פרופ' דניאל פרידמן: הרעיון שבית המשפט העליון יכול לקבל כל החלטה לא יחזיק מעמד

פאנל מעניין התקיים אתמול (ג') במכללה למינהל בראשון-לציון, בו השתתפו 3 שרי משפטים לשעבר: ד"ר יוסי ביילין, חברת הכנסת ציפי לבני ופרופ' דניאל פרידמן. את הפאנל הנחה ד"ר עדו באום, שביקש משרי העבר להתייחס למערכת היחסים בין הממשלה לבין בית המשפט העליון. הנושא שמטבע הדברים יצר את מרבית העניין, היו תיקי ראש הממשלה וההחלטה להעמידו לדין בכפוף לשימוע, כמו גם בקשת נתניהו למימון הגנתו המשפטית.

לשאלתו של באום, האם רצוי שיתרחש מצב שבו ראש הממשלה החשוד בפלילים ימנה את שר המשפטים שאמון על המערכת שאמורה לשפוט אותו, השיב פרופ' פרידמן בציניות: "ואולי מערכת המשפט תגיד לו שבכלל אסור להתמודד?".

פרופ' פרידמן הוסיף כי לא ידוע לו על סעיף חוק כלשהו שאוסר על ראש הממשלה החשוד בפלילים להתמודד, "ולכן זה מסוכן מאוד שמערכת המשפט תגיד דבר כזה". לגבי חוק שמעניק חסינות לראש הממשלה, השיב פרופ' פרידמן כי "חוק כזה זה לא דבר שמפחיד אותי. בשני תנאים: שהקדנציה של ראש הממשלה תהיה מוגבלת בזמן, ושזה יתייחס לדברים שהוא עשה לפני בחירתו לראש ממשלה".

ח"כ לבני לא הפתיעה יותר מדי והוסיפה כי לדעת "נתניהו לא צריך להיות ראש הממשלה". עם זאת, לשאלת המנחה האם נבצרותו צריכה להתחיל כבר מעכשיו, השיבה לבני: "יש לי מחלוקת עמוקה איתו, לא רק בגלל החשדות נגדו, אלא שכל עוד הוא נמצא בתפקיד, הוא משתמש בכוחו להרוס את מערכת אכיפת החוק, ולכן בעיניי הוא לא צריך להיות שם".

אמירותיה של ח"כ לבני ושל המנחה באום גרמו לפרופ' פרידמן לתגובה מהירה: "כשאומרים הוא (ראש הממשלה - מ' ש') לא צריך להיות, אפילו המשפט הזה - יש לו שני מובנים. מובן אחד: הוא לא צריך להיות מבחינה ציבורית ערכית. המובן השני: החוק צריך להיות כזה שהוא לא יוכל להתמודד, או החוק כפי שאני מבין אותו לא יכול לתת לו להתמודד".

השר לשעבר ביילין ציין כי מניסיונו בפוליטיקה, היו מקרים שבהם ראש הממשלה או אחרים עשו שימוש בכוחם במטרה לשמור על מעמדם תוך החלשת המערכת המשפטית, "אבל הם לא הצליחו, כולל אולמרט".

עם זאת, הוא ציין כי לראשונה הכריז היועמ"ש על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע כנגד ראש ממשלה מכהן. לטענת ביילין, "נתניהו לא יודע איך לאכול את זה. המערכת לא יודעת איך לאכול זה. וגם החוק שקובע כי ראש הממשלה יכול להישאר בתפקידו עד למתן פסק דין חלוט, אם אתה קורא אותו מספר פעמים, אתה פשוט לא מאמין. פסק דין חלוט יכול לעבור דור עד שיינתן".

לדברי ד"ר ביילין, על ראש הממשלה היה להצהיר כי על אף שהחוק מאפשר לו להמשיך בתפקידו, הוא לא ממשיך. "זה בלתי אפשרי שבן אדם כזה יהיה ראש הממשלה. הדברים שהוא אומר בנושאים של הערבים והשמאל. זה מישהו שאיבד כל רסן או שהוא נלחם את מלחמת חייו", אמר ביילין.

פרופ' פרידמן דחה את הדברים ואמר: "החוק קובע שהוא יכול להמשיך... אפשר לשאול מדוע האנשים שחוקקו את החוק חוקקו כך. אני מניח שהם בטח חשבו על חזקת החפות שני לא מזלזל בה, אבל זה בית המשפט שאמר שכתב אישום זו הרשעה ציבורית".

בכל הנוגע לחשדות נגד ראש הממשלה, שפורטו על-ידי היועמ"ש, ציינה ח"כ לבני כי "אין כאן מחלוקת על העבודות. ברור לנו שכל הסיפור שלחיות על חשבונם של אחרים זה היה אורח חייו של ראש ממשלת ישראל".

מימון הגנתו של ראש הממשלה

נושא נוסף אליו התייחסו משתתפי הפאנל, הוא העתירה לבג"ץ שהגיש ראש הממשלה בעקבות סירוב ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה לאשר לו לקבל מימון עבור הגנתו המשפטית.

פרופ' פרידמן חיווה את דעתו וציין כי הוא חושב שיש כאן "החמרת יתר" מצד ועדת ההיתרים. "מדובר בשגיאה גדולה גם פוליטית, כי זה נותן לראש הממשלה את האפשרות לטעון שהוא נרדף ולהגיד 'הנה תראו, המדינה השקיעה עשרות מיליונים שקלים בחקירות שלי, ולי לא מאשרים לקבל מאות אלפי דולרים למימון הגנתי'".

פרופ' פרידמן הוסיף כי עדיף היה לאשר את מתן המימון, ובתנאי שהיו קובעים כללי ניגוד עניינים בקשר לאותם אנשים שנותנים את הכסף. "מרוב חשש שמא תהיה שחיתות, יוצרים הגנות על גבי הגנות שבסופו של דבר הן לא מוצלחות", הוסיף פרידמן.

שר לעומתי או פקידים ממשלתיים לעומתיים?

ח"כ ציפי לבני,שהייתה שרת משפטים בשתי קדנציות שונות ובשני עשורים שונים, תקפה במהלך דבריה את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת השרים איילת שקד ונפתלי בנט. "אנחנו נמצאים בתקופה שבה במשך שנים ראש הממשלה, יחד עם שרת המשפטים שקד ושר החינוך בנט, מציבים את התפיסה שבית המשפט העליון הוא אויב העם... בנשימה אחת הם שמו את חמאס ואת בג"ץ כאויבי ישראל... יש כאן איום הרסני על הדמוקרטיה במדינת ישראל".

לדבריה, "בצד האידאולוגי יש כאן קבוצה, שמבחינתה התפיסה היא ארץ ישראל השלמה ורצון לספח, ותפיסה שתביא התנגשות בין הערכים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, והם מעדיפים דמוקרטיה חלשה".

פרופ' פרידמן התייחס לדבריה של פרופ' סוזי נבות שפתחה את הפאנל ואמרה שבתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה חדשה, שבה שרים הם "לעומתיים" במשרד הממשלתי בו הם מכהנים. פרופ' פרידמן דחה את האמור, וטען כי "הביטוי הזה, 'שרים לעומתיים', הוא אוקסימרון. מי לעומתי לעומת מי? לשר יש מדיניות, ואז מגיעים במשרד ואומרים 'לא ניתן לך'".

כהסבר לתפיסתו וכאנקדוטה הזכיר פרופ' פרידמן סיפור ואמר כי הוא "בצד של יוסי ביילין. כשהוא התמנה לשר המשפטים, הוא רצה למנות מנכ"ל למשרד, והייתה אז מנכ"לית, ומשרד המשפטים אמר לו לא. אמר שיש מנכ"לית ושהיא טובה. אז מי לעומתי לעומת מי? יש ריכוז כוח במערכת המשפט שאומרת לשר 'אתה לא תעשה את מה שהחוק מרשה לך', ומבחינתי זה לא יכול להחזיק".

פרופ' פרידמן הדגיש כי בעיניו, "הצגת התדמית כאילו יש צד אחד של צדיקים, שזה בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה, וכל מה שהם עושים זה נכון וזה נפלא וזה צודק וישר; וישנם הרשעים והמסוכנים שהם הפוליטיקאים, ולכן אנחנו תמיד בצד של הראשונים - אינה במקום".

כפתרון אפשרי ציין פרופ' פרידמן כי הוא חושב "שיש צורך לראייה מאוזנת". לדבריו, "יש להגיע להסכמה, שכיום היא בלתי אפשרית, בין הקואליציה והאופוזיציה לגבי הסדרים משפטיים הבסיסיים. המצב כיום, שההסדרים הללו מוכתבים על-ידי בית המשפט והיועץ המשפטי, הוא לא טוב".

לבני לעומתו ציינה כי היא מקבלת את העניין הזה של "לעומתי מול מערכת". לדבריו, "הלעומתיות היא אולי במערכת היחסים מול בית המשפט העליון. אני לא חושבת ששר שמגיע צריך לשרת את המערכת. הבעיה היא לא בהסכמה. בתקופה של השר פרידמן הייתה הבנה שיש קווים שלא חוצים... מה שנפרץ זה לא האם אפשר להגיע להסכמה בין הצדדים, אלא התפיסות הבסיסיות של המערכת החוקתית שלנו ולא ברמה הטכנית".

"כשאומר לי שר בממשלה 'אני לא מוכן להכניס את המילה שוויון כל עוד בית המשפט הוא זה שמפרש את זה'. העיסוק הוא לא עיסוק בשיטה. אם ניתן להגיע להסכמות, הן צריכות להיות ברמת התוכן. הצעתי במהלך הדיון על חוק הלאום הצעתי שנעגן את אותה נוסחה שקבעו בקום המדינה במגילת העצמאות, ואמרתי לממשלה, 'אתם תוכלו לקבל 100 ידיים ולא 61'".

פרידמן הסכים עם חלק מדבריה של לבני ואמר: "הרעיון שבית המשפט יוכל לקבל כל החלטה, זה דבר שלא יחזיק. אני מוכרח לומר עוד דבר: כל כוח מסוכן וכל כוח אבסולוטי הוא מסוכן אבסולוטית, ולא משנה איפה הוא מרוכז, אצל היועמ"ש או אצל בית המשפט העליון".

בהקשר זה הזהיר פרופ' פרידמן מפני הגעה למצבים בהם "בית המשפט העליון יידרש להחליט בנוגע לזכות השיבה, ולכן יש צורך להגיע להסדר. היום זה בלתי אפשר, נוכח מצבו של ראש הממשלה כפי שכולם יודעים".

את הפאנל פתחה פרופ' סוזי נבות מהמכללה למינהל, והוא התקיים במסגרת הכנס השנתי החמישי של ICON-S Israel. 

*** חזקת החפות: ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו עודנו בראשיתו. הוא מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות.