בג"ץ יכריע: האם נעמת תחויב לעדכן אבות פרודים על רישום ילדיהם למעונותיה

לפני כשנתיים פנה אב גרוש לעמותת "הורות משותפת-טובת הילד", לאחר שאם בנותיו התאומות רשמה אותן למעון נעמת המרוחק כ-85 ק"מ ממקום המגורים המקורי של ההורים ללא ידיעתו. וכך כתב האב ליו"ר העמותה גיא רוה: "גיא שלום, מסתבר שגרושתי רשמה את בנותיי הקטנות, תאומות, למעון נעמת ולא אמרה לי דבר; נעמת לא שלחו לי הודעה שהן נרשמו למעון ולא עדכנו אותי שהן התקבלו למעון. ניתקו אותי מכל מידע. מבחינתם אני כבר לא הורה לבנותיי בגלל שהתגרשנו? איך זה יכול להיות? אני אב משקיע, מעורב, אוהב את בנותיי, ולא מבין מדוע נעמת ניתקו אותי כך מבנותיי".

יצוין כי המעבר למקום החדש בוצע בסמוך לפתיחת שנת הלימודים; וכאמור, מעון נעמת לא עדכן את האב על הרישום, שהוצב בפני עובדה מוגמרת - דבר שהביא מיידית לצמצום זמני השהות שלו עם בנותיו.

אב נוסף פנה לעמותה אשתקד, באוגוסט 2018, סמוך לפתיחת שנת הלימודים הנוכחית, וכתב fh רק ביום הפנייה נודע לו כי אם בנו רשמה את ילדם המשותף למעון "אמונה". ההורים חיו כחילוניים, הילד אף היה בשנה הקודמת במעון חילוני, אך לאחר הפרידה חזרה האם בתשובה והחליטה על דעת עצמה להעביר את הילד למעון דתי, בלי לקבל את הסכמת האב, ובלי שהמעון יידע אותו על רישום ילדו למעון.

לטענת עמותת "הורות משותפת", ישנם מקרים רבים כאלה. על הרקע הזה הגישה העמותה לאחרונה עתירה לבג"ץ נגד משרד הרווחה, שבה היא מבקשת "למנוע המשך התקיימותו של מצב אבסורדי, שלפיו כאשר ההורים חיים בנפרד (גרושים, פרודים, חברי הקהילה הגאה וכו'), ולהם ילדים משותפים, מאפשרים לאם לרשום את הילדים למעון הנמצא תחת פיקוח המשיבים, כגון נעמת, בלי שהאב יידע על הרישום, היכן המעון (כאשר לעתים מדובר במרחק של עשרות קילומטרים ממקום מגורי הצדדים טרם הסכסוך); ובלי שלאב תהיה כל דרך לדעת כי נשללה ממנו הלכה ולמעשה כל דרך לקיום קשר אמיתי, שוטף וראוי עם ילדיו הקטנים".

עוד לטענת העמותה, פנייה לערכאות לאחר שנקבעו עובדות בשטח בדרך-כלל אינה מעשית וגורמת להעצמת הסכסוך בין ההורים, תוך פגיעה משמעותית ברווחת הילדים המשותפים, בין שבשל המאבק המשפטי ובין שבשל הניתוק מהילדים שנכפה בדרך זאת על האב, כמו גם על הילדים שלהם זכות ראשונית ובסיסית לקשר שוטף וראוי עם שני הוריהם.

מידור של האבות

השאלה שהובאה לפתחו של בית המשפט העליון הייתה - האם משרד הרווחה, האחראי על מעונות היום שבפיקוח, יכול להמשיך בהתנהלותו הנוכחית שבה הוא ממדר אב גרוש ממידע על ילדו? ובמילים אחרות: האם הורה פרוד - ככלל האב שאינו רשום כהורה המרכזי ברשויות - זכאי לקבל את מלוא המידע על החינוך של ילדו הפעוט, או שהאם יכולה להחזיק במידע בלעדית?

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין חיים פאשי לוין ומיקי אביב, מבוקש להורות לשר הרווחה חיים כץ לתקן את הנהלים למעונות היום הנמצאים תחת פיקוח המשרד. מדובר בנהלים שפורסמו באוקטובר 2018, תחת הכותרת "הנחיות להעברת מידע אודות ילד השוהה במעון יום המוכר על-ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים". הנהלים עוסקים בנושא של יידוע שני הורי ילד המתגוררים בנפרד (גרושים, פרודים, ידועים בציבור, בהליכי גירושים שגרים בכתובות שונות אך עדיין רשומים כנשואים, חברי הקהילה הגאה וכו').

על-פי העתירה, כיום, לאחר פרידת ההורים ובכל מקרה אחר שבו ההורים מתגוררים בנפרד (הורים גרושים, ידועים בציבור או חברי הקהילה הלהט"בית), מידע מהמעון הנוגע לילד נשלח כברירת מחדל רק לאם. האב, למרות היותו אפוטרופוס שווה-ערך לאם, אינו מקבל מהמעון כל מידע. מטרתה של העתירה היא להביא לכך ששני הורי הילד החיים בנפרד, דהיינו גם האב, יקבלו ממעונות היום כל מידע הנוגע לילד.

בעתירה נכתב כי "הורים הנמצאים בתקשורת טובה לא זקוקים לנוהל, כי המידע יעבור ביניהם בלאו הכי. הנוהל אמור לתת מענה לאותם מקרים שבהם התקשורת לקויה, ההורים הגרושים איבדו אמון זה בזו ולעתים אף מנסים להעלים את האחר מחייהם ולא פעם מחיי הילדים. המערכת לא רק שאינה אמורה לתת יד לכך, אלא עליה לעשות כל שביכולתה כדי למנוע את מעורבות הילדים בסכסוך בין ההורים ולאפשר להם, ככל הניתן, ילדות סבירה שבה שני הוריהם נוכחים".

כל זוג שלישי מתגרש

בהתאם לנתוני משרד הרווחה, בשנת הלימודים תשע"ז למדו במערכת המפוקחת כ-120 אלף פעוטות בגילאי 0-3. על-פי נתוני הלמ"ס, כיום כל זוג שלישי מתגרש, לצד הורים החיים בנפרד מבחירה, כמו למשל חברי הקהילה הלהט"בית. בעתירה נכתב כי "מדובר במספר כלל לא מבוטל של מקרים שבהם האב מנותק ממידע הנוגע לילדו שלו".

העתירה מפנה, בין היתר, לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקובע כי שני הורי הילד הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, ועל כן הם מחויבים וזכאים לדאוג לצורכי הילד, לרבות חינוכו.

לעמדת העותרים, "כל מידע הנוגע לילד הוא חשוב, אך אין ספק שככל שהילד צעיר יותר, יש חשיבות רבה יותר לשליחת המידע לשני הוריו. דווקא הגוף האחראי על מעונות לפעוטות לא פועל, מיוזמתו שלו, להעברת מידע לשני הורי הילד המתגוררים בנפרד".

העותרים מבקשים בעתירה להורות למדינה להנחות את מעונות היום שכל מידע הנוגע לילד הנשלח/נמסר כיום להורה אחד בלבד, ככלל האם, יישלח/יימסר כברירת מחדל ובאופן אוטומטי גם להורה האחר - דהיינו, לשני ההורים.

מידע על העלויות

מלבד מידע על עצם הרישום למעון היום, אספות הורים ומידע נוסף, העתירה מבקשת לאפשר לשני ההורים לדעת גם מהי עלות המעון בפועל, לאחר מיצוי כל הנחה או הטבה אפשרית. זאת, על-מנת לוודא שהתשלום המועבר על-ידי משלם המזונות יהיה תואם לתשלום בפועל.

בעתירה צוין כי "דבר ידוע הוא ששני הוריי הילד נושאים בעלות המעון. לרוב האם רושמת ומשלמת, והאב מעביר לה את חלקו. מידע זה, מהי עלות המעון, הוא מידע בסיסי שכל הורה שאמור לשאת בעלות זו זכאי לקבלו. מתן גישה למידע לשני הורי הילד יעזור למנוע מריבות מיותרות בין ההורים".

היות שבמעונות היום נהוגות הנחות שונות לאור מצב כלכלי, יכולת השתכרות ותנאים נוספים, העמותה מתרכזת בקבלת מידע רק על העלות, לאחר הנחה, ולא בנוגע להכנסת האם והמידע האישי שהוביל להנחות.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "מכיוון שהעתירה נידונה בימים אלה, המדינה תיתן כמקובל את תשובתה לבית המשפט. יחד עם זאת, הנוהל של אגף מעונות יום קובע כי בכל מקרה בו קיבלה מנהלת המעון הודעה בכתב מהורה על רצונו לקבל את המידע באופן נפרד מהורה הילד האחר, תימסר על כך הודעה על הבקשה באמצעות מענו הרשום של הקטין.

"בנוסף, ההנחיות קובעות כי על הארגון המפעיל לוודא כי מנהלות מעונות יום מקיימות, ככל האפשר, קשר ישיר עם שני ההורים בכל הנושאים הקשורים לילדיהם, בין היתר: אישור בדבר ביצוע הרישום למעון יום, אישור בדבר השיבוץ למעון יום, מידע שוטף בנוגע לאירועים בהם השתתף או ישתתף הילד ועוד.

"יתר על כן, ההנחיות קובעות כי ככל שבמהלך שנת הלימודים נודע למנהלת המעון על פרידה או גירושים של ההורים, עליה לנסות ולקבל, ככל האפשר, משני ההורים הנחיות לעניין המידע שיועבר ואופן העברתו אליהם".

מנעמת נמסר בתגובה: "נעמת פועלת ככל הניתן לשיתוף-פעולה עם שני ההורים, לרבות העברת מידע ביחס לפעוטות המתחנכים במעונות נעמת, לשני ההורים. יחד עם זאת, נעמת מחויבת לפעול על-פי הנחיות משרד העבודה בכל הנוגע לרישום למעון".

יש מעונות שבהם נדרשת הסכמת שני ההורים לרישום הילדים הקטינים 

האם אי-יידוע אחד ההורים ברישום ילדו למעון יום הוא מצב מחויב המציאות? האם מדובר בגזירה משמיים או בנטל יידוע קשה מדי שמוטל על כתפי המעונות שבפיקוח המדינה? לא בטוח. במסגרת העתירה מפנים העותרים למוסדות המצויים בפיקוח, אשר מוכיחים כי יכול להיות אחרת, וכי יש מקומות שבהם נדרשת הסכמת שני ההורים לרישום הילדים הקטינים למעונות היום.

כך, למשל, מצוין בעתירה המצב המקובל - לטובת שני ההורים - במעונות ויצ"ו, שם נטען כי "כל עוגמת-הנפש וניתוק האב ממידע כה בסיסי וחיוני הייתה נמנעת", מאחר שבשלב הרישום למעונות ויצ"ו נדרש אישור של שני ההורים לרישום הילד בכל מקרה שבו ההורים מתגוררים בנפרד.

על-פי העתירה, בטופס הרישום של מעונות ויצ"ו (להלן) קיימת גם התייחסות למקרים חריגים, וניתן להם מענה מראש. למשל, מקרים שבהם לא נדרשת הסכמת ההורה האחר לרישום עקב החלטה שיפוטית או מקרים שבהם ההורה הרושם לא הצליח ליצור קשר עם ההורה האחר.

בעתירה צוין כי זה "פשוט, יעיל ופועל לטובת כל הצדדים במשפחה - אמא, אבא וילדם המשותף". לעמדת העותרים, אין סיבה שכל מעון, קטן כגדול, לא ישתמש בדוגמה הזאת.

עוד מציינים העותרים בעתירה כי בעקבות עתירה מינהלית נגד משרד החינוך, שינה משרד החינוך לפני מספר שנים את נהליו. כיום, על-פי הנחיות משרד החינוך לרשויות (ערים, מועצות אזוריות ומקומיות), מחובתו של ההורה הרושם למלא, כחלק מהליך הרישום, גם את פרטי ההורה האחר. מחובת הרשות לשלוח להורה האחר, ללא צורך בבקשה מיוחדת של ההורה האחר, מידע הנוגע לרישום הילד ולשיבוצו לגני הילדים ולכיתות א'.

כך, בחוברת הרישום לגני הילדים קיימת הוראה שלפיה "אם ההורים אינם מתגוררים יחדיו, וככל שלרשות יש ידיעה על כתובות ההורים, לפי חוק עדכון כתובת או לפי הודעה שנמסרה על-ידי הרושם או על-ידי ההורה האחר, תשלח הרשות לכתובת הנוספת אישור בדואר על ביצוע הרישום באינטרנט (בסמוך למועד הרישום), אלא אם כן קיימת החלטה שיפוטית הקובעת אחרת.

"בהמשך, לאחר שנקבע השיבוץ של התלמיד, תשלח הרשות את אישור שיבוץ הילד בגן (בסמוך למועד השיבוץ) לשתי הכתובות בהתאם לאמור, אלא אם כן קיימת החלטה שיפוטית הקובעת אחרת".

לעמדת העותרים, על משרד הרווחה לפעול ברוח דומה. היות שלמעונות היום אין גישה לנתוני מרשם האוכלוסין, כפי שיש למשרד החינוך, מבוקש לחייב אותם לשלוח מידע לשני ההורים בהתאם לנתונים שימסור ההורה הרושם, ללא צורך לקבל את הנתונים מגוף שלישי כמו מרשם האוכלוסין.