למה בני עשירים מגיעים יותר להייטק? המדד שינבא מה הילדים שלכם ילמדו באוניברסיטה

מדד ה-STEM מוכיח את הקשר האינטואיטיבי בין מצב סוציו־אקונומי ומקום מגורים ובין הצלחה בלימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - שמנבאת השתלבות בתעשיית ההייטק • המדד, שפיתחה חברת סושיאל פייננס ישראל, יאפשר לפתח מדיניות מבוססת נתונים, שתכין את כוח-האדם לשוק העבודה העתידי גם בפריפריה • המטרה: אימוץ ממשלתי של המדד • ריסטרט לבית הספר – פרויקט מיוחד

תלמידים בבית ספר טכנולוגי /  צילום: תמר מצפי
תלמידים בבית ספר טכנולוגי / צילום: תמר מצפי

שר החינוך היוצא נפתלי בנט קידש את לימודי המתמטיקה. "אני רואה מול עיניי תלמיד שיוצא מבית הספר ובצרור המפתחות שלו לעתיד יש יותר מפתחות שפותחים יותר דלתות", אמר בעבר. במשרד החינוך הדגישו באותו מועד כי לבחירה בחמש יחידות לימוד במתמטיקה נלווים גם ערכים חינוכיים בעלי חשיבות רבה, בהם קבלת אחריות, התמדה, התמודדות עם קשיים, נחישות ושאיפה למצוינות. במקרים אחרים דיבר בנט על כך שהגדלת מספר התלמידים שלומדים חמש יחידות מתמטיקה תבטיח כוח-אדם איכותי לתעשיית ההייטק.

לא בטוח כלל שזהו הדבר הכי חשוב במערכת החינוך, אבל אין ספק שלימודי מתמטיקה, או בכלל מדעים, הנדסה וטכנולוגיה (STEM) מגדילים את הסיכויים של התלמיד להמשיך במהלך הדרך בלימודי תחומים אלה באקדמיה ובהמשך גם לעבוד בתעשיית ההייטק. למי שלמד באקדמיה לימודי STEM, יש סיכוי גבוה יותר שיעבוד בהייטק. לפי עיבוד של נתוני פיאק והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעיבדו במכון אהרון, 29% מהגברים שלמדו STEM השתלבו בתעשייה, לעומת 7% מאלה שלא למדו STEM. אצל הנשים הפער הוא בין 16% ל-3%. יכול להיות שהקשר הזה נובע מכך שאנשים שלמדו STEM מראש מתעניינים יותר בתחום הטכנולוגיה. בנוסף, מחקרים מצאו קשר חיובי בין הישגים במבחן המיצ"ב בכיתה ח' להישגים במבחני הבגרות, במבחנים הפסיכומטריים וכן בכניסה להשכלה גבוהה.

stem
 stem

השכר הממוצע בתעשיית ההייטק גבוה יותר בהשוואה לשכר בתעשיות אחרות, ולכן יש חשיבות גדולה להשתלבות במסלול שמוביל לעבודה בתעשייה - למי שרוצה כמובן. הבעיה היא שבישראל יש גם קשר ישיר והדוק בין המצב הסוציו-אקונומי לרמת הלימודים ולביצועי התלמידים. כך, ברשויות חלשות יותר יש שיעור נמוך יותר של זכאים לבגרות, פחות נבחנים בחמש יחידות וציונים נמוכים יותר. בנוסף, בדיקת "גלובס" מנובמבר העלתה כי התוכנית של בנט להגדלת מספר הנבחנים הגדילה את שיעור הנבחנים בכל הארץ, גם בפריפריה, אך הגדילה את הפערים בין הפריפריה למרכז הארץ.

איך מורכב המדד החדש
 איך מורכב המדד החדש

החשיבות של תעשיית ההייטק לכלכלה הישראלית והרצון לשלב אוכלוסיות נוספות בתעשייה עמדו מאחורי ההחלטה של פדרציית קליבלנד, גוף פילנתרופי המאגד את 81 אלף יהודי קליבלנד, לקדם תוכנית שתגדיל את מספר תלמידי ה-STEM בארבע רשויות: ירושלים, חורה, בית שאן ועמק המעיינות. המטרה היא לא לקדם את תחומי הלימוד, אלא לפעול באמצעותם למוביליות חברתית.

בפדרציה רצו לבדוק איך מודדים הצלחה של STEM, ולצורך כך פנו לחברת Social Finance Israel) SFI), ואלה החלו לחקור את הנושא. SFI הוקמה לפני כשש שנים "במטרה לקדם השקעות בפתרון בעיות חברתיות דרך שימוש בכלי מימון חדשים, כמו למשל אג"ח חברתיות", כך לדברי המנכ"ל ירון נוידרפר. ההשקעות הללו נועדו גם כדי להשיא תשואה למשקיעים בהן. מכיוון שההשקעות מלוות בתהליכי מדידה והערכה, יש ל-SFI גם מחלקת מחקר.

ב-SFI הופתעו לגלות, כך הם מספרים, כי ההגדרה של STEM ידועה בכל העולם, אך אין הסכמה על האופן שבו מודדים STEM. הם החליטו להרים את הכפפה וסופו של התהליך היה בפיתוח במדד חדש, שמספק לכל רשות מקומית ציון במדד ה-STEM (שמופיע באתר החברה). בסך הכול נבדקו כ-200 רשויות מקומיות. בין עשר הערים שמובילות במדד החדש גבעת שמואל, הרצליה, רעננה, מיתר רמת גן ועוד - כולן מאשכולות סוציו־אקונומיים 8 או 9. מי שבולטת לטובה היא קריית עקרון, שהגיעה לעשירייה אף שהיא משתייכת לאשכול 6. גם מג'דל שמס הציגה ביצועים מצוינים אף שהיא משתייכת לרמה סוציו-אקונומית 3.

היהודים לומדים יותר מתמטיקה ומדעים מערבים
 היהודים לומדים יותר מתמטיקה ומדעים מערבים

מיצ"ב, בגרויות ותואר ראשון

מדד ה-STEM מורכב ממספר משתנים - ציונים במבחני מיצ"ב (30%), בגרויות במתמטיקה, מדעים ואנגלית (46%) ושיעור הסטודנטים בתואר הראשון (24%). המטרה היא לשקף את התהליכים שעושים ברשויות המקומיות כדי להגדיל את תלמידי ה-STEM. המדד "מצלם" נקודת זמן מסוימת, והוא לא עוקב אחר אותה קבוצת גיל לאורך זמן, דבר שהיה מאפשר להבין טוב יותר אילו צעדי מדיניות יש לנקוט. כלומר, היום הרשות מקבלת ציון גם על מדיניות מלפני שנים רבות.

"יישוב הוא חזק מאוד ב-STEM אם הוא מייצר משפך גדול של אנשים שלומדים STEM לאורך הדרך, וגם באקדמיה", מסביר עמנואל בוחבוט, סמנכ"ל אסטרטגיה, מחקר ומדידה ב-SFI. "לא התכנסנו כדי לעשות מדד כזה, אלא על הדרך הבנו שאנחנו צוברים מספיק נתונים. המדד מאפשר למדינה ולפילנתרופיה לבצע השקעות שהן ממוקדות STEM, זה כלי עבודה בעבורן. הוא מנבא אילו אנשים ילמדו STEM באקדמיה".

בוחבוט ציין כי מיצ"ב אנגלית בכיתה ח' הוא המנבא החזק ביותר למסלול של STEM, אך הם התבססו על כמה מנבאים נוספים - למשל נמצא כי בישראל יש מתאם גבוה למדי, ברמת התלמיד, בין ההישגים בתחום המתמטיקה ובין ההישגים בתחום המדעים (0.89). יש גם מתאם גבוה מאוד בין בגרות מוגברת במתמטיקה ובין השכלה גבוהה (0.59). עוד מצאו מחקרים כי אקלים חיובי יכול לפצות על רקע חלש ובכך לסייע בצמצום פערים בין קבוצות תלמידים מרקע אתני ומרקע כלכלי-חברתי שונים.

חוץ מהמדד החדש, ב-SFI משתמשים בכלי מדידה נוספים כדי לבחון את התוכניות ביישובים הספציפיים. בין המדדים הללו יש שאלונים, סקרים, קבוצות מיקוד, והנשאלים הם מקבלי ההחלטות ברשויות, אנשי החינוך, הורים ותלמידים. כך הם בוחנים את האפקטיביות של התוכניות, את הממשקים, את שביעות הרצון ועוד. בסופו של דבר, המטרה שלהם היא שהמדינה תאמץ את הכלים שפיתחה.

מדינות רבות בעולם שמות דגש על לימודי STEM מתוך הבנה כי התפתחות הטכנולוגיה, הכניסה שלה לעולמות פיזיים ומסורתיים וההשפעה שלה על שוק העבודה מחייבים מהעובדים מיומנות וצורת חשיבה שונה. למעשה, הידע הזה הוא חלק ממיומנויות הנדרשות לעובדים במאה ה-21, גם מכיוון שהידע זמין לכולם והמיומנות נמדדת ביכולת להבין אותו, לנתח אותו, להסיק ממנו מסקנות ולקבל החלטות בהתאם.

ההבנה הזאת מובילה לתחרות בין מדינות, שרוצות לחזק את הכלכלה שלהן. כך, הממשל האמריקאי פירסם בסוף 2018 תוכנית חמש-שנתית מקיפה שהחזון שלה הוא לתת לכל האמריקאים גישה לחינוך STEM איכותי ולמצב את ארה"ב כמובילה עולמית בלמידה, חדשנות ותעסוקה בתחומים אלה. כדי להשיג את היעד הזה רוצים בארה"ב, בין היתר, לקדם את האוריינות הדיגיטלית, לשלב אוכלוסיות נוספות בתחומים אלה (למשל נשים), להכשיר את כוח העבודה העתידי וליצור שותפויות אסטרטגיות ורב-מגזריות.

בישראל החלו בתוכנית לקידום לימודי מתמטיקה, אך בשלב מאוחר יותר הציבו יעדים גם ללימודי פיזיקה וכימיה - 14.2 אלף תלמידים ילמדו חמש יחידות לימוד בפיזיקה ו-13 אלף תלמידים ילמדו חמש יחידות לימוד בכימיה עד שנת 2022. מה שעשוי להקשות על משרד החינוך להשיג את היעדים הוא מחסור במורים בתחומים האלה.

תורמים מיליון דולר לשנה

לפני כשנה אמר בנט במסיבת עיתונאים כי "חייבים לנתק את הקשר ההדוק בין רמת ההכנסה של ההורים לסיכויי הילד להצליח בחיים, לא על ידי פגיעה בחזקים אלא על ידי חיזוק השכבות החלשות". משרד החינוך פעל בכיוון הנכון והשקיע יותר בפריפריה, אך הבין במהלך הדרך כי הבעיות עמוקות יותר וקשורות למודלים לחיקוי, לעזרה מהבית, לתשתיות פיזיות וכו'.

לא במפתיע, נתוני SFI העלו כי קיים קשר ישיר בין מצב סוציו-אקונומי לדירוג ה-STEM. כך, הרשויות באשכולות 1-3 קיבלו ציון ממוצע של 3.7, הרשויות המשתייכות לאשכולות 4-6 קיבלו ציון ממוצע של 5.2 ואילו הרשויות החזקות, דירוג 7-9, קיבלו ציון ממוצע של 7.9. ב-SFI לא בדקו יישובים ברמה סוציו-אקונומית 10.

יוצאת דופן היא כאמור קריית עקרון, מועצה מקומית ליד רחובות, המשתייכת לאשכול 5 אך מדורגת באחד המקומות הגבוהים בביצועי STEM. ב-SFI ניסו להבין את הסיבות לכך במטרה ללמוד מה נעשה באופן שונה בהשוואה למקומות אחרים וביצעו ראיונות עם גורמים ברשות ועם אנשי חינוך.

בקריית עקרון יש רק בית ספר תיכון אחד, לבנות בלבד, שרובן מגיעות מחוץ לעיר. ניתן לייחס את ההצלחה לבתי הספר מחוץ לעיר, שם לומדים תלמידי המועצה. מנגד, אפשר להתייחס לכך כהוכחה לחשיבות של חינוך בגילאים הצעירים והשפעתו על המשך הדרך. ב-SFI ציינו כי מהראיונות שבוצעו עלה כי לראש המועצה חשוב להנחיל לתלמידים ידע ומיומנויות קוגניטיביות, לצד מיומנויות רגשיות וחברתיות, חיזוק הביטחון של הילדים והאמונה של הילדים בעצמם וביכולת להצליח וכי המועצה נוקטת פעולות מקדמות בתחום הבלתי פורמלי, כמו למשל עידוד חוגים עם המשרד לשוויון חברתי שנועדו לקדם מצוינות, פרויקט חוגים במתנ"ס לילדי העדה האתיופית; חוג רובוטיקה וקידום לימודי STEM ועוד.

לדברי אורן ברץ, סגן נשיא פדרציית קליבלנד, "החלטנו להתמקד בילדים בגילאי גן ובבתי ספר יסודיים כי כל המחקרים מדברים על כך שככל שמתחילים בגילאים צעירים, סיכויי ההצלחה עולים. החלטנו גם להיכנס לתוכנית של עשר שנים לפחות, כי לא ניתן לעשות שינוי משמעותי תוך שלוש עד חמש שנים. אם אתה כפילנתרופ לא מוכן להתחייב לתקופה ארוכה, אתה זורק את הכסף".

"הכנו תוכנית ייחודית לכל יישוב, ואנחנו עובדים באמצעות גופים מפעילים, כמו ‘בית יציב' ו'רשת דרכא'. גיבשנו את התוכנית איתם ועם מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, ואנחנו עובדים גם מול משרד החינוך. התוכנית כוללת חינוך פורמלי, כמו הכשרה והעצמה של מורים בנושאים של STEM, וכן פעילות לא פורמלית - פעילויות אחרי שעות הלימודים, חוגים, עבודה עם מוזיאוני מדע, תוכנית שמתמקדת בגני ילדים, הכשרת צעירים שמדריכים ילדים ועוד. עכשיו התחלנו לעבוד על תוכנית לחשיפת הילדים לתעשייה, להייטק ולאקדמיה".

בפדרציה תורמים מיליון דולר בשנה ליישום מלא של התוכנית, אך לכך מתווספים תקציבים של הגופים המפעילים, משרד החינוך וכו'. "היכולות של גופים פילנתרופיים להתניע תהליכים היא הרבה יותר מהירה ויעילה מאשר של המדינה, ובכלל כל האידיאולוגיה היא שגופים פילנתרופיים מרימים פיילוטים כדי להציב אותם על פני הקרקע. יש לנו גמישות גדולה יותר בנושא של תקציבים. המטרה היא ליצור שותפות עם המדינה כדי ליצור סיטואציה שהמדינה והרשויות מקבלות את זה על עצמן", אמר ברץ.