה". לגביה, טוען נוה, "לא מתקיימת אותה 'נסיבה מחמירה' (המהווה גם כך כאמור שיקול זר), אשר לה טוענת המדינה בדבר 'מעמדו הציבורי הרם והמוכר של הנאשם'. גרירתה של הנאשמת לקלחת הפלילית, נוכח רצונה של המדינה להגיש כתב אישום ויהי מה נגד נוה, היא בבחינת חוסר צדק משווע והתנהלות בלתי נאותה, לשון עדינה".

התגובה הוגשה במסגרת הליך שמנהל נוה על-מנת לקבל חומרים שונים מהפרקליטות, במטרה להוכיח כי הגשת האישום נגדו בפרשת "ביקורת הגבולות" אינה מוצדקת, וכי במקרים דומים לא הוגשו אישומים.

כתב האישום נגד נוה ובת זוגו הוגש בדצמבר אשתקד, ובמסגרתו נטען כי נוה, ראש לשכת עורכי הדין דאז, סייע לחברתו לעבור במעבר הגבול ביציאה מישראל בדרכם לחופשה זוגית בתאילנד, ובכניסה אל ישראל כשחזרו מהחופשה, ללא הצגת דרכון. כתב האישום מייחס לנוה עבירות של קבלת דבר במרמה וכן עבירה על חוק היציאה והכניסה מישראל (בנוסף מתמודד נוה עם חקירה פלילית שנפתחה נגדו בפרשה המכונה "פרשת המין והמינויים". נוה חשוד בעבירות על טוהר המידות, ובין היתר בקידום שופטים בתמורה לשוחד מיני).

בתגובה לאישומים נגדו טען נוה כי מדובר באכיפה בררנית, ודרש מגוון חומרים מהפרקליטות, ובהם דוגמאות לתקדימים ולמקרים אחרים שבהם הוגשו אישומים כמו אלה המיוחסים לו. לטענתו, הפרקליטות לא הגישה כתבי אישום בנסיבות דומות לשלו, בהן המעבר בגבול ללא החתמת דרכון נעשה על-ידי אזרחית ישראלית שיכולה להיכנס ולצאת מהארץ ללא כל הגבלה.

בתגובה שהגישה פרקליטות מחוז מרכז לבית המשפט בשבוע שעבר, היא דחתה את כל טענותיו של נוה וציינה כי הוגשו עשרות כתבי אישום בגין "עבריינות מעבר" בשנים האחרונות. המדינה הציגה שלל כתבי אישום אשר מוכיחים לגישתה כי אין אכיפה בררנית כנגד נוה. עוד טענה הפרקליטות כי ללא קשר לעניינו של נוה, הוחמרה מדיניות האכיפה בתחום מעבר בגבול. עוד לטענת הפרקליטות, נוה אינו זכאי לקבל את החומרים המבוקשים על-ידו.

נוה הגיב הבוקר לדברים, והוא טוען כי "בניגוד לרעשי הרקע שהם תגובת הפרקליטות, הרי שבגילוי חומר חקירה לטובת ביסוס ההגנה - ובכך בלבד - עוסקת הבקשה".

ראשית, לטענת נוה, עצם הודאת המדינה כי נשקלו מעמדו והפרסומים על המקרה, מהווה אכיפה בררנית. "מה זאת אם לא אכיפה בררנית? מה קראנו, אם לא הודאה בכך שכתב האישום הוגש משיקולים זרים, אך בשל מעמדו הציבורי של המבקש והפרסום שלו זכה מקרה זה? מה לכך ולשיקולים הרלוונטיים להעמדה לדין?", כותב נוה.

עוד טוען נוה כי אף אחד מהמקרים שהוצגו על-ידי הפרקליטות (כתבי האישום שהוגשו בגין עבירות מעבר בגבול) אינו רלוונטי לעניינו. "על אף המלל הרב שהושקע בתגובת הפרקליטות, לא עלה בידה להצביע על מקרה אחד שניתן לגזור ממנו גזירה שווה לענייננו. אלא אם כן, כמובן, מתעלמים כליל מנסיבות ביצוע העבירות ומן הנסיבות האישיות", כותב נוה.

לטענת נוה, הפרקליטות המציאה עבורו מונח חדש - "עבריינות המעבר". לטענתו, "כדי לסתור את טענת האכיפה הבררנית שבכוונת המבקשים להעלות, הפרקליטות מבקשת להעמיס כמה שיותר ביצים לסל העבירות. וכך, אם עד היום שמענו על 'עבירות רכוש', 'עבירות אלימות' או 'עבירות המתה', עתה נוספה לדין הישראלי קטגוריה נכבדה נוספת - 'עבריינות המעבר'. ובהמצאת הקטגוריה אין די; כעת הפרקליטות מבקשת 'לנפח' את הקטגוריה האמורה ולכלול בה כמה שיותר מקרים - לרבות מקרים חמורים עשרות מונים מן המקרה דנא, שאינם קשורים לנסיבותיה הצנועות של פרשה זו כלל ועיקר".

עוד לטענתו, אם הפרקליטות תיאלץ להישאר בגזרה הצרה שבה עוסק התיק ולהצביע על מקרים דומים למקרה זה - מקרים שבהם הועמדו לדין אזרחי ישראל, ללא עבר פלילי, שלא הייתה מניעה ליציאתם/כניסתם לארץ, בגין אי-רישום במעבר הגבול - "היא תצא וידיה על ראשה". "ובמילים אחרות, הפרקליטות, המבקשת 'להקדים תרופה למכה', מנסה להסביר כבר במועד ראשוני זה (שבו, כזכור, התבקש החומר הרלוונטי בלבד - והמבקשים עוד לא טענו טענת אכיפה הבררנית לגופה), מדוע יש להשוות את עניינם של המבקשים למקרים רבים אחרים, שבינם לבין המקרה דנא אין דבר וחצי דבר", כותב נוה.

לטענת נוה, כדי להתגבר על העובדה שאין לפרקליטות מקרים רלוונטיים, מסבירה הפרקליטות בתגובתה כי כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי נסיבות העבריין, וכי ההבדלים בין הנסיבות והדוגמאות שהציגה הן כאלה הקשורות לאופן ביצוע העבירה, והן כאלה הקשורות לעבריין שביצע את העבירה, משליכים על מידת חומרת עבריינות המעבר שבוצעה - ועל העונש שאמור להיות מוטל - ולא על עצם היותה עבריינות מעבר, האחריות הפלילית בגינה, והצורך וההצדקה באכיפתה.

על כך כותב נוה כי "דברים (קשים) אלה מעוררים, מטבעם, מחשבות נוגות על הצורך בפרקליטים. אם המשטר החל במדינתנו הוא שבכל עת שמתקיימים, לשיטת המאשימה, יסודות של עבירה פלילית יועמדו המעורבים לדין מיד, תהיינה נסיבות ביצוע העבירה אשר תהיינה, תהיינה נסיבותיהם האישיות אשר תהיינה - מדוע שלא יוחלפו הפרקליטים, אשר מסתבר כי גם כך 'עובדים' קשה, ועוד למען 'עבריינים לכאורה', בטכנאים? מדוע שלא ישגרו אלה אחר כבוד כתבי אישום לבתי המשפט? הלוא אליבא דפרקליטות, תפקידו של התובע להפציע - הוא ושיקול-דעתו - רק בשלב הטיעונים לעונש, שאז יידון מתחם העונש ההולם והעונש המתאים בתוכו".

לטענת נוה, עמדת הפרקליטות מבטאת "התפרקות כללית משיקול-הדעת הנדרש בעת העמדה לדין", ו"משמעות הטענות שנטענו על-ידה היא כי בכל פעם שהתגבשו לשיטת המאשימה יסוד עובדתי ויסוד נפשי של עבירה פלילית, מאליו נכתב ונחתם כתב האישום - ולעזאזל נסיבות המקרה, נסיבות אישיות ושיקולים רלוונטיים נוספים".

עמדה זו, נטען, סותרת את הלכות בית המשפט העליון בנוגע לשיקולים שיש לשקול בעת קבלת החלטה האם להעמיד אדם לדין וההכרעה בנוגע לקיומו של עניין לציבור, אשר כוללים בין השאר את השיקול של חומרת המעשה; נסיבותיהם האישות של החשוד ושל קורבן העבירה; ושיקולים מוסדיים של התביעה ובית המשפט.

*** חזקת החפות: חקירת המשטרה בחשד לשוחד מיני סביב מינוי שופטים נמצאת בראשיתה; ובפרשת ביקורת הגבולות - כתב האישום רק הוגש, טרם נשמעה הגנתם של הנאשמים, ולא ידוע כיצד ההליכים הפליליים יסתיימו. יודגש כי כל המעורבים בשתי הפרשות, ובהם אפי נוה, הם בחזקת חשודים וזכאים ליהנות מחזקת החפות.