פחות, אבל עדיין הרבה: הציבור לקח בינואר משכנתאות ב-5.14 מיליארד שקל

הנתון מהווה ירידה של 12% לעומת דצמבר, אך הוא גבוה מהתקופה המקבילה ב-2018 • שליש מהמשכנתאות נלקחו בשיעור מינוף גבוה

משכנתא / צילום: שאטרסטוק
משכנתא / צילום: שאטרסטוק

הבנקים נתנו בחודש שעבר הלוואות למימון דיורבהיקף של 5.143 מיליארד שקל - כך לפי נתוני בנק ישראל. סכום זה אמנם מהווה ירידה של 12% לעומת היקף המשכנתאות בחודש דצמבר, אך הוא גבוה ב-12% בהשוואה לינואר 2018, וממשיך את הרצף הגבוה יחסית מהמחצית השנייה של השנה שעברה.

המספרים הללו מחזקים את הראיות לכך שהקיפאון בשוק הנדל"ן, שאיפיין את 2016 ו-2017, הופר במידה מסוימת בחודשים האחרונים. סקירות סוף שנת 2018 שפורסמו על ידי הלמ"ס והכלכלן הראשי באוצר העלו כי במחצית השנייה של השנה החולפת נרשם זינוק בהיקף העסקאות, בין היתר על רקע תוכנית "מחיר למשתכן".

נתון חשוב נוסף הוא המשך המגמה של לקיחת משכנתאות במינוף גבוה יחסית. כשליש מכלל המשכנתאות שנלקחו בינואר הגיעו לרמות מינוף של 60% ומעלה, שיעור דומה לזה שנרשם בדצמבר. גם שיעור ההחזר החודשי מההכנסה הממוצעת ממשיך את קו העלייה של החודשים האחרונים ומגיע ל- 26.5%. 

היקף המשכנתאות חוזר לרדת
 היקף המשכנתאות חוזר לרדת

בשיאו, במחצית השנייה של 2015, שוק המשכנתאות הגיע להיקפים של 7-6.5 מיליארד שקל בחודש. לאחר מכן חלה ירידה עקב מדיניות האוצר בנוגע לשוק הנדל"ן למגורים, שבאה לידי ביטוי בהעלאת המיסוי על משקיעים ועל רוכשי דירות יוקרה ובמחיר למשתכן. רק בשלושה חודשים בתקופה שבין ספטמבר 2016 לאפריל 2018 היקף לקיחת המשכנתאות עמד על יותר מ-5 מיליארד שקל. לעומת זאת ממאי 2018 ועד ינואר השנה רף זה נחצה בכל חודש.

בדצמבר 2018 נרשם שיא חודשי של 3.5 שנים, כשהציבור לקח משכנתאות בהיקף של 5.834 מיליארד שקל. גם מספר ההלוואות רשם אז קפיצה משמעותית, שעה שהן הגיעו לכ-8,400, לעומת 7,200 בנובמבר אותה שנה. בינואר מספר המשכנתאות הגיע ל-7,600, אף הוא מספר גבוה יחסית.

הנתונים עולים בקנה אחד (גם אם לא בחפיפה ישירה) עם מחקר שנערך באחרונה בבנק ישראל על ידי ויקי רובשבסקי-בנית, שניתחה את השינויים בקרב רוכשי דירה ראשונה צעירים על פי רמת ההכנסה, בין השנים 2007 ל-2016.

מהניתוח עלה, כי שיעור רוכשי דירה ראשונה בקרב שכירים בני 25-35 שלא הייתה בבעלותם דירה קודם לכן, עלה מרמה של כ-2% לשנה בשנים 2007 ו-2008 לרמה של כ-4% בשנים 2015 ו-2016. כותבת המחקר הדגישה כי אין מדובר בתהליך שמשקף ירידה בנטל הכלכלי על משקי בית צעירים, שכן התפתחות זו התאפשרה, בין היתר, באמצעות הארכה של תקופת החזר המשכנתה, וייתכן שלוותה גם בהתפשרות על מאפייני הדירות הנרכשות.