פרשת ישראל ביתנו: ראש מועצת תמר דב ליטבינוף יפרוש לאחר שהוטל עליו קלון

"מסקנתי כי מעשי הנאשם היו נגועים בשחיתות שלטונית, אינה מאפשרת להימנע מהטלת קלון" - כך קבע היום (ג') נשיא בית המשפט השלום בתל-אביב, השופט אביחי דורון, שגזר על ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף, עונש של 3 חודשי עבודות שירות, קנס בגובה 10,000 שקל ו-6 חודשי מאסר על-תנאיבגין הרשעתו בהפרת אמונים. בעקבות קביעתו של דורון כי דבק קלון במעשיו של ליטבינוף, ייאלץ ליטבינוף לסיים את תפקידו כראש המועצה.

גזר הדין מביא לסיומה עוד אחת מתתי-הפרשיות בפרשה המכונה "פרשת ישראל ביתנו", לאחר שבסוף 2018 הורשע ליטבינוף, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכך שאישר תשלום כספים מהמועצה האזורית תמר לגורמים פרטיים. זאת, בזמן שהוא יודע כי בידם של אותם גורמים לפעול ולהשפיע על העברת תקציבים קואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו למועצה, ותוך שהוא משער שכספים אלה יגיעו גם לעובדי ציבור נוספים.

ליטבינוף קיווה שלא יוטל עליו קלון, ושהוא יוכל להמשיך לכהן בתפקידו כראש המועצה. מנגד, בפרקליטות ביקשו כי ייגזר על ליטבינוף עונש חמור בהרבה, וטענו כי מתחם העונש ההולם אמור לנוע בין 8-24 חודשי מאסר בפועל.

הנשיא דורון קבע כי מתחם הענישה שהולם את מעשיו של ליטבינוף עומד על בין 3 חודשי עבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל בלבד, וכי יש להיצמד לרף התחתון ביותר של העבירה. "הרשעתו כשלעצמה די בה כדי לפגוע בנאשם שעברו הפלילי נקי", קבע. "הפרשה כולה לא הוסיפה 'בריאות' לנאשם ולמשפחתו, וענישה מחמירה תהיה קשה מאוד עבור כולם, בהינתן מעמדו של הנאשם ביישוב הקטן בו הוא מתגורר".

בנוסף, דורון ציין לחיוב את נטילת האחריות של ליטבינוף על מעשיו ואת תרומתו לחברה כמי ש"שמו הולך לפניו". בהקשר זה ציין הנשיא כי ליטבינוף "עשה רבות לסביבתו. חותמו במועצה יישאר עוד שנים ארוכות כסמל של עשייה ממקום של מחויבות אמיתית".

עם זאת, בנוגע לסוגיית הקלון קיבל בית המשפט את עמדת הפרקליטות במלואה. לדבריו הנשיא דורון, "המקרים בעטיים הורשע ליטבינוף בהפרת אמונים קרו בזמנים שונים ומול גורמים שונים. בשניהם קידם הנאשם - נבחר ועובד ציבור - מהלך לפיו כספי ציבור יגיעו לידיהם של אנשים פרטיים. העובדה שקרו פעמיים משליכה על חומרתם ומלמדת על אופי ההתנהלות ועומק הבעייתיות הגלומה בהם. לפיכך, אני קובע כי במעשיו של הנאשם דבק קלון".

רוב גורף בבחירות

הגעת הצדדים להסדר טיעון נודעה זמן קצר בלבד בטרם נערכו הבחירות לרשויות המקומיות, ב-30 באוקטובר אשתקד, שבהן זכה ליטבינוף ב-56% מקולות הבוחרים. עוד לפני הבחירות נערך בפני הוועדה להשעיית ראשי רשויות דיון בשאלה אם ליטבינוף רשאי בכלל להתמודד בבחירות. בניגוד לעמדת של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הוועדה אישרה לליטבינוף להתמודד, ובכך סללה בפניו את הדרך לזכות בכהונה רביעית בתפקיד.

העובדה שליטבינוף זכה בבחירות בסמוך לפרסום עיקרי הסדר הטיעון, זכתה להתייחסות גם בטיעונים לעונש שהציגה הפרקליטות. המדינה ציינה כי יש לראות בכך נסיבה שאמורה להביא להחמרהבעונשו של ליטבינוף. "שוויון-הנפש שמגלה החברה הישראלית כלפי העבירות הנטענות, שבא לביטוי בבחירתו מחדש של ליטבינוף, דורש מענה הולם", טענו בפרקליטות.

ליטבינוף מצידו ביקש מבית המשפט כי יסתמך על החלטת הוועדה לאפשר לו להתמודד בבחירות האחרונות, בבואו לשקול את שאלת הקלון.

הנשיא דורון אומנם ציין כי צדקה הוועדה כאשר אישרה את התמודדותו של ליטבינוף - אך קבע כי יש להשית עליו קלון לאור חומרת העבירות שעבר.

בצאתו מאולם בית המשפט, מסר ליטבינוף כי הוא לא מתכוון לערער על ההחלטה, וכי הוא "יוצא לדרך חדשה מהסיפור העצוב הזה". אולם באת-כוחו של דב ליטבינוף, עו"ד דפנה וינברג, מסרה דברים שונים בתום הדיון, שלפיהם "בהתחשב בכך שראש המועצה הודה בכתב אישום שאינו מייחס לו שחיתות אישית כלשהי ועוסק בעניין שכולו נועד לשרת את ציבור תושבי המועצה, הופעתנו מהשתת הקלון, שלשיטתנו אינו תואם את חומרת העבירה על נסיבותיה. לאחר שנלמד את גזר הדין, נשקול כמובן הגשת ערעור".

עו"ד מאור אבן-חן, סגן ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שניהל את התיק יחד עם עורכי הדין עומרי קופלר וליאור אחרק, מסר: "בית המשפט קיבל את עמדתנו העקרונית כי במעשים מהסוג שבהם הורשע הנאשם קיים קלון, ויש בכך השפעה מיידית על המשך כהונתו בתפקיד ראש מועצה". 

פגישה משולשת בתל-אביב

בכתב האישום שהוביל להסדר הטיעון עם ליטבינוף מתוארים שני אישומים המייחסים לו עבירה של הפרת אמונים. בין היתר עוסק כתב האישום בכך בכך שהחל מ-2007 שילמה המועצה לישראל יהושע, נאשם נוסף בפרשה, עבור שירותי ייעוץ ולובי, תשלום חודשי קבוע ובהמשך גם בונוס בהיקף כולל של מיליון שקל בגין סיוע בעניין הוועדה לשינוי גבולות.

בדצמבר 2013 החליטה ועדת התמיכות במשרד החקלאות על העברת תמיכה כספית בהיקף של כ-7 מיליון שקל לרשות הניקוז ים המלח, על בסיס שיקולים מקצועיים. בהמשך לכך, בינואר 2014, לאחר החלטת ועדת התמיכות, פנה ליטבינוף לגרשון עמל ("גרי"), שכיהן בתקופה הרלוונטית כמנכ"ל רשות הניקוז ים המלח, ואמר לו כי יהושע מבקש לקבל עמלה בסך 25% מכספי התמיכה, בגין שחרור כספי התמיכה שלטענת יהושע היו תקועים. ליטיבינוף סיפר לעמל כי להבנתו כספי העמלה אמורים להגיע לעובדי ציבור שבידם להשפיע על מתן תקציבים, והציע לו לקיים פגישה בנושא.

בהמשך לבקשה זו התקיימה פגישה משולשת בתל-אביב, בנוכחות ליטיבינוף, עמל ויהושע, שבמהלכה הבהיר האחרון כי הוא מקורב לעובדי ציבור שיש להם השפעה על הקצאת התקציבים, והציע לעמל לבחון אפשרות לשלם לו תשלום חודשי קבוע (הסכם ריטיינר). ליטבינוף תמך בהצעה ולא מנע את קידומה. בסופו של דבר יהושע לא קיבל עמלה בגין כספי התמיכה, וגם הסכם ריטיינר חודשי קבוע מעולם לא נחתם בינו לבין רשות הניקוז ים המלח. 

 המורשעים בפרשה

תקציבים תמורת שוחד

הרשעתו של ליטבינוף מצטרפת לשורה של נאשמים בפרשת ישראל ביתנו, שכתבי האישום נגדם כוללים למעלה מ-10 תת-פרשיות המתארות מערכות יחסים מסואבות של שוחד ושחיתות, שבמסגרתן נבחרי ציבור הקצו תקציבי מדינה לגופים ואנשים פרטיים תמורת שוחד וטובות הנאה לכאורה. הנאשמת המרכזית בפרשה היא פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים, חברת כנסת ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו.

קירשנבאום מואשמת בעבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. בחודשים האחרונים חתמו שורה של נאשמים על הסדרי טיעון בפרשה, וקירשנבאום נותרה כמעט לבדה במערכה המשפטית המתנהלת בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

למעשה, למעט קירשנבאום; רמי כהן שהיה מנכ"ל משרד החקלאות; יועץ התקשורת רונן משה; והלוביסט ישראל יהושע - כל הנאשמים בפרשה, 13 במספר, כבר הורשעו (ראו טבלה). על רובם נגזרו עונשים כתוצאה מהסדרי טיעון עליהם חתמו, ורק נאשם אחד - דניאל אלינסון, שכיהן כיו"ר תנועת עזרא העולמית - הורשע בתום משפט מלא שהתנהל בעניינו. 

*** חזקת החפות: פאינה קירשנבאום ויתר הנאשמים בפרשת ישראל ביתנו הם בגדר נאשמים בלבד. הם לא הורשעו בכל עבירה, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. בעניינה של קירשנבאום מתנהל בימים אלה הליך הוכחות, שבמסגרתו היא מכחישה את כל המיוחס לה. כל עוד לא הורשעו בדין, הנאשמים הם בגדר חפים מפשע.