"על הממשלה החדשה לא להעלות מסים, אלא לטפל בפטורים ממס"

"הממשלה החדשה כבר מתעסקת קשות באיך ממנים את הגירעון הגדול שיצרו בשנתיים האחרונות. ואני אומר, לא צריך להעלות מס הכנסה, ומע"מ. תתחילו לטפל בפטורים. ואם לא לבטל אותם, אז לפחות צריך להתחיל לצמצם אותם", את הדברים אמר מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט בכנס "מסים וגלובליזציה" שהתקיים היום (ה') בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה. פרופ' בן בסט ביקר בחריפות את מדיניות הפטור ממס במדינה וטען שהיא מנציחה את אי השוויון והחוסר צדק במדינה בין אלה שיש להם לאלה שאין להם.

בן בסט הסביר שגם הוא "לא רוצה להעלות מסים" ואולם הוא ממליץ להתחיל "בביטול פטורים שמצ'פרים במיוחד את אלה שיש להם כוח ולוביסטים יותר טובים מאשר לפרט הקטן". בן בסט קרא לביטול ה"פטור ממע"מ באילת וכן את הפטור ממע"מ לפירות וירקות".

מלבד בן בסט, נשאו דברים במושב שנושא "שחיקת בסיס המס" גם המשנה למנהל ראשות המסים, רו"ח מירי סביון, ד"ר נדין בודו טרכטנברג לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל ופרופ' ראובן אבי יונה מאוני' מישיגן. רו"ח סביון התייחסה בדבריה לפרוייקט ה-BEPS שקודם בשנים האחרונות על ידי מדינות המערב, ובהן ישראל, מטעם ארגון ה-OECD למאבק בתכנוני מס בינלאומיים. לדבריה, הצורך בפרויקט זה נבע מכך "שמיסוי בינלאומי הפך לאחד הנושאים הכי חשובים בעולם המס ובכלל בעולם הכלכלי. ככל שהפעילות הכלכלית הפכה ליותר גלובלית הנושא של חלוקת הרווחים וההכנסות בין המדינות הפך ליותר ממשמעותי וכמובן המס שמלווה את התהליכים הללו הפך ליותר ויותר מרכזי".

סביון הסבירה כי כיום "הרבה יותר קשה לקבוע את המקום של היווצרות הערך" לטובת מיסויו ולכן החשיבות של פרויקט ה-BEPS. לדבריה, במצב החוקי שהיה קייים, "הפך יותר קשה למדינות לקבוע את נתח עוגת המס שצריך להיגבות על ידן". סביון סבורה שבעולם הכלכלי של היום, שקל להזיז עסקים ממדינה למדינה, המדינות מוצאות עצמן מתחרות על פעילות כלכלית שמביאה למדינה הגדלה של התוצר המקומי, יצירה של מקומות עבודה וכמובן, תשלום מסים. "גם מדינת ישראל מצאה עצמה במשחק הזה, וכעת היא מתחרה על יתרונות מיסויים שחלקם פוגעים בעוגת המס הכוללת של המדינה, מפעילות מסויית לא נכונה".

לפי רו"ח סביון, הייחוד של פרויקט ה-BEPS ומטרתו - "לייצר במקום מצב של תחרות, שיתוף פעולה שיביא להגדלת עוגת המס של המדינות". בהקשר זה היא ציינה כי במסגרת 15 "תוכניות הפעולה" (Action Plans) שפורסמו בתוכנית ה-BEPS נגד תכנוני מס בינלאומיים, החלה השלמתה של - "תוכנית פעולה מספר 14" - המיועדת לטפל בהליכי "הסכמה הדדית בין מדינות", ובהתאם נחתמו כבר 7 הסכמים בילטרליים (מדינה חותמת מול מדינה).

סביון הסבירה, כי הליכי הסכמה הדדית הם חלק מפרויקט רחב לשפר את התפקוד של הרשויות במקרים של סכסוכי מס בינלאומיים, ומטרתם לפתח מנגנון משלים לפתרון הסכסוך. מעבר לכך, הוסיפה סביון ש"יש בהסכמים הללו שני עקרונות יסוד חשובים, ובהם אמירה מפורשת שהאמנה לא נועדה ליצור כפל מס, וכן נועדה למנוע כפל מפטור ממס".

 המשנה למנהל ראשות המסים רו"ח מירי סביון / צילום: שלומי יוסף

רו"ח סביון: אקזיטים הם גם מעציבים

סביון התייחסה גם לאקזיטים של חברות טכנולוגיה ומיסויים - "בשנים האחרונות אנו עדים לעסקאות עם 'אקזיטים'. מאחורי חלק מהעסקאות עומדים תכנוני מס למיניהם, כאשר אחד התכנונים השכיחים, חברה רב לאומית רוכשת מניות כאן בארץ של חברה עם פעילות מסוימת בעיקר בעולם הדיגיטלי, וזמן קצר אח"כ ברגע שהיא נרכשה היא ממשיכה לעשות את אותה פעולה רק שהיא הפכה להיות מרכז פיתוח של החברה הרב לאומית". במקרה זה אומרת סביון, "כל הנכסים הלא מוחשיים 'עפים' למקומות אחרים וכל מה שיפותח בעתיד שייך לענקית בינלאומית שיושבת איפה שתבחר". לדבריה, "מעבר לסיטואציה עצמה שמעציבה. כי חלק מהפעילות והרווחים יצאו מישראל", מתמודדת המדינה באמצעות ההבנה "שבמועד שבו הפכה החברה הישראלית להיות מרכז פיתוח, יש מכירה מאוד משמעותית של פעילות שיש למסות".

סביון הוסיפה, "שבתוך התחרות הגלובלית של מדינות להביא אליהן פעילות כלכלית אמיתית, חלק חשבו שהן יוכלו להשפיע דרך מכשיר המס. אני אומרת שוב, המדינות התחילו למצוא עצמן במרוץ ללא תחתית, והייתה סיטואציה שבה הנתח מס הגלובלי הולך וקטן לאור התחרות הזו". כאן הדגישה סביון נכנס פרויקט ה-BEPS, ובו נקבע כסעיף חובה - נושא משטר מס מזיק. "ז"א משטר שעלול להעביר הכנסות ללא צורך במיסוי בצורה שלא מביאה לידי ביטוי את הפעילות....לדו' חוק עידוד השקעות הון".

כעת מוסיפה סביון, "כשהמדינה מנסה לתת משטר מס מיטיב, היא עוברת בדיקה האם סעיף מסוים או סעיפים עלולים להפוך אותה למשטר מזיק, ולכן גם אנו נדרשנו לתקן את חוק עידוד השקעות הון". לטענתה, מדינות ה-OECD "מקפידות לא להיכנס למקום הזה של משטר מס מזיק, כי זה עלול לגרור סנקציות בינלאומיות ואף מדינה עדיין לא לקחה את הסיכון הזה והרבה מדינות ביצעו תיקונים בתוך הדין הפנימי שלהם כדי לא להגיע לכך".

עם לבדו ישכון

מכל מקום, שלב חדש ביחסים בין המדינות, שפעם היה פחות מפותח - הוא נושא השקיפות וחילופי המידע ביניהן. בהקשר זה הוסכם על ידי המדינות במסגרת אמנות, כי כל עסקה שיש לה השפעה מסויית בינלאומית, על המדינות ליידע אחת את השנייה על כך. עניין זה לדעתה של סביון, מאפשר למדינות לקבל כמויות אדירות של מידע, ומחייבות אותן להתמודד עם 2 אתגרים: האחד, קליטה וניתוח כדי להגדיל את נתח המס. השני, לשמור על סודיות של המידע הרגיש הזה. החידוש לדעתה הוא שכעת "תאגידים בינלאומיים יידרשו להעביר דיווח אחיד על מחירי העברה, מה הרווחים בכל מדינה, מה מספר העובדים, פורמט אחיד שמגישים למדינה וזו מעבירה ליתר המדינות".

סביון הוסיפה שמתקיימים "שיתופי פעולה נוספים כשמדינות העולם הבינו שזה לא עם לבדו ישכון. כשישראל החלה להתמודד עם 'אקזיטים' זה לא קורה רק בישראל זה קורה בכל העולם, והמדינות בעולם הבינו שיש יתרון גדול מאוד בעבודה משותפת".

"פרויקט ה-BEPS מאוד מורכב מאוד שאפתני והיום שאנחנו מסתכלים אחורה הסקפטיות שמאחורי המהלך הזה הוכחה כלא נכונה", סיכמה סביון.