"אם לא תהיה ברירה נלך למלחמת עולם נגד הגבלת זכות השביתה של עובדים"

"פנינו להידברות, אבל אם לא תהיה ברירה נלך למלחמת עולם נגד הגבלת זכות השביתה של עובדים" - כך אמרו היום (ב') בכירים בהסתדרות במהלך דיון חירום סוער שכינס יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, בעקבות היוזמה לחקיקת חוק בוררות חובה במשק. לפי נוכחים בדיון, בר-דוד אמר כי "בוררות חובה היא צעד אנטי-דמוקרטי ולא חוקתי. זו חוכמה קטנה מאד להכניס את המשק למלחמות מיותרות. אני מקווה שהממשלה שתקום תסתכל בעיניים של העובדים ותנהל דו שיח לרפורמות ושלא יבחנו את סבלנותנו. אם לא תהיה ברירה נלך לשנים קשות".

דיון החירום נערך בעקבות דבריו של שר התחבורה ישראל כ"ץ אתמול על הצורך בחקיקת חוק בוררות חובה לעובדים בשירותים חיוניים, דברים שהדליקו רמזור אדום בבית ההסתדרות בתל-אביב. היוזמה עדיין לא נכנסה לקווי היסוד של הממשלה הבאה שיקים בנימין נתניהו, אבל הקרב התקשורתי והציבורי עליה כבר החל, ומהווה מבחן כוח אמיתי וראשון ליו"ר ההסתדרות החדש בר-דוד, שיוצא לקרב בתנאי פתיחה לא-קלים.

בהסתדרות הוחלט לפעול בשלב זה במישור הפנים-ארגוני ובמישור הפוליטי בשיחות להרגעת המצב. התייעצות נוספת תיערך אחרי חג הפסח. משתתפים בדיון הביעו זעם גם על ההתבטאויות של כ"ץ נגד עובדי הרכבת ואמרו כי "הרכבת קורסת לא בגלל העובדים אלא בגלל ההנהלה ומשרד התחבורה שמנסים להפיל על העובדים את האחריות למחדליהם". היום החלה לפעול ועדת הבדיקה שמונתה על-ידי בר-דוד בראשות השופט בדימוס אמנון סטרשנוב במטרה לבחון את האירועים שהובילו את הנהלת הרכבת להורות ביום שישי בבוקר על הפסקת תנועת הרכבות בכל הארץ, בשל מה שכינתה ההנהלה מצב של חשש לפגיעה בבטיחות הנוסעים. בוועד העובדים איימו להגיש תביעת דיבה נגד ההנהלה וטענו כי לא היה שום קשר בין  היעדרותם של עובדים הקשורים למערכת הבקרה על תנועת הרכבות לבין הצעדים הארגוניים שיזם הוועד.

ההסתדרות איבדה בעלי ברית רבים

המאבק נגד יוזמת בוררות החובה תופס את ההסתדרות במצב פגיע ללא פטרון פוליטי, עם בעלי ברית מוחלשים ועם יו"ר חדש שעדיין לא ביצר את מעמדו הפנימי ולא יצר הרתעה מול הממשלה. מצד שני גם סדר היום הכלכלי של הממשלה הבאה עדיין אינו ברור.

החששות בהסתדרות לקראת הבחירות היו כבדים והתמקדו בשני מנהיגי מפלגות קטנות: נפתלי בנט ומשה פייגלין, שכבר פירט את תכניותיו המבצעיות למלחמה בהסתדרות לאחר שייכנס ללשכת שר האוצר. אחרי שגם פייגלין וגם בנט נשארו מחוץ לכנסת, בהסתדרות לא יכולים להתלונן על כפיות טובה מצד הבוחר. מנגד, נתניהו שמעמדו התחזק, הזכיר במהלך הבחירות את השקפת עולמו הכלכלית והקפיד להכניס לרשימת המסרים המצומצמת של הליכוד את העובדה שיו"ר ההסתדרות לשעבר אבי ניסנקורן הוא האישיות הכלכלית הבולטת ברשימת כחול לבן.

נתניהו טען בעבר כי בוררות חובה היא הדרך היחידה להעלות את המשק על מסלול של צמיחה מואצת. ב-2016 למשל גרס כי הצעת התקציב שהציג לו האוצר פגומה משום שאינה כוללת יוזמת בוררות חובה. הנסיון הקודם של נתניהו להוביל מהלך בוררות חובה נעשה במסגרת המגעים להקמת הממשלה הקודמת, והובל על-ידי מי שעמד אז בראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל. הצעת החוק כבר נוסחה לפרטים ועמדה בפני הכנסה לקווי היסוד של הממשלה - אך מי שמנע זאת אז היה מנהיג כולנו שר האוצר משה כחלון. הפעם מעריכים במערכת הפוליטית כי אין מכשול פוליטי של ממש בפני קידום החוק, מלבד אולי החשש של נתניהו מהתדמית האנטי-חברתית שדבקה בו בעת כהונתו כשר אוצר.

בתרחיש שבו הוא חוזר להיאבק בהסתדרות ימצא נתניהו את עצמו בזירה ללא יריבים משמעותיים. בתוך הליכוד נחלש מעמדו של חיים כץ על-רקע החקירות וההתרחקות ממוקד הכוח שלו, התעשייה האווירית. כחלון לאחר שבעל בריתו ניסנקורן הפנה לו עורף, אינו צפוי למהר ולקשור את גורלו בגורל יו"ר ההסתדרות הנוכחי למרות שאהדתו הבסיסית לעבודה המאורגנת אינה צפויה להשתנות. ואולם גם בתרחיש שבו כחלון נשאר שר אוצר הוא יהיה רק צל חיוור של מה שהיה בממשלה היוצאת, כשקיבל מנתניהו בכתב מנדט להיות בפועל ראש ממשלה כלכלי.

גם בכנסת אין כרגע מחנה ברור שיילחם למען ההסתדרות והעבודה המאורגנת. השדולה החברתית ספגה מהלומה קשה בבחירות וזקוקה נואשות לפנים חדשים: מפלגתה של אורלי לוי לא עברה את אחוז החסימה. דוב חנין וזהבה גלאון כבר אינם בכנסת. שלי יחימוביץ' מזוהה עם האופוזיציה בהסתדרות ומפלגת העבודה חלשה, המומה ומלקקת את פצעיה. ניסנקורן אינו חבר ברביעיית ההנהגה של כחול לבן ואין לו "יד על ההגה" במפלגת האופוזיציה הראשית.

בר-דוד יצטרך להפגין יצירתיות פוליטית כדי להיחלץ מהמיצר. להסתדרות יש עדיין לא מעט ידידים בתוך הליכוד ומחוצה לו ייתכן יהיה מקום ליצירת ברית עם המפלגות החרדיות, שישמחו לקבל בתמורה לתמיכתן עזרה מההסתדרות בנושאים כמו עצירת עבודות בשבת, למשל בחברת רכבת ישראל.

באוצר בונים על בר-דוד

באוצר דווקא תולים לא מעט תקוות בבר-דוד כפרטנר במשא-ומתן, משום שהוא נחשב פרגמטי לא פחות מקודמו ניסנקורן, אך בניגוד אליו, לאיש של הוועדים שצמח מהשטח. באוצר מציינים כי בתפקידו הקודם כיו"ר הסתדרות המעו"ף בר-דוד קידם הסכמים קיבוציים יצירתיים בשלטון המקומי.

בר-דוד נכנס לתפקידו לפני שלושה שבועות בלבד, ובחירתו לוותה בקולות צורמים מצד האופוזיציה בהסתדרות שדרשה לערוך בחירות כלליות לתפקיד. בר-דוד צמח בתנועת הצופים ובארגון עובדי עיריית תל-אביב ונקודת הציון הבולטת בתקופתו שם הייתה שביתת עובדי התברואה של עיריית תל-אביב במחאה על הכנסת קבלני ניקיון פרטיים. השביתה הסתיימה בסופו של דבר בהסדר שאפשר לקבלני הניקיון לפעול במתחמים מוגדרים, הסדר שבר-דוד רואה בו דוגמה לכלל הרשויות המקומיות.

במאבק מול בוררות חובה יש לבר-דוד הצעת פשרה, מינוי בתי הדין לעבודה כמגשרים, מדובר בהחזרת הגלגל אחורה לאחר שנציב התלונות על השופטים השופט בדימוס אליעזר ריבלין אסר בנובמבר האחרון על בתי הדין לעסוק בגישור. בהסתדרות היה מי שהעיר ספק בצחוק כי העובדה שמדובר בהוראה שנתן שופט לשעבר בבית המשפט העליון תסייע לרתום למהלך את תמיכתם של יריב לוין ושאר שונאי בג"ץ בליכוד. 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כתב היום בחשבון הפייסבוק שלו הצהרה לוחמנית כלפי הרכבת: "הרכבת צריכה לנסוע. אנחנו הנחנו פסי רכבת, ואין שום הצדקה לכך שקומץ אנשים ישביתו את הרכבות למיליוני אזרחי ישראל ולחיילי צה"ל. זה לא יהיה".

אבל מההצהרה עולה כי הגבלת זכות השביתה וחובת הבוררות לא תהיה חלק מקווי היסוד של הממשלה, אלא תגובש תוכנית בידי ועדה. לפי נתניהו, "עוד השבוע אקים צוות שימנע השבתת שירותים חיוניים במדינה ויאפשר את חופש התנועה לכל אזרחי ישראל".