מדוע פורסם תזכיר החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים כעת, כשהממשלה היא ממשלת מעבר שאינה מסוגלת לקדם חקיקה שלו? האם מדובר בצעד סמלי שכל תכליתו להשיג דחייה נוספת בפגיעה בפנסיות, או שמדובר בחלק ממהלך מתוכנן שאמור להביא סופסוף להשלמת המהלך החשוב ביותר כיום בשוק העבודה.
מבדיקת "גלובס" עולה כי באוצר מתכוונים לנסות ולהשלים את החקיקה כבר במסגרת אישור תקציב המדינה לשנת 2020, כחלק מחוק ההסדרים, או במילים אחרות - לא מדובר רק בתרגיל שנועד לדחות את הקיצוץ בקצבאות הפנסיה במספר חודשים.
שילוב של מספר גורמים - בחירות נוספות והקמת ממשלה חדשה, הצורך הדחוף להעביר תקציב, אווירת המשבר שנוצרה בעקבות הגירעון החריג והאיום של פגיעה בקצבאותיהם של 270 אלף גמלאים - מייצר להערכת פקידים באוצר הזדמנות נדירה להעביר את המהלך הזה, שמתעכב כבר עשור ויותר בגלל התנגדות פוליטית בכנסת.
באוצר מקווים שבנסיבות האלה יצליחו להתגבר על ההתנגדות הצפויה לחוק מצד חברי ועדת הכספים של הכנסת, ובעיקר מכיוונו של מי שהיה וכנראה יישאר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני.
משה גפני / צילום: שלומי יוסף
גפני מתנגד לחבילת הפיצוי שהציעו באוצר לנשים שייפגעו מהעלאת גיל הפרישה ודורש להגדיל אותה בצורה משמעותית. בשנה שעברה הוא נתן לאנשי האוצר "עצה ידידותית", לפיה מוטב להם להסכים לפיצוי שהציעה אז ועדת הכספים, כי בעתיד התנאים רק ייעשו קשים יותר מבחינתם. אחרי הבחירות גפני יצטרך לעמוד מאחורי העצה הידידותית שלו.
העלאת גיל הפרישה נעצרה באמצע התהליך
ב-2004 הוחלט על העלאת גיל הפרישה לגברים מ-65 ל-67. גיל הפרישה לנשים היה אמור לעלות מ-60 ל-64 בהדרגה עד שנת 2012. אולם העלאת הגיל לנשים נעצרה בגיל 62, וכל הניסיונות שנעשו מאז להגיע להסכמה לגבי המשך העלאתו נכשלו.
לעיכוב בהעלאת גיל הפרישה יש אמנם השפעות רבות על המשק ועל הנשים הפורשות לגמלאות, אך יש לו גם השפעה ישירה ומידית על 270 אלף גמלאים שמקבלים את הפנסיה שלהם מקרנות הפנסיה הוותיקות, או הקרנות שבהסדר.
סכום הקצבאות שמשלמות הקרנות האלה מבוסס על ההנחה שגיל הפרישה לנשים עומד על 64. כתוצאה מכך מפסידות הקרנות 200 מיליון שקל בשנה והגירעון המצטבר כבר מגיע לחמישה מיליארד שקל. כדי להחזיר את הקרנות לאיזון תקציבי התכוונה הממונה הקודמת על רשות השוק ההון, דורית סלינגר, לקצץ את הגמלאות כבר בקיץ 2018, אך הסכימה לדחות את הפגיעה בשנה. מדובר על קיצוץ בגובה 1.26% בפנסיה החודשית שמקבלים כ-270 אלף גמלאים, שהם כ-700 שקל לשנה בממוצע לגמלאי.
הממונה הנוכחי משה ברקת הסכים לדחות את הקיצוץ בחודש אחד, אך קבע כי כל דחייה מעבר לכך תהיה מותנית בהתקדמות של ממש בתהליך העלאת גיל הפרישה. על רקע זה פרסם האוצר ב-20 ליוני את תזכיר החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים ל-65 בהדרגה. במקביל לפרסום התזכיר הודיע ברקת על דחיית הקיצוץ לאפריל 2020.
רבים העריכו שפרסום התזכיר נועד כדי להשיג דחייה נוספת בקיצוץ בקצבאות הפנסיה. ההערכה הזו התבססה על כך שהממשלה הנוכחית לא יכולה לקדם את תהליכי החקיקה בהיותה ממשלת מעבר והממשלה הבאה לא תהיה מחויבת לתזכיר, ואין כל דרך לחייב אותה לפעול לפיו. אבל ההערכה הזו מתעלמת מכוחו של הדרג המקצועי לקדם מהלך שהוא מאמין בו בכל ליבו.
העלאת גיל הפרישה לנשים הוא אחד המהלכים הכלכליים הבודדים שיש לגביהם הסכמה מקיר לקיר בקרב הדרג המקצועי: בנק ישראל, האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה רואים בהעלאת גיל הפרישה מהלך הכרחי שחיוני שיתבצע בהקדם האפשרי. שלושת הגופים תמכו בניסיון לעגן בחקיקה את המלצות הוועדה להעלאת גיל הפרישה, שהקים שר האוצר משה כחלון בראשות הממונה על התקציבים אמיר לוי, אלא שאז היה זה כחלון עצמו שהתנגד למהלך.
כחלון, שחשש להצטייר כמי שפוגע בנשים מבוגרות, אמר שיתמוך במהלך שאין לו מתנגדים, ובכך קבר למעשה את החוק החשוב. ועדת הכספים של הכנסת בהובלת גפני התנגדה לחוק שהציע האוצר, בנימוק שהוא פוגע בצורה לא פרופורציונלית בשתי קבוצות של נשים: הראשונה היא נשים בלתי מועסקות, שיצטרכו להמתין עוד שנתיים לתחילת קבלת קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי והשנייה היא נשים המועסקות במקצועות שוחקים, כמו ניקיון או עבודה במפעל, שייאלצו לעבוד עוד שנתיים עד לפרישה.
האוצר הציע חבילת פיצויים לנשים מבוגרות, שכללה הכשרות מקצועיות, הגדלת מענקי מס הכנסה שלילי והארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה, אך גפני וחברות הכנסת שלי יחימוביץ', אורלי לוי-אבקסיס וזהבה גלאון כינו את ההצעה לעג לרש. ועדת הכספים לא הסתפקה בכך וגיבשה הצעת חוק משלה, שבמרכזה שנתיים דמי אבטלה ומענקי מס הכנסה שלילי מוגדלים לנשים בגילאי 55 ומעלה. הפקידים באוצר נזהרו מלמתוח ביקורת על חברי הכנסת, אך בחדרי חדרים הם מגדירים את הצעתם "אנטי-תעסוקתית" והסבירו כי "הרעיון של שנתיים דמי אבטלה לנשים בנות 55 ומעלה הוא הטבה שאין לה אח ורע בעולם".
לדבריהם, "המחקרים מראים בבירור שכשמגדילים את הזכאות לדמי אבטלה זה מגדיל את שיעור האבטלה - וזה בדיוק ההיפך ממה שהצעת החוק מבקשת להשיג". במונחי עלות תקציבים אומרים באוצר שהצעת ועדת הכספים תעלה לקופת המדינה 10 מיליארד שקל בעשור הקרוב, לעומת 1-2 מיליארד שקל, שבאוצר מוכנים להקצות לטובת המהלך.
אל הוויכוח הצטרף גם המוסד לביטוח לאומי, שקרוב יותר בגישתו לדעתם של חברי ועדת הכספים. "התוכנית של האוצר קשוחה", הסביר מנכ"ל המוסד מאיר שפיגלר, "היא מעמיסה את רוב הנטל על הנשים המבוגרות כבר כעת, כשמדובר בהעלאה ראשונית ל-65". לדבריו, "ההצמדה האוטומטית (לתוחלת החיים החל משנת 2017 - ע.ב) מעמיסה עוד יותר, כי היא לא מתחשבת בעובדה שהאישה מבוטחת בביטוח שאיפשר לה לפרוש בגיל 62. זה יוצר קושי רב יותר למבוגרות, כי תוחלת החיים שלהן קצרה משמעותית מזו של הצעירות, כך שהתקופה שבה יקבלו קצבה היא הרבה יותר קצרה. זה אי צדק בין דורי".
לאור המבוי הסתום החליטו באוצר בקיץ שעבר על נסיגה טקטית והודיעו על הקפאה של שנה במהלך העלאת גיל הפרישה. גפני שהבין שמאחורי ההחלטה עומדת התקווה שהכנסת הבאה תהיה ידידותית יותר סיפק "עצה ידידותית": "אם אתם מקווים שאחרי שנה יהיו בחירות ואתם תדרשו בהסכמים הקואליציוניים שיעלה גיל הפרישה ולנשים ולא יהיה פיצוי - אתם טועים גדולה", אמר גפני לנציג האוצר כפיר בטאט. "אם היום נסתפק בחוק מינורי, בקדנציה הבאה יהיה חוק הרבה יותר חריף מבחינה חברתית, כי הנושאים החברתיים רק הולכים וגדלים".
חלון ההזדמנויות של האוצר: תקציב 2020
האם גפני צדק? לפי פרסומים שלא אומתו העלאת גיל הפרישה לנשים נכללה בקווי היסוד של הממשלה שבנימין נתניהו עמד להקים ומן הסתם הייתה אמורה להיכלל גם בהסכמים הקואליציוניים. אפשר לכן להניח שאם לאחר הבחירות ינסה נתניהו פעם נוספת להקים ממשלה - העלאת גיל הפרישה תהיה שם.
לאוצר יש עוד סיבות לאופטימיות: תקציב המדיה לשנת 2020 חייב לעבור עד מרץ - אחרת תפוזר הכנסת בפעם השלישית בתוך שנה. תקציב 2020 גם צפוי להיות תקציב גזירות וקיצוצים בגלל החובה לבלום את הגירעון המתנפח. לוח זמנים התובעני והאווירה הציבורית של משבר וצורך בהידוק החגורה צפויים להחליש את ההתנגדות הפוליטית ולספק לאוצר רוח גבית לאישור העלאת גיל הפרישה.
משום כך אפשר לנחש, ניחוש מושכל שהאוצר לא ינסה לקדם את העלאת גיל הפרישה בחוק נפרד, כפי שניסה עד כה ללא הצלחה אלא יעדיף לצרף את העלאת גיל הפרישה לתוכנית הכלכלית של התקציב, המוכרת יותר בשם חוק ההסדרים. במקרה כזה, יפעל השוט של פיזור הכנסת על ועדת הכספים במלוא עוצמתו. אם תוסיפו לכך את האפשרות ששותפותיו המסורתיות של גפני למאבק זהבה גלאון, אורלי לוי-אבוקסיס ושלי יחימוביץ' לא יישבו בוועדת הכספים - צפוי לגפני אתגר לא פשוט.
תזכיר החוק: ללא פיצוי לנפגעות מהעלאת גיל הפרישה
תזכיר החוק שפרסם האוצר משקף את המלצות הוועדה הציבורית בראשות הממונה על התקציבים הקודם באוצר אמיר לוי שהגישה את המלצותיה בספטמבר 2016 לשר האוצר משה כחלון. ההבדל היחיד בין הנוסח של הוועדה לבין התזכיר הוא קיצור של שנה בקצב העלאת גיל הפרישה לנשים מ-12 ל-11 שנה.
לפי המתווה שמציע התזכיר יועלה גיל הפרישה בקצב של ארבעה חודשים למשל 3 שנים בכל שנה עד שיגיע לגיל 63, ולאחר מכן בקצב של 3 חודשים. כך בעוד 11 שנה מהיום יפרשו נשים לגמלאות בגיל 65. בשלב השני שיתחיל בינואר 2037 ינוע גיל הפרישה בצמוד לתוחלת החיים ויעמוד על שני שליש מתוחלת החיים. אולם ההצמדה תהיה מוגבלת בתקרה - גיל הפרישה לגברים - כך שבכל מקרה גיל הפרישה לנשים לא יעלה על 67, אם כי בהחלט ניתן להניח שיגיע לשם בסביבות 2040.
חשוב לציין כי תזכיר החוק אינו מפרט את הצעדים המשלימים להעלאת גיל הפרישה - מדובר בחבילת צעדים שאמורה לרכך את הפגיעה בנשים מבוגרות שפרישתן לגמלאות תידחה. ההנחה היא שמדובר בשתי קבוצות של נשים מבוגרות: האחת של נשים שאין להן אפשריות תעסוקה, וייאלצו להמתין עוד שנתיים עד לתחילת קבלת קצבאות הזקנה והשנייה של נשים המועסקות במקצועות שוחקים, שייאלצו להמשיך לעבוד עוד שנתיים עד לפרישה.
ועדת לוי המליצה על חבילת צעדים לסיוע ותמיכה בנשים המבוגרות (ראה טבלה) אך ועדת הכספים חשבה שהצעדים אינם מספקים והציעה חבילת צעדים משלה - שהאוצר מתנגד לה בחריפות בגלל עלותה התקציבית הגבוהה ובגלל שלטענת האוצר היא מעודדת נשים לא לעבוד.
גם מתווה העלאת גיל הפרישה שמציעה ועדת הכספים שונה מזה שהציע האוצר: לפי הוועדה גיל הפרישה יועלה רק עד 64 ולא ייקבע מנגנון הצמדה שיאפשר העלאה מעבר לכך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
