הנטל הכלכלי של הבחירות ייפול על החלשים

מדינה שמתנהלת מבחירות לבחירות תשלם ביוקר על חוסר המדיניות העקבית ועל הקיצוצים הרוחביים

קלפי בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף
קלפי בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף

בחירות בספטמבר 2019 מגיעות אל משק עם גירעון הולך וגדל. בשנים האחרונות התמקדה הממשלה בהגדלת ההוצאות והפחתת המסים ללא יצירת מנועי צמיחה, מה שכבר ביוני האחרון הגדיל את הגירעון הצפוי ל-3.9% מהתוצר (כ-52 מיליארד שקל) וצפוי להגדיל אותו גם ל-4% אם לא יבוצעו קיצוצים.

קיום הבחירות רק יחריף את המצב. ראשית, העלות הישירה של הבחירות לקופת המדינה, שכוללת בין היתר את מימון המפלגות ואת ועדת הבחירות, עומדת על כ-600 מיליון שקל. שנית, מכיוון שמדובר ביום שבתון, עסקים ומפעלים רבים יהיו סגורים, מה שיקטין את התוצר במשק ב-1.1-2.4 מיליארד שקל לפי הערכות שונות.

בזאת לא מסתיים הנטל הכלכלי. ממשלת מעבר וכנסת שהתפזרה הן משותקות ומוגבלות ביכולת שלהן לקדם מדיניות. תהליכי חקיקה ורפורמה צפויים להיתקע. עצירת היכולת ליישם מדיניות לזמן רב יוצרת חוסר ודאות גדול אצל המשקיעים והיזמים. כל אלה מייצגים עלות שאינה ישירה, אך תפגע בצמיחה הכלכלית לטווח הארוך יותר.

צמצום הגירעון מצריך קיצוץ בהוצאות הממשלה או העלאת מסים, וכנראה ששניהם יבוצעו. מצד אחד, מבקשים באוצר לבצע קיצוץ רוחבי של כ-1.15 מיליארד שקל בכל משרדי הממשלה, ומהלכים דומים צפויים גם בשנתיים הבאות. מכיוון שבכל משרד מחליט השר בעצמו מהיכן לקצץ, קשה לדעת מראש מה תהיה התוצאה הסופית.

סביר שהקרבה לבחירות תחזק את הנטייה הטבעית של הפוליטיקאים להימנע מעימותים עם קבוצות כוח, וכתוצאה מכך הקיצוץ ייפול על הגורמים החלשים ביותר, שאין להם כוח פוליטי.

צעד נוסף מתוכנן הוא העלאות מסים. מדובר בהעלאת המיסוי על רכבים "ירוקים" - היברידיים וחשמליים - ועל חומרי בעירה ממסים, שבהם מוהלים בנזין וסולר. תפקידו של המס הנמוך יותר על רכבים ירוקים היה לעודד אנשים לרכוש רכבים המזהמים פחות, והעלאתו תייקר אותם ותהפוך את רכישתם לכדאית פחות. עם זאת, לאור העומס העצום בכבישים, נשאלת השאלה האם על המדינה לעודד שימוש בהם, גם אם הם ירוקים.

המיסוי על חומרי בעירה ייקר את הדלק, מה שיפגע בכיס של כל משק בית שיש ברשותו כלי רכב, וישפיע גם על מחירי מוצרים רבים שדורשים הובלה ברכב.

עם זאת, עדיף כנראה למסות שימוש בדלקים מזהמים על פני העלאת מס הכנסה או מס חברות, שישפיעו לרעה על הפעילות הכלכלית במשק.

צעד נוסף להגדלת הכנסות, שאינו קשור במיסוי, הוא גביית פיצויים בסך 3 מיליארד שקל מחברות הביטוח. מדובר בכסף, שלטענת האוצר, חברות הביטוח חייבות לביטוח הלאומי כהחזר על פיצויים שביטוח לאומי העביר לנפגעי תאונות דרכים.

לפי האוצר, הסכומים שהועברו בפועל לביטוח הלאומי הם נמוכים מדי וגביית הסכומים תתקן עיוות זה. גבייה זו עשויה לגרום לחברות הביטוח להעלות את הפרמיות על ביטוח רכב על מנת לפצות את עצמן, מה שיפגע בכיס של כל משק בית שיש ברשותו רכב.

בנסיבות אחרות ייתכן שהיה ניתן למנף את התייקרות השימוש ברכב שאנו צפויים לחוות, לטובת מדיניות שתתעדף תחבורה ציבורית, כמו סלילת נת"צים, תגבור קווי אוטובוס ותכנון מואץ של רשת המטרו. לרוע המזל, גם הפעילות הקיימת בתחום מתקדמת לאט בגלל שילוב של ניהול כושל, סדר עדיפויות לקוי וחוסר שיתוף פעולה מצד חלק מהרשויות המקומיות, והיא צפויה להאט עוד יותר בשל הבחירות.

למרות שהעלות הישירה של הבחירות מתגמדת לעומת תקציב מדינה שעומד על כ-400 מיליארד שקל, היא מצטרפת למצב של גירעון הולך וגדל, ומביאה איתה גם עלות עקיפה גדולה יותר בטווח הקצר והארוך. גירעון כזה יכול להיות גם הזדמנות להתייעלות ולחשיבה מחדש על סדר העדיפויות של הממשלה - לקצץ תוכניות לא יעילות ולמסות פעילות שמזיקה למשק ולסביבה (כגון שריפת דלק ונסיעה ברכב פרטי).

נראה שהזדמנות זו לא תמומש ברובה, וההשפעה העיקרית של הגירעון על חיינו תהיה שנשלם יותר על הזכות להיתקע בפקקים בדרך לעבודה. 

הכותב מרצה בחוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל-אביב, החוג לממשל ומדיניות, אוקספורד. מנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי