רופאים בתנאי העסקה של מלצרים מתלמדים: כך עובדים בבתי החולים בלי שכר ובלי תנאים

כשמדברים עם מנהלי מחלקות ובתי חולים על תופעת "ההסתכלות" - רופאים צעירים, בוגרי סטאז' ולפני התמחות, שעובדים חינם במחלקות - רבים מהם מגיבים בהפתעה. "לא מכירים את זה", או "זה לא קורה אצלנו", הם אומרים.

גם יו"ר ההסתדרות הרפואית (הר"י), פרופ' ציון חגי, אומר שהופתע השבוע כשנחשף לממדי הבעיה. זה קרה במפגש שקיימו בהר"י עם יו"ר מפלגת יש עתיד וממנהיגי כחול-לבן, יאיר לפיד, שבמהלכו הציף את הנושא יו"ר ארגון הסטאז'רים. "לא האמנתי לזה", אומר חגי.

לפי הערכות, מאות רופאים צעירים עובדים מדי שנה בהתנדבות במחלקות, כסוג של "אודישן", או "ראיון עבודה שנמשך לנצח", כפי שכינתה זאת דלית (שם בדוי), בת 36, מתמחה ברפואת עיניים שעבדה עשרה חודשים בהתנדבות במחלקה אחת, ועוד כמה חודשים במחלקות אחרות. כל הסתכלות נמשכת לרוב כמה שבועות, אך יש רופאים שעוברים בין כמה מחלקות, ומדובר בחודשים של עבודת חינם.

האם בכירי המערכת באמת לא יודעים ולא מכירים את התופעה? קשה להאמין. כך או כך, "ההסתכלויות" מתרחשות זה כמה שנים מתחת לרדאר, בכל בתי החולים כמעט במרכז, ולא רק שם. גם בצפון ובדרום, בבתי חולים גדולים וקטנים כאחד (ראו מסגרת למטה). מדוע הרופאים מוכנים לזה? כי אין להם ברירה. כך מצופה מהם אם הם רוצים את הג'וב.

מעדויות שאספנו בתקופה האחרונה עולה שתופעת ההסתכלויות נמצאת במגמת התרחבות, לפחות בכל הנוגע לסוג המחלקות שבהן היא נוכחת. אם בעבר היא התרחשה בעיקר במחלקות המבוקשות ביותר (המאופיינות בפוטנציאל ההשתכרות גבוה במיוחד בהמשך) - פלסטיקה, עיניים, עור, אף אוזן גרון, אורתופדיה ורפואת נשים - כיום היא מתקיימת במגוון רחב של מחלקות כירורגיות, ואפילו ברפואת ילדים.

מנתחים, גם בלי ביטוח

איתי (שם בדוי), בן 34, שכבר החל התמחות בתחום כירורגי, ביקש לעבור לבית חולים אחר. הוא גילה שבכל מחלקה שאליה הוא פונה, הוא מתבקש להתנדב במשך כמה שבועות, וזאת למרות שהוא מגובה בהמלצות וניסיון בתחום. כך זה היה בשלוש מחלקות לפחות. "הופתעתי. הרי אני לא מתחיל מאפס", הוא אומר. "בהתחלה חשבתי שזו דרישה מוזרה של מחלקה ספציפית. כשהציפייה שאתנדב חזרה על עצמה שוב ושוב, הבנתי שאין לי ברירה. כשהתחלתי לגשש היכן יש תקנים פנויים, הבנתי שזו שאלה שלא כל אחד מוכן לענות עליה".

כיצד מבקשים ממך להתנדב? מה הן המילים?

"אומרים לך, 'כדי להמשיך את התהליך אנחנו צריכים לראות אותך לתקופת ניסיון, לבחון אם אתה מתאים או לא. אחרי זה נראה אם יש תקן פנוי'. או שאומרים, 'אתה צריך להמשיך להיות איתנו בקשר'. מה זה להיות בקשר? לא להרים את הטלפון פעם בכמה ימים, אלא לבוא ולהופיע במחלקה. כלכלית זה ממש לא פשוט. יש לי שני ילדים קטנים ושכר דירה לשלם.

"בזמן ההתנדבות, מזכירים לך כל הזמן שחוקית אתה לא יכול לטפל בחולים ולא לנתח, אבל בפועל אתה עושה הכול. כל מה שצריך כדי להראות את עצמך ואת היכולות שלך. אמרתי למנהל המחלקה, 'אתה בטוח שאתה רוצה שאתרחץ לניתוח? הרי אין לי ביטוח'. הוא אמר, 'כן כן, כולם עושים את זה'. אם חס וחלילה יקרה משהו בזמן שאני מטפל בחולה, אף אחד לא מבטח אותי.

"מצפים שתגיע בשבע בבוקר לישיבת בוקר, תשתתף בניתוחים, ואחר כך תקבל אנשים לניתוח. וככה עד הערב, ככל מתמחה מן המניין".

איך זה עובד פרוצדורלית? איך הופכים למתנדב במחלקה?

"יש ביורוקרטיה שצריך לעבור. חותמים על טופס מתנדב, וזהו בעצם. אחר כך, כדי לעבוד על המחשבים של המחלקה, צריך להיכנס אליהם דרך יוזר וסיסמה של אחד המתמחים. אין לך יוזר משלך.

"כל הדבר הזה הוא השפלה נוראית. הכי נורא זה שאף אחד לא כן וישר איתך עד הסוף. הדברים נאמרים בצורה מאוד מעורפלת, ללא כל התחייבות. פשוט רומסים זכויות של רופאים, חד וחלק".

"תהליך לא שקוף ולא הוגן"

תופעת ההסתכלויות הואצה והתרחבה בעשור האחרון מסיבה אחת: מחסור בתקנים למתמחים. באחרונה חשפנו ב"גלובס" שב-2018 היו רק כ-1,100 משרות התמחות פנויות, לפי הערכות (לעומת 1,700 מקבלי רישיון, פי שלושה מלפני עשור). זה אומר שלמאות רופאים אין עבודה. התוצאה היא שהתחרות על כל משרת התמחות, ודאי במחלקות המבוקשות, היא אדירה. במצב הזה, הדרך לניצול הרופאים היא קצרה.

עבודה חינם - לא משנה כמה זמן היא נמשכת ומי יזם אותה - היא גם לא מוסרית וגם מנוגדת לתקנון שירות המדינה (תקשי"ר), הקובע ש"אין להעסיק מתנדב בתפקיד שיש חובה לבצעו לשם קבלת רישיון או תעודת הסמכה" (ראו משמאל התייחסות נציבות שירות המדינה לתופעה). חוזר משרד הבריאות מ-2016 קבע גם הוא שההסתכלויות אסורות, אך עד כה המשרד לא נקט פעולת אכיפה כלשהי. ההסתדרות הרפואית, ארגון העובדים של הרופאים, שלחה גם היא בעבר כמה מכתבים בנושא, אך לא פעלה מעבר לכך.

מנהלי המחלקות ובתי החולים מכירים את הנהלים, ובכל זאת, הם מאפשרים להסתכלויות הללו להתקיים באין מפריע. "אפשר להגיע למחלקה בשש בבוקר ולחזור הביתה בעשר בלילה. אף אחד לא ידאג לך לאוכל ולשתייה, או ישאל מה שלומך או איך את מסתדרת", אומרת דלית, הרופאה הצעירה. "יש מנהלי מחלקה שאומרים את זה בפרצוף, 'את מתנדבת. זה מה שדרוש כדי לקבל את הצ'אנס להתקבל למחלקה'. ויש אנשים שעושים את זה בצורה יותר חלקלקה, 'בואי תנסי, עוד מעט אולי יתפנה תקן. שווה שיכירו אותך'. כך או כך, זאת הרבה מאוד עבודה - ללא שכר, ללא תנאים, ללא הבטחות. רופא מסיים 7 שנים של בית ספר לרפואה, ואחר כך צריך להתנדב".

איך התפרנסת בשנה הזאת?

"זה היה קשה מאוד. בתמיכתו של בן הזוג".

איך המחלקות מאפשרות לפרקטיקה כל כך לא מוסרית להתרחש אצלן במשך זמן רב כל כך?

"הן אוהבות את זה. הן אוהבות את רוח ההתנדבות הזאת, ויש בדרך כלל יותר מרופא מתנדב אחד במחלקה בכל רגע נתון".

ההסתכלויות קורות בעיקר בתחומי ההתמחות הכי מבוקשים. יש מי שאומר, "אלה רופאים שהיום הם מתנדבים ומחר מרוויחים מיליונים. בחרת בהתמחות מבוקשת - זה המחיר".

"מקובל עליי שיש השלכות לבחירה שלי. הדבר הבעייתי הוא ה'איפה ואיפה' והיעדר השקיפות. יש רופאים שמתנדבים המון זמן ויכולים לשאת במחיר הכלכלי של זה, ויש רופאים שלא. יש רופאים שמתקבלים בזכות פרוטקציה. בדיוק כמו שקבלה לבית ספר לרפואה נעשית ב-100% שקיפות, כך זה צריך להיות גם בקבלה להתמחות. צריך לערוך מבחנים למועמדים להתמחות, ומי שיקבל את הציון הכי גבוה - הוא זה שיתקבל. מקובל עליי שתהיה הסתכלות בת חודש. זה ראיון עבודה ממצה".

ד"ר ישראל דוד גבאי (34), מתמחה ברפואת נשים בבית החולים סורוקה ולשעבר יו"ר ארגון הסטאז'רים (אסל"י), ביצע הסתכלות של שבועיים בקיץ, במחלקת נשים בבית החולים הלל יפה בחדרה. "בסוף ההסתכלות נאמר לי שבדיוק קיבלו מישהי אחרת. הכעיס אותי שנתתי זמן בהתנדבות והוא היה לריק".

 ד"ר ישראל דוד גבאי/ צילום: פרטי

כמו דלית, גם הוא חושב שעיקר הבעיה הוא היעדר שקיפות והוגנות בתהליך. יש מחלקות שבהן רופאים מקבלים שכר עבור העבודה במחלקה - מה שמכונה "תורנויות חוץ", כפי שהוא עצמו ביצע בסורוקה לפני שהתקבל להתמחות. "כעבור חודש שבו עבדתי כתורן חוץ, הודיעו לי שמעוניינים בי וכך נכנסתי להתמחות. לא משכו אותי. לא שיקרו לי", הוא אומר. "כך צריך להתנהל. בתי חולים יכולים וצריכים לשלם מתקציבם על כל עבודה של רופא במחלקה. צריך להגדיר אותה בזמן ולפסוק אחריה, מתאים או לא מתאים".

"נוצר כאן קשר של שתיקה"

תופעת ההסתכלויות התרחשה במשך שנים מתחת לפני השטח. לאף אחד לא היה אינטרס לדבר עליה: לא לרופאים הצעירים, שהיו צריכים לפעול במסגרת השיטה או להישאר מחוץ למשחק; ולא למנהלי המחלקות, שנהנו מכוח עבודה חינמי, שאפשר לבחור ממנו עובדים, מתי ואיך שרוצים, ללא צורך לתת דין וחשבון. "בהחלט נוצר כאן קשר של שתיקה", אומר גבאי. "אין רגולטור או מנגנון אכיפה מצד משרד הבריאות. לאף אחד לא אכפת".

"אנחנו נגד העסקה של רופאים בחינם. זה לא מקובל עלינו, ואנחנו פועלים בנושא", אומר יו"ר הר"י, פרופ' ציון חגי, שניהל את מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי קפלן במשך יותר מ-20 שנה. "אצלנו במחלקה לא היה דבר כזה לעבוד בחינם, רק ב'תורנויות חוץ'. התופעה הזאת רעה ולא מקובלת. זה ניצול".

 יו"ר הר"י, ציון חגי./ צילום: איציק בירן

כיום, לפי חגי, הר"י פועלת עם ארגון הסטאז'רים ברפואה כדי למפות את התופעה. "פתרון השורש לבעיה הזאת הוא הקצאת תקנים רבים יותר למתמחים בבתי החולים. דרושים עוד 500 נוספים בשנה. אנחנו בתקופת חירום, שמחייבת עוד תקינה, כדי שנכשיר עוד רופאים במהירות האפשרית".

ממשרד הבריאות נמסר: "כל צורת העסקה של כוח אדם רפואי החורגת מהוראות תקנון שירות המדינה ומחוזרי משרד הבריאות לעניין זה אינה מקובלת, והמשרד פועל מול בתי החולים לוודא שהיא לא מתקיימת. בתקופה האחרונה הוקצו 150 תקני מתמחים לבתי החולים, ועתידים להתווסף להם 450 תקנים בשילוב עם קופות החולים, עבור התמחויות במקצועות רפואת הקהילה". 

מה אומרים בבתי החולים על התופעה

לפי עדויות של רופאים שביצעו הסתכלויות בעבר, תופעת ההסתכלויות מתרחשת כמעט בכל בתי החולים במרכז וסביבותיו: שיבא, איכילוב, וולפסון, הלל יפה, מאיר, בילינסון, רמב"ם והדסה. רופאים שמבצעים הסתכלות ממש כעת או שסיימו בעת האחרונה דיברו על כמה מחלקות כירורגיות בשיבא ובוולפסון.

התופעה גם עלתה מאליה משיחות מדגמיות שערכנו עם מחלקות שונות. התקשרנו לשאול על הסתכלויות, ובמחלקה אורתופדית ב' בבית החולים הלל יפה בחדרה השיבו שאין כלל מקומות פנויים להתמחות, אך בכל מקרה הגשת מועמדות עוברת דרך הסתכלות של כחודש במחלקה.

 רוני גמזו / צלם: יונתן בלום

מאוחר יותר נמסר מבית החולים: "מדובר בפרקטיקה מקובלת עבור רופאים שסיימו תקופת סטאז' בבית חולים אחר וחפצים בהזדמנות שווה להתמחות אצלנו. הדבר נעשה במקרים בודדים בלבד, ולזמן קצר ביותר, לשם בדיקה הדדית של התאמתם למחלקה. זהו מהלך ששני הצדדים חפצים בו".

במחלקת עור ומין בשיבא, אמרו שבשנתיים הקרובות אין תקנים ולכן אין טעם להגיע להסתכלות, כי "אנחנו לא אוהבים לנצל". אך הסתכלויות קיימות עקרונית ונמשכות "כחודש-חודשיים מקסימום, כדי להכיר".

מהמרכז הרפואי שיבא נמסר: "המרכז מקדם את הרפואה הציבורית בישראל ופועל לאפשר למאות הפונים המבקשים להתקבל להתמחות בשיבא מדי שנה להגיע להליך התרשמות הדדית, לתקופה מוגדרת, ובכך לשמור אותם במקצוע הרפואה ולקדמם. הפער ההולך וגדל בין מספר מקבלי הרישיונות להיעדר התקינה המתאימה מייצר עיוותים מערכתיים ואנו פועלים לתת הזדמנות שווה ולצמצם פערים אלו.נפעל על פי הנחיות שירות המדינה".

במחלקת עיניים באיכילוב אמרו לנו ש"רצוי להגיע לכמה שבועות למחלקה, כדי להכיר את הבנאדם". במחלקת אף אוזן גרון באותו בית חולים אמרו לנו ש"אין הסתכלויות כי אין לנו מקום להסתכלות ב-5-6 השנים הקרובות".

פרופ' רוני גמזו, מנהל איכילוב ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, אמר בתגובה לפניית "גלובס": "אפשר לבדוק בהתנדבות, אך רק לטווח קצר, ולא יותר מחודש. זו גם לא צריכה להיות עבודה יומיומית. אבדוק אם ואיך הדברים מתרחשים אצלנו".

בשירותי בריאות כללית, שבבעלותה 14 בתי חולים, נראה שעשו מאמצים למגר את התופעה. במחלקת עיניים בבילינסון אמרו ש"אין אצלנו הסתכלות או משהו כזה", וגם בבית החולים מאיר, לפי עדויות שהתקבלו, לא מאפשרים כעת הסתכלויות.

ד"ר ערן הלפרן, שניהל את בילינסון במשך יותר מעשור ועזב לאחרונה, אומר: "היו רק תורנויות חוץ (בתשלום), ואם משהו אחר היה מובא לידיעתי, הייתי מפסיק זאת. כשיש משרת התמחות אחת ו-20 מועמדים, וכולם טובים וחכמים, רוצים לראות את היכולות בשטח. לגיטימי לבדוק. אבל רק בתשלום, אחרת יש בזה ניצול".

מוולפסון נמסר: "לא ידוע לנו על התופעה".

נציבות שירות המדינה בחוזר חדש: "העסקת רופאים צעירים - אך ורק בשכר"

היום (ד') פרסמה נציבות שירות המדינה נוהל חדש (חוזר) שנועד להזכיר לכל הגורמים הרלוונטיים במערכת הבריאות שהעסקת רופאים בהתנדבות, כאמצעי קבלה להתמחות, חייבת להיפסק. "לאחרונה אנו עדים לתופעה פסולה שלפיה בתי חולים קולטים רופאים, שסיימו סטאז' אך טרם התקבלו להתמחות, כמתנדבים", נכתב בחוזר. "העסקה זו מנוגדת לכללי תקנון שירות המדינה (תקשי"ר), להחלטת בג"ץ ולהסכמים הקיבוציים. מדובר בניצול לרעה של הרופאים לאור המצב שבו הם נתונים ובמתכונת העסקה נצלנית ופוגענית".

יוני דוקן, הממונה על מערכת הבריאות בנציבות שירות המדינה, אומר שרופאים צריכים להיבחר למשרת התמחות דרך מכרז, וכאשר יש מועמדים המתנדבים במחלקות קודם לכן, "הם מקבלים עדיפות על פני מועמדים אחרים, דבר שפוגע בשוויון ובשקיפות. לא משנה אם הרופא הצעיר הוא זה שמבקש להתנדב. אסור, פשוט אסור, שהתופעה הזאת תתקיים. הוצאנו כעת את החוזר כדי שלא יהיה ספק בקשר לזה. אין יותר מקום לפרשנות או לאי-בהירות. ככל שאני יודע, תופעת ה'הסתכלויות' פחתה, אך היא עדיין קיימת. אני מצפה שבתי החולים יפעלו לפי המדיניות שלנו, וככל שנשמע על מקרי התנדבויות, נפעל מול בתי החולים".

כיצד תוודאו שהנוהג מוכחד?

"נעשה בקרה. אנחנו מצפים מבתי החולים ליישם את ההנחיות שלנו".

מנהלי מחלקות אומרים שבלי לראות איך הרופאים עובדים בפועל, אין להם מידע אמיתי לגביהם. מדובר בהתמחויות של 5-6 שנים ובתי החולים לא רוצים לפספס.

"השנתיים הראשונות להתמחות הן תקופת ניסיון. מי שנמצא לא מתאים בפרק הזמן הזה, אפשר לסיים את ההעסקה שלו".