הבחירות הפכו ל"רק ביבי" או "רק לא ביבי": למה לציבור לא אכפת יותר ממה יקרה אחרי הבחירות?

לא מעניין אתכם מה הולך להיות כאן אחרי הבחירות. מה הולך לעשות המנצח הגדול ההוא או ההוא עם הכסף שלכם. הפנסיה שלכם. העתיד, החיים. אז מה שתיקת הכבשים הזו? • פרשנות

בני גנץ, בנימין נתניהו / כדיה לוי, מאיר אמירי
בני גנץ, בנימין נתניהו / כדיה לוי, מאיר אמירי

1.

איפה אתם? לאן נעלמתם? צעירים, זקנים, לוחמי עמותות, ידעני מכוני מחקר, מובילי גופים חברתיים, מורדי יוקר המחיה, מהפכנים חברתיים, לוחמי המילקי, הקוטג' ומחירי הגז? איפה מעמד הביניים, עשירונים ראשונים, חולים, מאושפזים, נוסעי רכבת ותחבורה ציבורית, תלמידים והורים? לאן נעלמו 1.7 מיליוני העניים? מי סתם את הפה של המיליונים שלא גומרים את החודש, גוררי אוברדרפט כבד, לוקחי משכנתאות לשלושים שנה, משלמי השכירות המתנפחת, תושבי הפריפריות ו"ערי פיתוח" שהולכים לעולמם לפני תל-אביבים בני גילם, שמתחננים ל-MRI ולניתוח.

איפה אתם אנשי הימין, השמאל והמרכז, ערבים ויהודים? אין לכם שאלות? דרישות? הכיכרות תפוסות? לא מעניין אתכם מה הולך להיות כאן אחרי הבחירות? מה הולך לעשות המנצח הגדול ההוא או ההוא עם הכסף שלכם? הפנסיה שלכם? העתיד, החיים? האם הקשישה במסדרון, סבתא-של או אמא-של, כבר שוכבת בחדר נקי ומחוטא, מקבלת טיפול מסור, יעיל ונבדקת על ידי רופא מומחה ואחות בכירה לפחות פעם ביום? והילד והילדה - הם בטח כבר לומדים בבית הספר עד שעות אחר הצהריים המאוחרות עם מורים ומורות ברמה גבוהה? וביטחון תזונתי, יש כבר לכל הקשישים בישראל ולכל המוגבלים והחולים, ולכל הילדים ממשפחות קשות ובסיכון? אז מה שתיקת הכבשים הזו?

מעולם לא היו כאן כל כך הרבה אנשים שהורדמו בכל כך הרבה ססמאות סרק, שנסחפו אחר כל כך הרבה פוליטיקאים נעדרי תשובות וחסרי עניין. איכשהו הפכו הבחירות האלה לבדיחה חבוטה וריקה שמסתובבת סביב "רק-ביבי" ו/או "רק-לא-ביבי" - כי אלה בדיוק האינטרסים של ראשי כל המפלגות ששוחרים לכיסא הרם. רק בזה הם רוצים להתעסק כי אין להם תשובות אמיתיות. הם לא רוצים לתת תשובות כי אין להם תשובות, וגם לא מתאמצים בכלל להכין תשובות. למה להתחייב? "ביבי" זה הדבר היחיד שמעניין אותם. את כולם. בעדו או נגדו. זה הדבר היחיד שעובד עכשיו. אצל כולם. מנתניהו עצמו ועד לכל המתמודדים מולו, בני גנץ ושות' ואבי גבאי גם. התקשורת משתפת פעולה. לא שואלת שאלות פרט לאחת: תלך או לא תלך עם נתניהו לקואליציה?

מדי פעם מבליח איזשהו נתניהו או גנץ, יחימוביץ' או גבאי, כחלון, ניסנקורן או לוי אבקסיס, גם דרעי, ליצמן או גפני ומספרים סיפור על תוכניות גדולות, עשרות ומאות המיליארדים שהנה הם הולכים להזרים לבריאות, לתחבורה, לדיור, חינוך, חקלאות ועוד ועוד. אם רק תבחרו בם. אבל, אף לא מלה על המקור למיליארדים. תגידו מאיפה זה יבוא. מאיפה תביאו מיליארדים? מאין תקצצו? איפה תצמצמו? האם תלכו בדרך הנוחה ותפילו עלינו עוד מסים כבדים ישירים ובעיקר עקיפים, או תעזו לעשות סדר בשומנים העודפים?

נתניהו, הליכוד, העביר לא מכבר תוכנית תחבורתית, משהו כמו 140 מיליארד שקל. איפה היית עד היום? אין תשובה. מאיפה הכסף? אין תשובה. כמה זמן זה יקח? פי שלושה מהזמן שהוקצב, אם בכלל. למשל העתקת מכלי הדלק ממפרץ חיפה - בשביל זה לא צריך מערכת בחירות, צריך לעבוד. לא למרוח. כמה חודשים קודם, בהיותה בשיא, העבירה ח"כ אורלי לוי אבקסיס משהו חברתי בסדר גודל דומה. ניתן, נעניק, נמסור, נפתור. גנץ & יעלון לפיד ואשכנזי קצת יותר מתוחכמים, אצלם המיליארדים מפוזרים ומבוזרים. השבוע פרסמו "מצע כלכלי חברתי". יוסיפו 12.5 מיליארד שקל לבריאות בחמש שנים. מאיפה? בהחלט לא בהעלאת מס בריאות, הם אומרים. אז מאיפה? ומה זה במציאות "מערכת רפואה אונליין"? הגנצ'ס גם התחייבו להמשיך את פרויקט מחיר למשתכן - אבל מה עם המחסור ההולך וגובר בהכנסות המדינה ממיסי נדלן? עם העלות הכבדה והמתגברת של מימון ההנחות? עם ההתנגדות של ניסנקורן? אולי הם חושבים שכך הוא יסחוף את ידידו הנבגד משה כחלון לקואליציה שלהם? גם מבטיחים 100 אלף דירות להשכרה במהלך כמה שנים. מי יבנה - המדינה? מי ישכיר - המדינה? אם לא, איך ימומנו המיליארדים של ההטבות והתמריצים? מי יגור בתנאים המועדפים והבטוחים? עוד ועד תמיהות, ומה זה הטבות לחקלאים? על חשבון מי? מעבר להטבות קרקע, מים, מכסים ומכסות? שאלות בלא תשובות. הציבור לא שואל - הפוליטיקאי לא עונה. כמה טוב. שבט קופים. אחד לא רואה, אחד לא שומע, אחד לא מדבר, והמנהיג חוגג.

2. 

נראה היה בשנים האחרונות שכלכלה הפכה לפחות מפחידה ומרוחקת. עניין של הציבור למען הציבור. פעם היו עיתונים עם הרבה עמודי ספורט, וחצי עמוד מוסף כלכלי. עם השנים גדלו המוספים, קמו יותר עיתונים כלכליים, נוצרו תכניות רדיו וטלוויזיה כלכליות, צרכניות יומיות. 

בתנועה הכלכלית החדשה שנוצאה כאן בעשור האחרון, בה שותפו כולם ללא הבדל דת גזע, הון, מין וגיאוגרפיה, היתה טמונה ההבטחה לעתיד טוב יותר. אבל ברגע שהגענו לבחירות הנוכחיות, בין אוהבי ביבי לשונאיו - הכל נעלם. התאדה. נגמרו הבעיות, נמחקה המרירות.

כמה מערכות בחירות יבואו עלינו לפני שנתקומם על מה שקורה ברכבת שעובדיה, נהגיה הלא-בריאים ומנהליה היהירים צוחקים בפרצופם של מי שמשלמים את משכורתם הטובה, לפני שנהיה מוכנים להבין שזה בדיוק התפקיד של ראש ממשלה ושריו שעוד מעט נבחר בהם. ובכלל, לא משנה אם התקשורת אוהבת או שונאת אותו, אם המשטרה והפרקליטות מדליפים עליו סיפורים, עושים עליו מניפולציות או בהחלט נוהגים במקצועית יתרה ואובייקטיבית ואם הוא צדיק ומסור או כוחני ורודף כסף ומתנות.

כמה שנים עוד נסבול מורים ומורות בינוניים וחלשים שמגיעים לסמינרים בלי דרישה לציון פסיכומטרי מינימלי? כמה שנים עוד נרוץ אחרי הפקידים והפקידות בממשלה בשירות הציבורי ברשויות - והם, עם תנאי ההעסקה הכי טובים במדינה, יהיו עסוקים בהפסקת קפה, כריך, עיצומים או שביתות? כמה זמן עוד נמשיך להתייבש בטלפון ולעמוד בתור כדי להתחנן למשהו שמגיע לנו לקבל אותו על מגש? כמה עוד נשמע את הטענה-התירוץ הקבוע של "משרתי הציבור": העדר תקנים והעדר תקציב, ונחשוב שהתנהלתם הבעייתית נובעת רק מזה שאנחנו לא יכולים לשלם יותר מ-150 מיליארד שקל לשנה בעבור שכרם.

כמה שנים עוד ייבלעו מיליארדים רבים בתוך מערכת הבריאות המחוררת ולא נודע כי באו אל קירבה. כמה שנים עוד נסבול אבסורד שבמדינה שכל אורכה 555 ק"מ, תוחלת החיים במרכז הארץ גבוהה בשלוש שנים מזו שבפריפריה. שבכל הנגב יש בית חולים אפקטיבי אחד. כמה עוד אפשר לשתוק כשרואים ששכר עובדי הבריאות וההוראה כל הזמן עולה - ותועלתם פוחתת?

3.

ותקציב הבטחון המנופח והמתנפח. כמה זמן ימשיכו לעבוד עלינו. הפוליטיקאים ולובשי המדים הבכירים. אנחנו משלמים, אנחנו שולחים ילדינו, והם מבלבלים אותנו במכוון. דוגמה קטנה: לפני הרבה שנים ביקש וקיבל הרמטכ"ל זכות אישית להעלות את שכרו האחרון וגימלתו של קצין-לוחם מובחר ומסור שפורש בתנאים פחות טובים, לדעת הרמטכ"ל, מהמקובל. אמרו אז שזה ייגע במקסימום 2%-3% מהפורשים. אבל, איכשהו, התברר שההטבה המופלגת הזו ניתנת ל-96% מהפורשים. בעלות של מיליארדים.

מי אנחנו שנרצה לדעת איך קורה שהתקציב "להתעצמות" הולך ופוחת עם השנים, בעוד שתקציב השכר והגמלאות מתנפח בקצב הרבה יותר גדול מקצב הגידול המקובל. ממשלות נתניהו, בעיקר בימי משה כחלון, הזרימו כספים כבדים מאוד למערכות הבטחון, חלק בגלוי והרבה בסמוי. חלק יודעים למה זה מיועד, והרוב לא. מה התכנון לעתיד? לא ברור. נתניהו הרי לא מדבר על עניינים סודיים בפומבי. רמטכ"לי גנץ לעומת זאת אומרים בחמקמקות שהם ידונו בהרכבו של התקציב. נראה אותם. אנחנו - הציבור, אפילו לא שואלים.

פעם בשנה מתפרסם דוח העוני של הביטוח הלאומי, עוד פעם פעמיים דוחות של ארגונים מחקר או עמותות עוני. הכל מצקצקים בשפתיים נוכח המקרר הריק וכאב הקשיש והילד שהתקשורת תמיד טורחת להציג. אבל עכשיו - שבועות אחדים לפני שנמנה את המנהיגות הכלכלית לארבע השנים הקרובות, הם לא מעניינים אף אחד. לא את העשיר ולא את העני. לא את הצפונבון ולא את הפריפריה.

הציבור שותק. כל הצועקים והמפגינים שותקים. שום דבר לא מעניין, רק "ביבי". לא חשוב מי ייבחר, זו הולכת להיות בכיה לדורות.

צרו איתנו קשר *5988