השימוש במידע של כלל פיננסים: עבודות שירות לגיא מגורי-כהן וחיים לנגר

גזרי דין נוספים בפרשת תרמית ניירות הערך בה היה מעורב עובד לשעבר בכלל פיננסים: שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, גזר היום (ג') את עונשם של נאשמים נוספים בפרשה.

בין המורשעים: גיא מגורי-כהן וחיים לנגר. השניים הורשעו על סמך הודאתם במסגרת הסדר טיעון בביצוע העבירה המיוחסת להם בכתב האישום, עבירה של השפעה בדרכי תרמית (ריבוי עבירות). השופט כבוב גזר על השניים עונשי מאסר לתקופה של 6 חודשים (כל אחד) וכן 9 חודשי מאסר על-תנאי. השופט הורה לממונה על עבודות שירות להגיש חוות-דעת בסוגיית התאמתם של הנאשמים לשאת בעונש המאסר בדרך של עבודות שירות. בנוסף הושתו על השניים קנסות בסך 600 אלף שקל (מגורי-כהן) ו-275 אלף שקל (לנגר).

הרשעתם של השניים מגיעה יותר מ-5 שנים לאחר פתיחת החקירה בעניין תרמית ניירות הערך בכלל פיננסים, ומעל לשנה לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע.

בחודש אוקטובר אשתקד הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה כי הגיעה להסדר טיעון עם אריה לנצברג, לשעבר מנהל הברוקראז' בחברת כלל פיננסים בטוחה ברוקראז'. במסגרת הסדר הטיעון הודה לנצברג בעובדות כתב האישום, המייחס לו עבירות של תרמית בניירות ערך, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה, עבירות של חבר עובד בורסה ועבירות המס. לנצברג הורשע בחודש נובמבר בגזר דין נפרד, והוטל עליו עונש מאסר בפועל של 18 חודשים וקנס כספי בסך 200 אלף שקל.

כפי שעולה מגזר הדין וכפי שפורט בכתב האישום שהוגש באוקטובר האחרון לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על-ידי עורכות הדין יעל ענתות, הדס נאמן וליאת מנור מפרקליטות מיסוי וכלכלה, במהלך השנים 2010-2008 מסר לנצברג לשני חבריו הקרובים, גיא מגורי וחיים לנגר, הנחיות לפעילות במסחר אשר התבססו על מידע שהיה ברשותו לגבי פעילות צפויה של כלל פיננסים בחשבונות לקוחותיה ובחשבונות הנוסטרו שלה. זאת, במטרה להביא לכך שהחשבונות בשליטת מגורי ולנגר יפיקו רווחים מעליות או ירידות השערים הצפויות מהמסחר של כלל פיננסים.

על-פי האישום וגזר הדין, מפעולות המרמה האמורות הופקו בחשבונות מגורי ולנגר רווחים בסך של כ-2.4 מיליון שקל, מתוכם הועברו ללנצברג 1.5 מיליון שקל. עוד עולה מכתב האישום כי לנצברג לא דיווח על קבלת הסכום האמור לרשויות המס.

למגורי וללנגר יוחסו בכתב האישום עבירות של תרמית בניירות ערך, בהן הם הודו במסגרת הסדר הטיעון. יחד עם זאת ובניגוד ללנצברג, השניים לא הגיעו עם פרקליטות המדינה להסכמה ביחס לגובה העונש. נוכח גזר הדין, נראה כי החלטתם השתלמה, וכי את עונש המאסר בפועל הם ירצו ככל הנראה בדרך של עבודות שירות.

בגזר הדין ציין השופט כבוב כי בבואו לבחון את הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, הוא לא יכול היה להתעלם מ"תקדימיות בהרשעת הנאשמים בנסיבות המוסכמות בין הצדדים".

לדבריו, "זהו מקרה מובהק של 'הטרמה' במשמע של היעדר רכיב של כוונה להשפיע על השער, שכן לא נטען לעסקאות מכוונות שער, לעסקאות מתואמות או לעסקאות עצמאיות".

בית המשפט הדגיש כי מדובר ב"נסיבות יוצאות דופן וחריגות ביחס למקרים האחרים שמובאים בפני בית המשפט, זאת לא רק בשל התקדימיות שבהגשת כתב אישום, אלא גם בהינתן העובדה שהמאשימה מסכימה שהנאשמים יטענו ליסוד נפשי של מודעות ולא של כוונה להשפיע על השער".

"זאת ועוד, בדבר התכנון שקדם לביצוע העבירה ולחלקם היחסי של הנאשמים, די להפנות להוראות כתב האישום על-מנת לאבחן ולבדל בין חלקו של לנצברג לבין חלקם של הנאשמים", אמר השופט כבוב והוסיף: "לנצברג היה הגורם שהניע את מתווה הפעילות המרמתי, הוא היה הבכיר, עובד של בית השקעות, הוא חב חובת נאמנות, הוא היה הגורם הבקיא והמקצועי, והוא זה שגייס את הנאשמים לפעילותו המרמתית, כאשר הנאשמים פעלו על-פי הנחיותיו".

השופט כבוב הודה כי אם הנאשמים לא היו ממלאים את חלקם, לנצברג היה מתקשה להשלים את תוכניתו או נמנע מכך. יחד עם זאת הבהיר כבוב כי "הפער בינו (לנצברג) לבינם (מגורי-כהן ולנגר) הוא משמעותי".

באות-כוחו של גיא מגורי-כהן, עורכות הדין מיכל רוזן עוזר וענבל דוכובני-זאבי ממשרד חן, יערי, רוזן, עוזר, מסרו בתגובה: "אנחנו מודות לפרקליטות על ההסדר הראוי ולבית המשפט על החלטתו".

באי-כוחו של חיים לנגר, עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין ממשרד חדד-רוט ושות', מסרו בתגובה: "בשנים האחרונות חלה החמרה בענישה בעבירות ניירות ערך. בית המשפט קבע את מתחם הענישה על שנתיים עד 4 שנות מאסר בפועל, כאשר בית המשפט העליון מנחה להחמיר עם מורשעים בעבירות אלה. למרות זאת, בעניינו של חיים לנגר, בית המשפט קיבל את כל הטענות שלנו, לפיהן מדובר במקרה ייחודי שמצדיק הקלה בענישה, והשית על חיים לנגר 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. השופט כבוב, שהפך בשנים האחרונות לאוטוריטה בתחום זה, קיבל את כל טענותינו, תוך שהוא מתחשב בחלוף הזמן, בתקדימיות ההרשעה, בנסיבות האישיות, בתכליות של שיקום וכיוצ"ב".