מי חושבת שהליכוד היא המעוז האחרון של הדמוקרטיה

"האנשים שמתחרים היום בליכוד - אהוד ברק, בני גנץ - קוראים לעצמם 'מפלגה דמוקרטית'", עקצה סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי בראיון לתוכנית הבוקר של קשת. "איזה ביזיון להעלות את שם הדמוקרטיה לשווא. הם מנהלים מפלגות שהן שלטון יחיד, מפלגות דיקטטורה. אנחנו המפלגה היחידה שנותרה דמוקרטית במפה הפוליטית בישראל".

קוראות וקוראי המדור שהצביעו לא מזמן בפריימריז לראשות העבודה או מרצ יודעים את התשובה לבד: למרות עלייתן של מפלגות ללא מנגנוני בחירה, הליכוד היא לא היחידה שעוד מקיימת דמוקרטיה בבית. בכל מקרה, זו הזדמנות ליישר קו ולספור כמה כאלה נשארו.

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה פיתחו לפני כמה שנים מדד לדמוקרטיה פנים-מפלגתית, שיכולה לבוא במגוון צורות: עם זכות בחירה לכל חברי המפלגה או לחברי מרכז מצומצם יותר; עם בחירות לרשימה לכנסת או ליו"ר. בפועל, כל המפלגות הדמוקרטיות בישראל מקיימות בחירות גם לרשימה וגם ליו"ר.

 גם אנחנו על המפה

הליכוד אכן הגיעה ב-2015 לראש המדד: מאז 1993 בוחרים כל חבריה את היו"ר, ומ-1996 (עם הפסקה) גם את הרשימה לכנסת.

אבל הליכוד לא לבד. מתוך 11 רשימות שנכנסו לכנסת באפריל 2019, בשש נבחרו רוב המועמדים או כולם בבחירות. בשתיים מלבד הליכוד - העבודה ומרצ - כל חברי המפלגה השתתפו בתהליך. בחד"ש, בשותפתה תע"ל ובבל"ד השתתפו בבחירה מרכזי המפלגות, כל אחד בן מאות חברים. זה המצב גם בשני מרכיבי איחוד מפלגות הימין, הבית היהודי והאיחוד הלאומי. ברע"מ, שותפתה של בל"ד, אין תהליך דומה.

בגלל הקושי לקיים שני סבבי פריימריז בשנה, כמה מפלגות, ובהן הליכוד, לא חזרו על התהליך לקראת בחירות מועד ב'. אבל בעבודה בחרו יו"ר, ובמרצ גם רשימה (אם כי, חד-פעמית, בוועידת המפלגה).

במהדורה המעודכנת של מדד הדמוקרטיה הפנימית ירדה הליכוד למקום החמישי. הסיבה: החוקרים משקללים גם משתנים כמו שקיפות וייצוג הולם, וכן אם קיימת תחרות אמיתית על ההנהגה. כשנתניהו נבחר לאחרונה ליו"ר הליכוד, ב-2016, הוא התמודד כמועמד יחיד.

■ בשורה התחתונה: דבריה של חוטובלי לא נכונים. ברוב הרשימות המיוצגות היום בכנסת, היו"ר ורוב הח"כים נבחרו בבחירות פנימיות. בעבודה ובמרצ, כמו בליכוד, הם נבחרו בידי כל חברי המפלגה.