מבחן ראשון לזוגיות של גנץ ולפיד: האם יצליחו לסחוף את ההמונים?

הערב תגיע שעת המבחן הפוליטי הראשון הגדול של חברי הכנסת בני גנץ, יאיר לפיד, משה יעלון וגבי אשכנזי - ההפגנה שתתקיים בכיכר המוזיאון בתל אביב תחת הכותרת "חומת מגן לדמוקרטיה". בנאומי הבכורה של גנץ ואשכנזי בכנסת הם הבטיחו פעילות שטח - יציאה לכיכרות ולרחובות. הדברים התקבלו בהרמת גבה ובחשדנות מסוימת, גם במדור זה. מה לגנץ ולנשיאת שלטים או לאשכנזי ולמגאפונים?

כשחושבים על מנהיגי כיכרות, בדרך כלל עולות דמויות כמו מנחם בגין או אולי עמיר פרץ. שלושה רמטכ"לים לשעבר, אחד מראש העין, שני מכפר סבא ושלישי מרעות-מכבים, שמתכוונים לצעוק מעל במה בלב תל אביב - זה עדיין נראה קצת מוזר. גנץ לא אימץ סגנון של נאומי רחוב ויכולת רטורית, שיש בהם הטפה, הנעה לפעולה וליבוי יצרים. איני יודעת אם הם הקדישו את הימים האחרונים לאימונים ברטוריקת המונים, אבל עם נאומים מרטיטים או בלעדיהם - השאלה החשובה היא כמה אנשים יגיעו לכיכר.

בכחול לבן בחרו לקיים את ההפגנה בכיכר שנמצאת בין בית המשפט המחוזי של תל אביב, ספריית בית אריאלה והמוזיאון. זאת הכיכר בשדרות דוד המלך, שממש מולה עומדת הכניסה האחורית למשרד הביטחון בקריה.

לכחול לבן לא הייתה בחירה היכן לקיים את ההפגנה. שורה של ארגונים אזרחיים, ובראשם "שומרי הבית", ארגון בתחום איכות הסביבה, כבר הזמינו לפני מספר שבועות את כיכר רבין רחבת הידיים. וכך כיתתה כחול לבן את רגליה לכיכר השנייה. בכיכר רבין יכולים להפגין בנוחות יחסית כ-100 אלף איש, וניתן להביא לשם מספרים יותר גדולים של מפגינים. לכיכר למוזיאון ייכנסו לכל היותר 30 אלף איש - בצפיפות. התמונות לבטח יציגו ריכוז אנשים גדול.
במשך מספר ימים התלבטו בארגוני החברה האזרחית, ובראשם יוני ספיר משומרי הבית, מה לעשות עם ההפגנה שלהם. הם החלו לקבל תלונות רבות ברשתות על פיצול הכוחות, שעולה מפיזור הפגנות. תוך זמן קצר הם התכנסו וביטלו את האירוע שלהם.

כדאי לזכור שלשומרי הבית יש פינה חמה מאוד בלב לח"כים משה יעלון ומיקי חיימוביץ'. יעלון היה הראשון להתגייס לטיפול בנושא אסדת הגז ובחירת המיקום שלה - כ-10 ק"מ מקו החוף באזור חוף דור. חיימוביץ' היא כיום נציגתם המובהקת של כל ארגוני הסביבה בכנסת.

עוד לפני ההפגנה הצליחה סיעת כחול לבן לרכז מאחוריה את מפלגות העבודה ומרצ ואפילו פעילים מחד"ש-תע"ל, ובנוסף להם גם שורה של ארגונים אזרחיים. זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל בעולם המציאותי של השמאל והמרכז, ההתמודדות עם פיצול למספר הפגנות ומספר רב של ארגונים - אינה דבר פשוט.

ארגון שומרי הבית לא רק הניח את האירוע שלו בצד, אלא גם הצטרף להפגנה של כחול לבן. מספר ארגונים נוספים הודיעו על חבירה להפגנה: ישראל חופשית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות (עמותה בראשות האלוף במיל׳ מנדי אור, הפרקליטה לשעבר אביה אלף, עו"ד יובל יועז ופרופ׳ עוזי ארד) והתנועה הקיבוצית.
בכיכר יתייצבו לפחות חלק מ"מפגיני פתח תקווה". אלה הם בוגרי המחאה ארוכת השנים שמתקיימת בכיכר גורן בפתח תקוה, סמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. חלקם יבואו לכיכר המוזיאון או יקראו לעשות כך בעמודי הפייסבוק שלהם. בין הפעילים שמפגינים בפתח תקוה אפשר למנות את חנה קים, אלדד יניב, ישי הדס, גונן בן יצחק, אייבי בנימין, סיגלית קסלר, אמיר השכל ואת מי שהתחיל את הכול (וכבר אינו פעיל) - מני נפתלי. בכחול לבן אומרים שהם אולי יהיו בקהל המפגינים, אבל הם לא יהיו על הבמה ולא ינאמו.

ומי כן ינאם? קודם כל ראשי המפלגות - בני גנץ, אבי גבאי ותמר זנדברג. כמו כן יהיו עוד 4-5 נאומים פוליטיים. בכחול לבן אומרים שהם יציגו גם עמדות ימניות, שכן הוויכוח על דמותה של מערכת המשפט הוא לא עניין של שמאל-ימין. אולם לא ברור אם הם ימצאו נואם מחוץ לשורותיהם, שמגיע מן הצד הימני של המפה (חוץ מאנשי תל"ם של יעלון).

ויש גם את בעיית השבת. אנשים דתיים לא יספיקו להגיע לכיכר המוזיאון עד 20:30 - ולאחר מכן השעה כבר מתאחרת. אנשים דתיים יתקשו לחבור למפגינים, אבל יש לזכור שמפגינים דתיים מעולם לא הראו נוכחות גבוהה בהפגנות מחאה מהסוג הזה.

אל המפגינים הפוליטיים יצטרפו כנראה גם קבוצות מחאה שונות שמתארגנות בימים האחרונים בהייטק, בקרב עורכי הדין, במערכת בתי המשפט, בקרב אקדמאים. כולם חותמים על מכתבי מחאה וקוראים להתנגד באופן אזרחי למהלכים שמובילה הממשלה.

אך מעל לכל יתייצבו גנץ ולפיד וינסו להוכיח בפעם הראשונה שיש להם קול חזק מול הממשלה. הצלחתם או כשלונם לא תימדד רק במספרים שיביאו לתל אביב, אלא בעיקר בסדר היום הציבורי, בהשפעה על זהות השרים ובהחלטות הממשלה בעתיד הקרוב.

השינוי החוקתי שמסתתר במו"מ

סעיף החוק המטריד ביותר שעליו מתקשים בשלב זה לדבר בתקשורת הוא סעיף 15(ד) לחוק יסוד: השפיטה. שם, בארבעה סעיפי משנה קטנים, טמון כוחו של בג"ץ לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו שלא כדין; לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים אחרים שממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם; לתת צווים לבתי משפט, לבתי דין ולגופים ולאנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות (למשל, ועדת הכנסת בהעניקה חסינות).

כלומר, לא מדובר רק בסיפור שבג"ץ מבטל או מקצץ חוקים של הכנסת, שהוא עניין לא מאוד נפוץ שהתרחש 18 פעמים בלבד מאז שחוקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אלא בהחלטות כמעט יומיומיות, שקשורות לחייהם של אנשים שלא מצליחים להשיג דין צדק מן הרשויות.
זה יכול להיות התעמרות מצד הביטוח הלאומי או צו שיוצא לעירייה מסוימת, פיקוח על גופי מינהל שונים ומשונים, כולל אכיפה בתחום הבנייה, אי-מילוי אחרי הוראות החוק ועוד.

כלפי הציבור לא מפרטים כיום במו"מ הקואליציוני את סוג השינוי החוקתי שאליו חותרים הצדדים. הדברים אינם מונחים בפניו ורוב השיח נגרר ביוזמת המפלגות לתחום של דת ומדינה - שמירת שבת, גיוס שוויוני לצה"ל. אלה הם נושאים מורכבים שנמצאים בשיח הציבורי שלנו זה עשרות שנים.

אבל שינוי של חוק יסוד: השפיטה הוא שינוי השיטה המשפטית, זהו דבר חדש. החשש מהשינוי המסוים הזה, במקביל לפסקת ההתגברות, הוא-הוא המדליק כרגע רבים מבכירי מערכת המשפט, ראשי חברות מסחריות וגופי מחאה אחרים.

ראש הממשלה נתניהו ראה בימים האחרונים את מיקוד השיח הציבורי בנושא חוקי החסינות, ואולי החליט להסיר רגלו מדוושת הגז בנושא הזה. אבל בידיו דרכים רבות אחרות לפגוע ולמוטט את משטר האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית. וישנם אנשים המחפשים ללא כחל ושרק את כל הדרכים לבצע זאת.

ח"כ פולקמן מדגים "גמישות"

זה עשוי להיות משולב בהסכמים הקואליציונים בצורת ניסוח כללי - "רפורמות במערכת המשפט" וזה יחייב את כל הצדדים - כולנו, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, איחוד מפלגות הימין.

אין אחד מהם שמביע התנגדות או הסתייגות כלשהי. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) דווקא היה גלוי בנושא. הוא אמר: "אני לא נגד פסקת ההתגברות. וגם לא הייתי נגדה בעבר". פולקמן מיתמם ומעדיף להשכיח מלב הציבור את המספר הרב של פעמים שבהן התבטא נגד ניסיונות החקיקה של פסקת ההתגברות.

הוא כינה את מובילי מהלך חקיקת פסקת ההתגברות "רפובליקת בננות" והשתלח בח"כ סמוטריץ' בטוויטר במילים אלה: "ניסית להרוס את מבקר המדינה, עצרנו אותך. ניסית לעשות פסקת התגברות, עצרנו אותך. ניסית לעשות חוק שמפרק את החשכ"ל, עצרנו אותך. ניסית לעשות חוק על כשרות אחידה להפוך את ישראל לאירן, עצרנו אותך. ועכשיו תספר למה אתה כועס על כחלון באמת. אגב בממשלה הבאה לא ניתן לך להרוס את מדינת ישראל, היא חשובה מדי".

ומה הולך ועושה פולקמן? נותן לסמוטריץ' להרוס את מדינת ישראל למרות ש"היא חשובה מדי".

בכך הוא הולך בדרכו של שר האוצר משה כחלון, שהפער בין ההצהרות שלו בכל שנת 2018 וראשית 2019 בנוגע לכהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום, לבין הדברים שהוא לוחש בשקט כיום בחדרי חדרים - איננו ניתן לגישור.