סיפור על אהבה וביורוקרטיה: הפוליטיקאים שוב מנסים לקדם את ברית הזוגיות. מה הסיכוי שהפעם זה יצליח?

כדי לקרוץ להמוני זוגות בישראל שלא יכולים להתחתן בממסד הדתי, פוליטיקאים מבטיחים לקדם הסדרי נישואים חלופיים • אבל המספרים מלמדים כי ההישג היחיד שהושג - ברית הזוגיות המסורסת של ליברמן - סייע עד היום לקומץ בלבד • היסטוריה של כישלונות חקיקה מסייעת להבין למה • המשרוקית של "גלובס"

אביגדור ליברמן / צילום: שלומי יוסף
אביגדור ליברמן / צילום: שלומי יוסף

קיץ. עונת החתונות בשיאה. זו הזדמנות לאחל מזל טוב לישראליות ולישראלים שבאים בברית הנישואים. אכן, צריך מזל כדי להתאהב במישהו שהחוק מאפשר להתחתן איתו, באחת המדינות היחידות שאין בהן נישואים אזרחיים. אפשר להתחתן רק עם בני אותה עדה, לא כולל להט"בים ופסולי חיתון.

עונת החתונות נפלה הפעם על עונת הבחירות, וסיפקה לאביגדור ליברמן הזדמנות לגייס את קולם של מנועי החיתון האלה, רבים מהם יוצאי ברית המועצות לשעבר. יו"ר ישראל ביתנו מרבה לאחרונה לדבר על נושאי דת ומדינה, וברשימת היעדים לכנסת שמציגה מפלגתו מתנוססת הבטחה: "חקיקת חוק נישואים אזרחיים לכלל אזרחי מדינת ישראל". אבל כמה מהיריבים הפוליטיים של ליברמן טוענים שאלה הצהרות ריקות.

במרכז הוויכוח על הסדרי נישואים חלופיים עומד המושג "ברית הזוגיות" - מעין נישואים אזרחיים מינוס שיקנו לנרשמים את רוב הזכויות של זוגות שנישאו כדת. "ליברמן אולי מדבר על זה, אבל לא עשה כלום בעניין", האשים אותו לאחרונה ח"כ דוד ביטן מהליכוד. "הוא היה בממשלה 20 שנה, אז ברית הזוגיות הייתה? היה חוק בעניין ברית הזוגיות? הוא התעקש על זה בכלל?"

בשנים 2016-2010 רשמו בתי הדין הדתיים בישראל קרוב ל-360 אלף זוגות כנשואים. בהסדר החלופי העיקרי, רישום במשרד הפנים מתוקף נישואים בחו"ל, נעזרו פחות מ-50 אלף זוגות. הנתונים האלה לא כוללים להט"בים וזוגות החיים כידועים בציבור. מה באמת נעשה כדי לספק פתרונות נוספים, ואיך ליברמן קשור לזה?

ברית הזוגיות-לייט: הולכים בין הטיפות

ההישג העיקרי, ובמובן מסוים היחיד, שישראל ביתנו מתהדרת בו, הוא חוק מ-2010: ברית הזוגיות לחסרי דת. אנשי המפלגה מציגים אותו כ"שלב ראשון" בדרך לברית זוגיות מלאה, וביום שבו הוא עבר בכנסת התפייט ליברמן שזהו "אחד הרגעים הנרשמים בדפי ההיסטוריה של הכנסת ושל מדינת ישראל". דווקא איש הליכוד זאב אלקין, השר לאיכות הסביבה, ירושלים והתפוצות, טען לאחרונה שהצלחת ממשלת הליכוד להעביר את ההסדר "יחד עם ליברמן ויחד עם החרדים" היא הוכיחה ש"כשרוצים להגיע להסכמות - אפשר".

מה באמת היה בחוק הזה? בניגוד למתווים קודמים של ברית הזוגיות, שאפשרו נישואים לזוגות שבהם רק אחד הצדדים מוגדר כחסר דת, הוא נוגע רק לנישואים בין חסרי דת לבין עצמם. חסר דת לא יכול לשאת יהודייה, חסרת דת לא יכולה לשאת נוצרי. בתי הדין הדתיים, ואפילו הציבור, יכולים לבקש לפסול את הרישום אם עולה חשד שאחד מבני הזוג שייך לדתם. שר המשפטים דאז יעקב נאמן, שהציג את החוק במליאה, ציין שהנוסח "מאוד הולך בין הטיפות", כדי למנוע פלגנות ופירוד.

באופוזיציה גרסו שהוא דווקא יגביר את הפילוג, שכן הוא יסמן מיעוט קטן שיכול למסד זוגיות רק בתוך עצמו. "זה כמעט כמו צעד תימני", אמר ח"כ איתן כבל מהעבודה, "אחד קדימה, שניים לאחור". אביו-מולידו של החוק, ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, התעקש: "בואו נפתור את הבעיה לזוג אחד, לא ל-10,000, לא ל-100. לזוג אחד פתרתי את הבעיה בחוק הזה, שווה לחוקק אותו". כפי שנראה בהמשך - ההשפעה של החוק אכן הייתה שולית שבשוליות.

נישואים אזרחיים: יובל של פשרות

רעיון ברית הזוגיות נולד לפני פחות משני עשורים, בתקווה לעקוף את המבוי הסתום שאליו נקלעו ניסיונות לקדם נישואים אזרחיים ממש. מק"י הציעה להכניס נישואים אזרחיים לחוק לפחות מ-1964, ואחריה ניסו את כוחן גם שינוי, מרצ והעבודה.

ההצעות נפלו שוב ושוב בנימוקים של "שלמות העם היהודי וצביונו". ב-1968 טען שר הדתות זרח ורהפטיג, איש המפד"ל, שחוק נישואים וגירושים לפי דין תורה הוא "אמצעי חשוב ביותר לשמירת אחדותו של העם", וכי גם אם הוא גורם טרגדיות אישיות, "לפעמים הפרט צריך לסבול למען הכלל".

בשנת 2000 ניסה יוסי ביילין, שכיהן כשר המשפטים, למצוא מוצא מהמיצר. שני משפטנים, פרופ' פנחס שיפמן והדוקטורנט שחר ליפשיץ, יעצו לו להפיג את החשש מנישואי תערובת ומממזרות באמצעות "מותג" חלופי לנישואים: הסכם בין בני זוג המעוניינים לקיים משפחה ומשק בית משותף. מאחר שהקשר לא מוגדר רשמית כ"נישואים", ממילא ילדים שנולדו מחוץ לקשר אינם יכולים להיות ממזרים.

"ישבנו עם ביילין, והמטרה הייתה להשיג קונצנזוס רבני", מספר ליפשיץ, כיום ראש המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן. "צריך היה לגבש את זה כפתרון של פשרה". אלא שהפשרנות לא התאימה לרוח "המהפכה החילונית" שביקש לקדם ראש הממשלה אהוד ברק. הוא לא הסתפק בפחות מנישואים אזרחיים, והיוזמה גוועה. היא קמה לתחייה קצרת ימים בממשלת שרון השנייה, כשמכוח ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לשינוי ולמפד"ל הוקמה ועדה לגיבוש הסדר בני זוג שאחד מהם מנוע מנישואים לפי הדין הדתי. הוועדה ניסחה טיוטה - אבל העסק התפוצץ לפני שהממשלה אישרה אותה.

ישראל ביתנו: תמיכה סלקטיבית

מאז ועד היום הוגשו לכנסת כ-30 הצעות חוק פרטיות ובהן גרסאות שונות הרעיון: ברית הזוגיות לפסולי חיתון, לזוגות חד-מיניים, זוגיות אזרחית לכולם. פרט להצעה של רותם מ-2010, כולן כשלו. מתוך 16 שהגיעו להצבעה במליאה, ישראל ביתנו תמכה בשש בלבד. בשאר המקרים חבריה הצביעו נגד, או נעדרו מהאולם. לפחות בעשור האחרון, ההיגיון היה ברור: כשהמפלגה בקואליציה עם הליכוד והמפלגות החרדיות, היא נגד; כשהיא באופוזיציה - היא לא ממש מתעקשת.

ומה קרה לברית הזוגיות לחסרי דת? התשובה המאכזבת זמינה במרשם ברית הזוגיות שבמשרד המשפטים. בין 2010 לסוף 2018 ביקשו רק 159 זוגות לקבל תעודה. 127 תעודות הונפקו. 18 זוגות חזרו בהם ובקשה אחת נפתחה בטעות. 12 נדחו, 7 מהן בנימוק שאחד מבני הזוג שייך לעדה דתית. מספר חסרי הדת בישראל מוערך היום ב-350 אלף.