"ענקיות הטכנולוגיה דווקא עשויות להרוויח מרפורמת זכויות היוצרים"

האיחוד האירופי חוקק בסוף מרץ רפורמה מעוררת מחלוקת הנוגעת לזכויות יוצרים; הרפורמה עוררה התנגדויות מצידן של גוגל ופייסבוק וכן פעילי חופש ביטוי • עורכות הדין הילה שרייבמן ועדי אל רום: הרפורמה תפגע בשחקנים הקטנים ותשפיע גם על חברות וצרכני תוכן ישראלים

סוזן וויציצקי/  צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
סוזן וויציצקי/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

בסוף מארס, לאחר שנתיים של דיונים, אישר האיחוד האירופי רפורמה שנויה במחלוקת בחוזי זכויות היוצרים. המטרה: הפיכת החוקים לרלוונטיים בעבור עידן האינטרנט. הרפורמה עוררה מחלוקות רבות ואף איחדה בין ענקיות הטכנולוגיה לפעילי חופש הביטוי.

מאחורי המחלוקות עמדו בעיקר שני סעיפים: סעיף 13 שמטיל על פלטפורמות כמו יוטיוב ופייסבוק את האחריות החוקית לשמירה על זכויות יוצרים בתכנים שהמשתמשים מפרסמים, ודורש מהם להוציא רישיונות לשימוש בתכנים ולחסום כאלה שמועלים לפלטפורמה ללא רישיון; וסעיף 11, הנוגע לשירותים כמו גוגל ניוז וקובע כי גם עבור הצגת חלקים קטנים מטקסט של כתבה וקישור אליה, פלטפורמות יהיו מחויבות לקבל רישיון ממוציאים לאור. התומכים ברפורמה טוענים כי היא נחוצה כדי להבטיח שיוצרים מקבלים תשלום הוגן עבור תכניהם.

ענקיות הטכנולוגיה נלחמו ברפורמה, אך יש חשש כי הן דווקא ייהנו מהרפורמה. כך למשל סבורות עורכות הדין הילה שרייבמן ועדי אל רום, שותפות במשרד עמית פולק מטלון ושות', העוסקות בטכנולוגיה ורגולציה, שגם מסכימות כי החקיקה בעייתית. שרייבמן ואל רום מציינות כי הרפורמה אף עלולה להשפיע לרעה גם על משתמשים ישראלים וחברות ישראליות הפועלות באירופה.

"המטרה של החקיקה היא שהכסף יעבור מחברות גדולות כמו יוטיוב ליוצרים", אומרת אל רום. "היום החברות מרוויחות הרבה מאוד כסף מהתכנים שעולים לפלטפורמות שלהן ומעט כסף עובר חזרה ליוצר, אם מדובר באדם פרטי וקטן. זאת המטרה מאחורי החקיקה, שמטילה על החברות מחויבות להראות שיש להן רישיון להשתמש בתוכן, או להתקין מסנני תוכן רציניים יותר מאלה שקיימים היום. הבעיה היא שבעוד שפלטפורמות גדולות יצליחו להתמודד עם התנאים החדשים, ופלטפורמות קטנות מוחרגות מהן (בתנאי שהן קיימות פחות משלוש שנים, המחזור השנתי שלהן מתחת לעשרה מיליון יורו, ויש להן פחות מחמישה מיליון כניסות בחודש) - פלטפורמות בינוניות כנראה לא יוכלו להתמודד איתה, ונמצאות בסכנת סגירה".

אל רום ושרייבמן מפרטות אלו נקודות בחקיקה הן בעייתיות, לדעתן. ראשית, החובה שמוטלת על פלטפורמות לחתום על עסקאות מול ספקי תוכן כדי לקבל רשיונות שיאפשרו העלאה של התכנים שלהן לפלטפורמה. "בעוד שיש חברות גדולות כמו סוני שאיתן ברור שצריך לחתום הסכמים, אי אפשר להגיע לכל מחזיק תוכן בעולם כדי לייצר רשיונות. מצד שני, לפלטפורמות הבינוניות אין את הכוח או הכסף כדי לעשות הסכמים עם חברות גדולות כמו סוני", אומרת שרייבמן.

הבעייתיות השנייה נוגעת למערכת הסינון בה יהיה צורך להשתמש כדי לחסום באופן אוטומטי תכנים המוגנים בזכויות יוצרים, שלפלטפורמה אין הסכם כדי להשתמש בהם. "פיתוח או קנייה של מערכת כזו יעלו המון כסף. סביר להניח שהפלטפורמות הגדולות יפתחו מערכות כאלה והקטנות יותר יצטרכו לקנות אותן, ויש דיווחים שגוגל כבר פיתחה אלגוריתמים שעושים את הסינון. אז שוב יהיה רווח דווקא מהצד שלה", אומרת שרייבמן.

אל רום מוסיפה כי "סביר להניח שהמערכת תחסום גם תכנים לגיטימיים. יש הרבה דברים שנחשבים שימוש הוגן בתכנים המוגנים בזכויות יוצרים, כמו ביקורות או שימוש לצורכי חינוך, אבל לא בטוח שהאלגוריתם יידע לזהות את זה, ואז הוא יחסום את התוכן אוטומטית. בעוד שסביר להניח כי יהיו מנגנונים לערעור על החלטות כאלה, לא כל משתמש פשוט שהעלה תוכן יידע להסביר למה בדיוק מותר לו להשתמש בתכנים. ייתכן שפלטפורמות קטנות גם לא ירצו להתעסק עם תהליך הערעור".

שרייבמן אומרת כי "היום אתרים מרוויחים טראפיק מזה שפלטפורמות כמו גוגל ניוז מעלות לינקים אליהן. זה משתלם להן יותר מהתגמולים שהם יקבלו. לפעמים, גם ליוצר תוכן עדיף ליהנות מהחשיפה שהוא מקבל כשהוא מעלה את היצירות שלו לפלטפורמות מאשר לקבל תגמולים, ואם זה יוצר קטן כנראה שהתוכן שלו ייחסם תחת החקיקה והוא בכלל לא יקבל תגמולים".

אל רום מוסיפה כי החקיקה עלולה לגרום לכך שחברות רבות יפסיקו לפעול באירופה כשהחקיקה תיכנס לתוקף. "מהניסיון שלנו, יש הרבה חוקים באירופה כמו ה-GDPR שגרם לחברות שונות להחליט שכרגע הן לא פועלות באירופה עד שיראו את ההתפתחויות, היישום של הכללים, מה העלויות והסיכון. לחברות אירופיות זה לא רלוונטי כי הכללים חלים עליהן בכל מקרה. עכשיו במשך שנתיים כל מדינה באיחוד תצטרך להטמיע את הרפורמה ולבצע בה פרשנויות והתאמות, בהתאם לגישה של כל מדינה, אם היא יותר פרו-ביזנס או פרו-משתמש. יכול להיות שגם הפעם החברות הבינוניות שנופלות באמצע ימשיכו לפעול בשנתיים הקרובות אבל ברגע שתיכנס האכיפה הן יחליטו להקפיא את פעילותן עד שיבינו מה קורה".

לדברי אל רום, החקיקה החדשה עלולה לפגוע גם בחברות ישראליות שפועלות באירופה, בהן חברות ישראליות שמפעילות אתרי תוכן באירופה, ומשלבות בו תכנים מקוריים וריכוז של תכנים נוספים מהרשת. גם פלטפורמות שפועלות בישראל, ומפרסמות לינקים לאתרים שונים עם תיאור הלינק, עשויות להיתקל בבעיות אם האתרים או היוצרים של התכנים הם מאירופה. "גם משתמשים ישראלים שמשתמשים בפלטפורמות האלה ייפגעו, כמו שאר המשתמשים, מכך שהרבה תוכן לגיטימי שיעלו אירופאים ייחסם בפנינו, כי האלגוריתמים יחשדו שהוא מפר זכויות יוצרים", היא מסכמת.