IGP של חיים שני ומשה ליכטמן במו"מ לרכישת נתח מסלברייט

שווי סלברייט בעסקה צפוי לעמוד על מאות מיליוני דולרים • בסלברייט, שנשלטת כיום ע"י תאגיד סאן היפני, סירבו להגיב

יוסי כרמיל ורון סרבר, המנכ"לים המשותפים של סלברייט / צילום: שלומי יוסף
יוסי כרמיל ורון סרבר, המנכ"לים המשותפים של סלברייט / צילום: שלומי יוסף

קרן IGP מנהלת משא-ומתן להשקעה בחברת סלברייט מפתח-תקווה, שנמצאת בשליטה של תאגיד סאן היפני. לפי הערכות, הקרן תקבל תמורת ההשקעה כרבע ממניות החברה, וההשקעה תתבצע לפי שווי של מאות מיליוני דולרים. בסלברייט סירבו להתייחס. גם בראיון שפורסם באחרונה ב"גלובס" טענו מנהלי החברה, יוסי כרמיל ורון סרבר, כי דיווח על מכירת החברה שפורסם בדצמבר הוא שמועות.

IGP הוקמה על-ידי חיים שני ומשה ליכטמן, ובהמשך הצטרפו אליהם אסף הראל ואורי ארדה. הקרן השנייה של IGP, שגויסה לפני שנה, היא בהיקף של כ-250 מיליון דולר, בדומה לקרן הראשונה. הקרן משקיעה בחברות צמיחה, וגודל ההשקעות שלה עומד על 15-30 מיליון דולר, כך שהשקעה בסלברייט היא חריגה.

הכלים שפיתחה סלברייט משמשים סוכנויות לאכיפת חוק, צבא ומודיעין בעשרות מדינות להשיג נתונים ולאתר פעילות מסוכנת, לצד חברות עסקיות מהגדולות בעולם שמשתמשות במוצרים לטובת חקירות פנימיות (על-פי החוק). מדובר בחברות כמו אפל, גוגל, ורייזון, בנקים גדולים ועוד.

מערכות החברות מסוגלות לאסוף ולנתח נתונים מטלפונים סלולריים, מחשבים וטאבלטים, מחשוב ענן ואפילו נתונים מרחפנים אזרחיים שנלכדו בידי כוחות הביטחון. סלברייט מחזיקה, על-פי נתוניה, ב-45% מנתח השוק של הפורנזיקה של טלפונים ניידים, ומנהליה אמרו בראיון כי כיום המוצר של החברה מהווה את כלי העבודה הראשוני ב-75% מחקירות המשטרה בעולם.

סלברייט החלה את דרכה ב-2001 עם מוצר שונה, ושלושת מייסדיה, ירון ברץ, יובל אפללו ואבי יבלונקה, מעולם לא עבדו בה בפועל. הם באו עם רעיון ועם סכום ראשוני קטן של 50 אלף דולר. סרבר וכרמיל מנהלים את החברה משנת 2005. החברה מעסיקה היום כ-700 איש.

אחד הסיפורים המפורסמים על החברה נוגע לחקירת פיגוע בסן ברנרדינו שבקליפורניה ב־2015, שם החברה סייעה ל-FBI לפרוץ את מכשיר האייפון, אחרי שאפל סירבה לשתף עמו פעולה.

שיטות הפעולה של סלברייט סופגות ביקורת בעולם: ב-2011 כלל אתר ויקיליקס את סלברייט בעשיריית "החברות המרושעות" שמוכרות ל"משטרים רעים"; בתחילת השנה פרסם "פורבס" תחקיר שעל-פיו מכשירי טאבלט ישנים של סלברייט, שאמורים להימצא אך ורק בידי רשויות שונות של אכיפת החוק וגופים מורשים אחרים, נמכרים לכל דורש באיביי.

בראיון שערכו עם "גלובס" התייחסו לכך כרמיל וסרבר: בנוגע לרשימה של ויקיליקס הם ציינו כי היא "הכלילה בין המשטרים המרושעים גם את ארה"ב"; ולגבי תחקיר "פורבס" ציינו כי "הסיפור הוצא לגמרי מהקשרו", מכיוון שאלה מכשירים מדור קודם שרישיון השימוש שלהם נגמר - ולמעשה הוא חסר שימוש.