אסון נחל צפית: ראש המכינה "בני ציון" ומנהל התוכנית החינוכית יואשמו בהריגה

זאת בכפוף לשימוע • הפרקליטות טוענת כי ראשי המכינה הקדם-צבאית "בני ציון" התעלמו מאזהרות של משרד החינוך לביטול כל הטיולים באזור השיטפונות ומחוות-דעת מקצועית של מפקד יחידת חילוץ ערבה • באסון נהרגו 9 נערות ונער אחד

חיפושים אחר הנערות שנהרגו בנחל צפית / צילום: Amir Cohen, רויטרס
חיפושים אחר הנערות שנהרגו בנחל צפית / צילום: Amir Cohen, רויטרס

ראשי המכינה הקדם-צבאית "בני ציון" התעלמו מאזהרות של משרד החינוך על ביטול כל הטיולים באזור השיטפונות ומחוות-דעת מקצועית של מפקד יחידת חילוץ ערבה; דחו הפצרות של מדריכה במכינה לבטל את הטיול באזור המסוכן והתעלמו מהמידע על מזג-האוויר הסוער הצפוי - כך מצאה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) בתום בחינת ממצאי חקירת פרשת "אסון נחל צפית".

הבוקר (ד') הודיעה הפרקליטות לבאי-כוחו של יובל כאהן, לשעבר ראש המכינה הקדם-צבאית "בני ציון", ולבאי-כוחו של אביב ברדיצ'ב, לשעבר מנהל התוכנית החינוכית של המכינה, החשודים בגרימת אסון נחל צפית, על החלטת פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, לאמץ את המלצת פרקליט המחוז, עו"ד אלון אלטמן, להעמידם לדין, בכפוף לשימוע, בגין ביצוע עבירות של הריגה (בקלות-דעת) וחבלה חמורה.

האסון שטלטל את המדינה אירע ביום 26.4.18, לאחר שבמהלך טיול גיבוש שאורגן על-ידי המכינה הקדם-צבאית "בני ציון" בתל-אביב, בעת שהמועמדים למכינה וחלק מחניכיה צעדו בתוך החלק הצר של נחל צפית, הם נפגעו על-ידי שיטפון, אשר ירד בעוצמה רבה במורד הנחל. כתוצאה מפגיעת השיטפון, מצאו את מותם 9 נערות ונער אחד מהמכינה: אגם לוי ז"ל, אילן בר שלום ז"ל, אלה אור ז"ל, גלי בללי ז"ל, מעין ברהום ז"ל, צור אלפי ז"ל, רומי כהן ז"ל, שני שמיר ז"ל, יעל סדן ז"ל ועדי רענן ז"ל. שני מועמדים נוספים למכינה נחבלו חבלות חמורות.

מכתב החשדות שנשלח לבאי-כוח החשודים עולה כי למרות הצטברות התרעות ואזהרות רבות בימים שקדמו לאירוע, מפני השיטפונות הצפויים בנחלי הדרום באזור אשר בו תוכנן הטיול, ואשר היו בידיעתם המלאה של החשודים לפני היציאה לטיול ובמהלכו - החשודים לא ביטלו את הטיול והתעקשו לקיימו.

לפי כתב החשדות, בין התרעות ואזהרות רבות אלה ניתן למנות את האזהרות וההתרעות הבאות: הובא לידיעת החשוד כאהן בימים שקדמו לאירוע כי "כל הטיולים של משרד החינוך באזורים של השיטפונות בוטלו", אולם הוא התעלם מהמידע; הובא לידיעת החשודים מידע אודות חוות-דעתו המקצועית של סגן מפקד יחידת חילוץ ערבה, שהתנגד לקיום הטיול במועד בו תוכנן, אולם הם התעלמו מעמדתו; אחת המדריכות במכינה, שהייתה אחראית על הכנת הטיול, הפצירה בחשודים בימים שקדמו לאירוע שלא לקיים את הטיול, משום שהיא "מפחדת" משיטפון, אולם החשודים התעלמו מאזהרותיה ומחששותיה; הובא לידיעת החשודים מידע קונקרטי מחברת חיזוי מזג-אוויר שנשכרה על-ידי המכינה לשם כך, לפיו ביום הטיול קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור, אולם החשודים התעלמו ממידע זה.

עוד עולה מכתב החשדות כי הטיול המקורי תוכנן תחילה לנחל צאלים, ואולם בשל סגירת מסלול ההגעה לנחל זה, ברדיצ'ב החליט לשנות את מסלול הטיול לנחל תמר ונחל צפית, הגם שכל ההתרעות בדבר החשש משיטפונות התייחסו גם לאזור בו מצויים נחלים אלה. זאת למרות שמעולם לא טייל בנחלים אלה קודם לכן, למרות שלא הכיר את התוואי שלהם, מבלי שהוא או מי מהמטיילים ערך הכנה כלשהי לטיול בהם, ולמרות שכבר בערב שלפני יום האסון הוא קיבל תחזית מזג-אוויר, לפיה קיימת סכנת שיטפונות בנחלי האזור.

על-פי כתב החשדות, כאהן ידע כי הקבוצה נאלצה לבטל את הטיול לנחל צאלים בשל הגשמים שירדו במקום, וידע כי הוחלט לטייל במסלול חלופי, אך נמנע מלברר עם ברדיצ'ב פרטים לגבי המסלול שבו צפויים לטייל החניכים ביום למחרת. בבוקר יום האסון עצמו, ברדיצ'ב קיבל ממקורות שונים התרעות בדבר החשש לירידת גשמים והיווצרות שיטפונות באזור בו עתיד היה להתקיים הטיול. למרות זאת, בשום שלב החשוד לא פעל לביטול הטיול, והנחה להמשיך בו כסדרו. עוד נטען כי כאהן, שנמסר לו ביום הטיול כי החניכים מטיילים בתוך תוואי נחל, לא עשה מאומה כדי למנוע את המשכו של הטיול, למרות כלל ההתרעות והאזהרות מפני סכנת השיטפונות.

עוד על-פי כתב החשדות, זמן קצר מאד לפני שהקבוצה נכנסה לתוך ערוץ נחל צפית, ברדיצ'ב קיבל התרעה ממוקדת, לפיה החל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל זה; ואולם במקום להפסיק את הטיול לאלתר בשל כך, החשוד הנחה את החניכים להמשיך בכניסה לתוך תוואי הנחל. מהחקירה עלה כי גם כאהן, שקיבל אף הוא מידע "בזמן אמת" על ירידת הגשמים באגן הניקוז של הנחל והסכנה הצפויה לחניכים עקב כך, לא עשה מאומה כדי להפסיק את הטיול.

לטענת הפרקליטות, בעקבות מחדלים אלה, קבוצת המועמדים למכינה וחניכיה נכנסה לתוך ערוץ נחל צפית, הגיעה לקטע המעוקי הצר של הנחל ובשלב זה נפגעה על-ידי שיטפון חזק מאד. כתוצאה מפגיעת השיטפון, כאמור, מצאו את מותם עשרה מהמועמדים למכינה וחניכיה, ושני חניכים נוספים נחבלו חבלות חמורות ואושפזו בבית החולים.

יתר החניכים והמועמדים לגיוס, אשר הצליחו לתפוס מחסה בטרם פגיעת השיטפון, חולצו על-ידי כוחות ההצלה, אשר לשם כך נדרשו להסתייע במסוקי חילוץ.

על-פי כתב החשדות, למרות סכנת השיטפון הברורה, שהייתה ידועה להם, ולמרות התרעות חוזרות ונשנות שהגיעו לידיעתם, ובכלל זה התרעות מגורמים בקיאים ומומחים בענייני סכנת הגשמים והשיטפונות באזור הטיול - החשודים לא עשו דבר כדי להפסיק את הטיול ולמנוע מהחניכים מלהיכנס לתוך ערוץ הנחל, ובמיוחד לתוך החלק הצר, המעוקי, שבו.

בכתב החשדות נכתב כי לכאורה, במעשיהם ובמחדליהם האסורים, החשודים גרמו למותם של עשרה מחברי הקבוצה ולחבלה חמורה של שני המועמדים למכינה, בקלות-דעת, וזאת בכך שהשניים נטלו סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות הקשות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנוע אותן.

מעשה זה מוגדר כיום בחוק כעבירת הריגה, שעונשה המרבי הוא 20 שנות מאסר.

יצוין כי בעוד כמה חודשים ייכנס לתוקף תיקון לחוק העונשין, הכולל שינוי ההגדרות של עבירות ההמתה, ואז יוגדר מעשה זה כעבירת "המתה בקלות-דעת", שעונשה המרבי הוא 12 שנות מאסר. שינוי זה יחול על החשודים, ככל שיוחלט לאחר השימוע להגיש נגדם כתב אישום.

בהתאם לחוק, בטרם תתקבל החלטה אם להגיש כתב אישום נגדם, לחשודים עומדת האפשרות לקיים שימוע בפני פרקליט מחוז דרום (פלילי), ככל שיחפצו בכך. ההחלטה הסופית תתקבל על-ידי פרקליט המדינה לאחר השימוע.

לחשודה נוספת, ששימשה מדריכה במכינה בעת האירוע, נמסרה הודעה כי התיק נגדה נסגר מחוסר אשמה, שכן התברר כי היא ביקשה כמה פעמים ואף התעקשה לבטל את הטיול, אך כל בקשותיה נדחו על-ידי החשודים, שהיו ממונים עליה.

התיק נחקר על-ידי יחידת הונאה דרום במשטרת ישראל ולווה על-ידי עורכי הדין ואדים סיגל ודרור שטורק מפרקליטות מחוז דרום (פלילי). 

בא-כוחו של יובל כאהן, עורכי הדין נתי שמחוני ואסף קליין, מסרו בתגובה: "אנו מבקשים תחילה להביע צער עמוק לכאבן של המשפחות, שאיבדו את היקר להן מכל באסון הנורא, ושולחים להן את תנחומינו הכנים. באשר להחלטת הפרקליטות על העמדתו לדין של יובל כאהן - ולבטח בעבירה חמורה כעבירת ההריגה - סבורים אנו כי זו איננה מתיישבת עם דמותו של יובל כמנהיג ערכי, איש חינוך מהמעלה הראשונה, ועם התנהלותו האחראית ככלל ובאירוע המדובר בפרט. אנו תקווה כי לאחר שנשטח את משנתנו במסגרת הליך השימוע, תגיע הפרקליטות לכלל מסקנה כי אין מקום להעמידו לדין".

*** חזקת החפות: יובל כאהן ואביב ברדיצ'ב הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, ונגד השניים טרם הוגש כתב אישום. יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום כאהן וברדיצ'ב הם חשודים בלבד, הם לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.