החשודים בתיקי נתניהו בפנייה חריגה: שימוע בפני היועמ"ש מנדלבליט - ולא בפני עו"ד ליאת בן-ארי

החשודים בתיקי ראש הממשלה נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' וזאב רובינשטיין, שהוזמנו להליכי שימוע בפני עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), מבקשים שהשימועים שלהם ייערכו בפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ולא בפני בן-ארי בלבד - כך נודע ל"גלובס". 

לפי החלטת היועמ"ש, ובהתאם לחוק, נקבע כי את השימוע לנתניהו יערוך מנדלבליט עצמו בתחילת אוקטובר, בעוד שיתר החשודים בתיקים - שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק; רעייתו איריס; ארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות"; וזאב רובינשטיין - יופיעו בפני פרקליטת מיסוי וכלכלה, בן-ארי ואנשיה. לפי כוונת היועמ"ש, לאחר מכן בן-ארי וצוותה ימסרו לו את חוות-דעתם על הליכי השימוע, ובתהליך משותף עם בכירי הפרקליטות יוחלט האם לקבל את טיעוני החשודים, או את חלקם - או לדחות אותם כליל. 

ואולם לפי טענת הסנגורים של אלוביץ' ורובינשטיין, יש טעם לפגם של ממש בכך שייערך שימוע נפרד ומפוצל לנתניהו - החשוד כזכור בקבלת שוחד בתיק 4000 ובמרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו-2000 - משאר החשודים. לפי הסנגורים, קיום השימוע באופן מבודל ומפוצל יגרום להתנהלות הנעדרת שוויון של ממש בהליך השימוע, השואב את כוחו מחוק יסוד: כבוד אדם וחירותו, ואשר משמעותו והחובה לדקדק בקיומו הן בבחינת חובה יסודית. יתרה מכך, לשיטת הסנגורים, שימוע מפוצל גם יביא לפגיעה בתחושת הצדק של החשודים עצמם.  

נזכיר כי במהלך ניתוח חומרי החקירה בתיקי נתניהו וגיבוש כתבי החשדות נגד חמשת החשודים, הציגה עו"ד בן-ארי גישה לוחמנית יותר ממנדלבליט. בן-ארי סברה כי יש להעמיד את נתניהו לדין בגין קבלת שוחד בשלושת התיקים, 1000, 2000,ו-4000 - אך מנדלבליט החליט כי נתניהו יועמד לדין בגין שוחד "רק" בתיק 4000 ובמרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו-2000. כל זאת, בכפוף להליכי השימוע שייערכו לחשודים.

"עלולה להיווצר א-סימטריה מובנית"

לפי המידע שבידינו, עורכי הדין פנינת ינאי ומיכה פטמן, באי-כוחו של איש העסקים זאב רובינשטיין, המואשם בכפוף לשימוע בתיווך לשוחד לראש הממשלה נתניהו בתיק 4000, פנו ליועמ"ש במכתב בקשה כי השימוע של רובינשטיין ייערך בפניו, ולא בפני בן-ארי.

בנוסף, לפי המידע שבידינו, סנגוריהם של הזוג אלוביץ', עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, מתכוונים להגיש פניות דומות ליועמ"ש. ייתכן כי גם עורכות הדין של ארנון (נוני) מוזס, נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, יפנו בבקשה דומה.

לשיטת הסנגורים, קיומו של שימוע מפוצל עלול לפגוע בתמונת הראיות המדויקת והזהירה של איש הציבור במקרה זה (נתניהו, ח"מ), אשר כביכול "שלח" את רובינשטיין לפעול עבורו, לא פחות מאשר ב"מסייע" (רובינשטיין), שעל אף שאיננו איש ציבור, הרי שהוא אדם בשר ודם, "שעולמו חרב עליו למן רגע ההודעה, ואשר קמה לו הזכות המלאה למצות את פריבילגיית השימוע בדרך הראויה ביותר".

הסנגורים סבורים כי לא יהיה זה ראוי שעניינו של רובינשטיין יישמע בפני פרקליטת המחוז בלבד, שתביא את תמצית הטיעון מפיה, בכתב או בעל-פה, בפני היועמ"ש, "או שמא היא תחליט בעצמה". לדבריהם, "באופן הזה עלולה להיווצר א-סימטריה מובנית באשר לקבלת החלטות הנוגעות לגורלו של אדם".

"לא עולה על דעתנו ובכבוד הראוי כי ענייניו יובאו בפראפרזה או סיכום בכתב, או בתקציר שבעל-פה מפי פרקליטת מיסוי וכלכלה הנכבדה, בפני כבוד היועץ ו/או פרקליט המדינה הנכבדים, שכן יש להניח כי אין המצופה ממנה לפרט מילה במילה ובאורך הזמן המדויק שניתן לסנגור, ולשטוח בו את הטיעון המלא בפני ראשי המערכת, ואם כך הוא הדבר, לשם מה יש צורך בשליח שלא מדבר את שפת הסנגורים?".

הסנגורים מציינים כי המחוקק קבע, ובעקבותיו קבעה הפסיקה, כי ישנה חשיבות להבעת עמדות צדדים במשפט פלילי בעל-פה, אף באופן היכול לייצר דינמיקה של שיח ופולמוס על-מנת להעמיק חקר. בטח כשמדובר בצומת הקריטית של הליך השימוע, שבה נבחנים דברים בטרם מוגש כתב אישום, ואדם נכנס אל תוככי ההליך השיפוטי הפלילי, שהוא כשלעצמו עונש.  

זאת ועוד, לטענת סנגורי רובינשטיין, לא תקציר שבעל-פה, ואפילו לא ציטוט מדויק של דברים שייאמרו מפינו, באמצעות אחר, אינם יכולים לייצר שיח פתוח הכולל תהיות שאלות וניתוח דברים על-ידי היושבים לשולחן כפי ובדרך שבה מתקיים שימוע ראוי של "אוזן כרויה ונפש חפצה".

סנגורי רובינשטיין מוסיפים וכותבים כי מסכת הראיות בתיק 4000, כפי שהיא נתפסת אצל התביעה ושמתוכה קם החשד כנגד רובינשטיין, "מצויה בממשק האפשרי בין ראש הממשלה או מי מטעמו לבין רובינשטיין, ומשם הלאה אל נותן השוחד לכאורה". משכך, לדבריהם, הקשר בין ראש הממשלה לבין רובינשטיין מצוי בדבק ראייתי לכאורי אשר מתוכו סבורה התביעה כי תוכל להקים מארג ראייתי המבסס כתב אישום, וכן ישנה מן הסתם זהות יריעה בתוך "חיתוך הראיות" בין השניים, לתפיסת התביעה הכללית בעצמה.

הסנגורים משווים את הסיטואציה לקיום משפט משותף באשר למסכת עובדתית אחת של מספר נאשמים בפני שופטים שונים, כאשר האחד מהם יישמע בפני הרכב שופטים, בעוד הזוטרים "יועברו לאולם אחר", ודינם יידון בפני מותב אחד. "נדמה לנו כי אין זה ראוי, ואף מראית פני הצדק, לבטח בתיק בעל מעמד כגון דא, איננה יכולה להשתקף מניהול ההליך ככל שיהיה באופן הזה", כתבו הסנגורים.

עוד ציינו סנגוריו של רובינשטיין כי התקדמות התיק במהלך הבשלתו במסגרת החקירה והדיונים השונים, כולם נידונו בפני הקבוצה הנכבדת של ראשי גורמי האכיפה, דברים שיצאו בהודעות דובר באופן סדיר, ו"מכיוון שכך, אך טבעי הוא כי לעת הזאת, בה מתייצבים סנגוריהם של החשודים, תינתן לכל אחד מהם הזכות המלאה והשוויונית להישמע בפני הצוות הנכבד כולו, אשר חלק דעות כאלה ואחרות תוך כדי חקירה ובדיקה והדיונים, בטרם ההחלטה הגורלית בעניינו של אדם, היא הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע".

נזכיר כי ישיבות השימוע של נתניהו בנוגע לתיקים 1000, 2000 ו-4000 ייערכו ב-2 וב-3 באוקטובר 2019. במידת הצורך ייקבע יום דיונים נוסף בשבוע שלאחר מכן ולא יאוחר מכך. כמו כן הורה היועמ"ש לסנגורי נתניהו להעביר לידיו את עיקרי הטיעון בכתב לא יאוחר משבועיים לפני 2 באוקטובר.

ישיבות השימוע של שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס ייערכו החל מ-15 באוגוסט, ואילו השימוע של רובינשטיין נקבע לסוף חודש יולי, בעוד שבועות בודדים. הסנגורים מקווים שהיועמ"ש יקבל את בקשתם לערוך את השימוע בפניו. אם הבקשה תתקבל, מועדי השימוע עלולים להידחות. 

חשד לקידום אינטרסים זרים

ב-28 בפברואר 2019 הודיע היועמ"ש על החלטתו להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את נתניהו בגין קבלת שוחד בתיק 4000 ומרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו-2000; ואת הזוג אלוביץ' בגין מתן שוחד בתיק 4000. כן החליט היועמ"ש להעמיד לדין את ארנון (נוני) מוזס בגין ניסיון שוחד בתיק 2000; ואת רובינשטיין בגין תיווך לשוחד בתיק 4000.

במרכז תיק 4000 עומד החשד כי נתניהו קיבל החלטות רגולטוריות בשווי-עתק לטובת קבוצת בזק, בתמורה לכך שאלוביץ', בעל השליטה לשעבר בבזק ובאתר החדשות וואלה, דאג לסיקור אוהד ומוטה לטובת נתניהו ובני משפחתו. ממצאי החקירה העלו כי ראש הממשלה פעל לקידום ענייניו של אלוביץ' בתחום הרגולציה, ובין היתר בסוגיית מיזוג בזק-yes תוך כריכת קידום עניינים אלה בסיקור החיובי בוואלה.

לפי החשד בתיק 2000, החל מ-2009 ומאז במהלך השנים קיימו נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" מוזס דין ודברים ביניהם, במפגשים אישיים, במסגרתם דנו בסיוע האחד לשני כ"עסקת חליפין" בקידום ענייניהם. במסגרת זאת דובר על סיועו של מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו כראש הממשלה באמצעות סיקור חיובי ואוהד ב"ידיעות אחרונות", זאת בתמורה לסיועו של נתניהו למוזס בקידום האינטרסים הכלכליים של "ידיעות" על-ידי יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של העיתון המתחרה, "ישראל היום".

בתיק 1000 נחקר החשד כי איש העסקים ארנון מילצ'ן סיפק לאורך שנים ובתכיפות משקאות חריפים וסיגרים יקרי-ערך לנתניהו ולמשפחתו בשווי של אלפי שקלים בכל פעם. כמו כן, נחקר החשד כי מילצ'ן רכש תכשיטים יקרי-ערך עבור רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. בסך-הכול דובר ב-750 אלף שקל שקיבל נתניהו בין השנים 2006-2017. לפי החשד שנחקר, בתמורה קידם נתניהו אינטרסים של מילצ'ן. בנוסף, נטען כי איש העסקים ג'יימס פאקר העניק לנתניהו הטבות בהיקף של 250 אלף שקל.

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ארנון (נוני) מוזס, שאול אלוביץ', רעייתו איריס וזאב רובינשטיין הם בעיצומם. כל החשודים מכחישים בתוקף את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.