הסלבס גילו אותה מזמן, אבל רק עכשיו היא מתחילה לחלחל למיינסטרים: היפנוזה באמצעות הטלפון

לפני שש שנים עבדה קים פלמר, 40, בתפקיד שיווק בכיר בסטארט-אפ טכנולוגי בלונדון, בסביבת עבודה שהיא מתארת כבעלת קצב מהיר במיוחד. "הייתי כמו אנשים רבים, כנראה, שאפתנית מאוד", היא אומרת. "הייתה לי אובססיה לעבודה, הייתי פרפקציוניסטית". לחיים האינטנסיביים הללו היה מחיר: יום אחד, כשהייתה בהיריון מתקדם עם בנה הראשון, חוותה פלמר התקף חרדה במשרד, מול קבוצה של עמיתים.

"כמי שקיבלה את כל תחושת הערך שלה מהצטיינות בעבודה, זו הייתה טראומה איומה בשבילי", היא מספרת. אחרי אותו התקף היו לה עוד התקפי חרדה כאלה, לעתים מול בני משפחה או חברים.

הביטחון העצמי של פלמר נפגע והיא התחילה להתקשות לתפקד בעבודה. אחרי שיצאה לחופשת לידה, החברה שבה עבדה נמכרה והתפקיד שלה בוטל. היא נכנסה ל"תחתית של התחתית", כהגדרתה. בניסיון לעלות משם היא ניסתה גם תרפיה רגילה של שיחות וגם תרפיית התנהגות קוגניטיבית (CBT), אולם שתיהן לא הועילו. ואז, עמיתה לשעבר הציעה לה לנסות היפנותרפיה - תרפיה באמצעות היפנוזה - ופלמר, שהחליטה שכבר אין לה מה להפסיד, נפגשה עם המרפאת ג’ורג’יה פוסטר. הפגישות שלהן נמשכו שנה - והועילו: "ההיפנותרפיה עזרה לי להתחיל להיות מסוגלת לשוחח עם אנשים ולצאת לארוחות ערב עם חברות ומשפחה", היא אומרת.

כמי שהגיעה מעולם הסטארט-אפים, פלמר החליטה להפיץ את הבשורה, ויחד עם פוסטר השיקה ב-2017 את "קלמנטיין" (Clementine) - אפליקציית היפנוזה שמסייעת לנשים. פלמר מספרת שהרעיון עלה במוחה כשהחלה להתעניין בבריאות הנפש ודיברה בפתיחות עם חברותיה על הקשיים שהיא והן חוות. "אני לא מגזימה, כל אישה ששוחחתי איתה אמרה שהיא חשה אותו דבר ומשתוקקת לכך שיהיו לנו שיחות גלויות על זה", היא אומרת. "אז ידעתי שיש כאן הזדמנות לעשות משהו שיעזור לנשים". היא החלה להיפגש עם נשות מקצוע בצורה פורמלית יותר ושוחחה עם כמאה מהן כדי להבין את הקשיים היומיומיים שלהן.

יחידות התפקוד באפליקציית "קלמנטיין" שפלמר יצרה עם מפתחת האפליקציות Tenrocket, מבוססות על הנושאים שעלו בשיחות הללו: שינה, ביטחון, מתח, מנטרות ודימוי גוף - בתוספת "כפתור פאניקה" שמשמיע למשתמשת הקלטה קצרה שעוסקת בנושא הרלוונטי כדי להרגיע אותה ברגעים הקשים. ה"מפגשים" מעודדים את המשתמשות להיכנס למצב נינוח שבו הן פתוחות יותר להצעות ולרעיונות חדשים שיכולים לשנות את קו המחשבה שלהן.

הכי רחוק ממיסטיקה

פלמר לא לבד. היא נמנית עם גל קטן של מייסדי אפליקציות בתחום ההיפנוזה, בהם דארן מרקס, 48, היפנותרפיסט שייסד את "הרמוני היפנוזיס מדיטיישן", ואלכס נאומידיס, 24, אחד ממייסדי "Mindset" - שמנסים לקרב את ההיפנותרפיה עוד יותר למיינסטרים. האפליקציה הזו שייכת לחממת הסטארט-אפ Y Combinator, שהשקעות קודמות שלה כוללות את Airbnb ו-Dropbox.

"חלק מזה הוא לבנות מוצרים שלא נראים מיסטיים", אומר נאומידיס, "מפני שאנחנו מכוונים לנושאים ספציפיים שאנשים סובלים מהם, והם די קשים. האנשים האלה ניסו הרבה דברים אחרים והם מוכנים לנסות משהו קצת אחר. לפני עשר שנים אנשים חשבו שמדיטציה מתאימה להיפים, ועכשיו כולם משתמשים בה".

היפנותרפיה עדיין נתפסת כצורה תיאטרלית של שליטה על המוח וכטיפול פרינג’, אולי העובדה שדווקא כמה סלבריטאים בולטים אימצו אותה תורמת לתדמית. "אני משערת שאני יכולה לנסות היפנותרפיה", שרה קייטי פרי בשיר שלה "Never "Really Over. המילים הן (בתרגום חופשי): "אני חייבת להחליף את החוטים במוח / כי אני לא יכולה אפילו להיכנס לאינטרנט / בלי לבדוק תחילה את השם שלך". על-פי דיווחים, פרי ניסתה היפנוזה כדי להתגבר על הפרידה שלה ב-2014 מג’ון מאייר. היא לא היחידה: הקומיקאית צ'לסי הנדלר עשתה היפנוזה כדי להיגמל מעישון, השחקנית ריס וויתרספון שכרה מהפנט כדי להתגבר על העצבנות שלה בסצנות הסקס בסרט "Wild", והשחקנית ג'סיקה אלבה אמרה שהיפנוזה עצמית במהלך הלידה עזרה לה ללדת את בתה הבכורה.

"לעתים, הניסיון הראשון של אנשים עם היפנוזה הוא מה שהם רואים בטלוויזיה או במופעים על במה", אומר המהפנט ומייסד אפליקציית "הרמוני", מרקס. "אני צריך להקדיש הרבה זמן כדי להסביר את ההבדל. אי אפשר לגרום לך לעשות דברים שאתה לא רוצה. כשאתה רואה אנשים עושים דברים טיפשיים על במה, זה כמו משחק או התנהגות של ילד. היפנותרפיה משתמשת באותו עולם של דמיון כדי להעצים בני אדם ולעזור להם להשיג את המטרות שלהם".

אז איך היפנותרפיה עובדת? "אני נותן ללקוחות הוראות לחשוב על דברים, לדמיין דברים בצורה מיוחדת", מסביר מרקס, שעובד בלונדון. "אם הם יצייתו להוראות, הם ייכנסו לתוך מה שנקרא מצב טראנס". משם, מרקס משתמש בסוגסטיה ובדמיון כדי לעבוד עם הפציינטים. אם במצב רגיל, לומר לפציינטית לחוצה וחסרת ביטחון שהיא שקטה ובטוחה בעצמה לא יהיה משכנע, במצב הטראנס, היכולות הקריטיות שלה נינוחות והיא פתוחה יותר לסוגסטיה.

באופן דומה, מרקס יכול לומר לה לדמיין את עצמה בסיטואציה שבה היא הייתה מודאגת וחוששת, אבל במקום זאת לתאר לה את עצמה כנינוחה ומצליחה. "הסיבה לכך שהדמיון המודרך הזה אפקטיבי היא שהתת-מודע שלנו אינו מבחין בין חוויות אמיתיות ומדומיינות", הוא מסביר.

את הרעיון להקים את "הרמוני" קיבל מרקס אחרי שהתחיל לשלוח הקלטות לכמה מלקוחותיו. לדבריו, באפליקציה יש כמעט כל טכניקה שהוא משתמש בה. "זה קרוב ככל האפשר להדמיה של לראות אותי כאילו אני מול הלקוחה", הוא אומר. ללקוחות יש גישה לכל ההקלטות שלו באפליקציה.

"כמו שיחת מוטיבציה"

דרישות התפקיד המקצועיות למרפאים באמצעות היפנוזה משתנות מארגון לארגון. ההתאחדות המקצועית האמריקאית של היפנותרפיסטים בארה"ב לא מחייבת תואר שני או דוקטורט. לעומתה, הלשכה הלאומית של היפנותרפיסטים קליניים מורשים מחייבת תואר שני, ובכמה מקרים גם תואר רפואי או דוקטורט. האגודה האמריקאית להיפנוזה קלינית מעניקה רישוי רק לבעלי תואר שני לפחות.

מחקר שנערך ב-2015 בבריטניה ופורסם ב- Mental Health Review Journal מצא שהיפנותרפיה קוגניטיבית שמתמקדת בטיפול בחרדות ובדיכאון משיגה שיעור הצלחה של 71% אחרי שש פגישות-טיפולים. החזרה על הטכניקות הללו, אומרים חסידי ההיפנוזה, היא כמו אימון של המוח.

ומה אומרים משתמשי האפליקציות? איימי צ'נג, 47, מנכ"לית חברת אי-קומרס למוצרי בריאות בסן דייגו, סבלה מנושאים שקשורים לבדידות כל חייה והרגישה מתוסכלת מכך שהוציאה "עשרות אלפי דולר" על תרפיה שלא הועילה. היא החליטה לנסות את אפליקציית "הרמוני" וב-2018 הפכה למנויה לכל החיים.

לדבריה, האזנה ליחידת טיפול של התגברות על הפחד מבדידות אפשרה לה לתכנת מחדש משלילי לחיובי את הקישור שעושה המוח שלה למצב של בדידות. "אני אוהבת כעת להיות לבד", היא אומרת. "אני לא רוצה לומר שפסיכותרפיה אינה מועילה, כי היא בנויה להרבה דברים, אבל כשזה מגיע למשהו שקיים בתת-המודע שלך מגיל צעיר, היפנותרפיה הרבה יותר מוצלחת". היא מעידה כי היא כבר לא משתמשת באפליקציה לעתים תכופות כיוון שאינה זקוקה לה.

אליסיה מולנסטין, 41, מנהלת בכירה בארגון עזרה בינלאומי שפועל מניו יורק סיטי, היא לקוחה מרוצה של "קלמנטיין". היא משתמשת ביחידה להקלת מתח לעתים קרובות, כשהיא קמה בבקרים ולעתים בהפסקה בעבודה, כשחשה שעליה "לשבור" מצב מתוח שבו היא נמצאת. "זה מרגיש קצת יותר נגיש בהשוואה לאפליקציות של מדיטציה", היא אומרת. "במובן מסוים, זה כמו שמישהו נותן לך שיחת מוטיבציה או סתם משוחח איתך. זה לא מפחיד".

פלמר אומרת שהיא רוצה ש"קלמנטיין" תעשה להיפנוזה את מה שאפליקציות כמו Calm ו-Headspace - שמספקות מפגשי מדיטציה מונחית להקלת מתח, חוסר שינה ועוד - עשו למדיטציה.

גם פוטנציאל כלכלי טמון פה: אפליקציות שמטרתן שיפור הרגשה יכולות לייצר רווחים. המדיטציה למשל היא שוק שמגלגל 1.2 מיליארד דולר בשנה. Calm הגדילה את הכנסותיה בשנה שעברה פי 4, ל-150 מיליון דולר, וההכנסות של Headspace היו מעל 100 מיליון דולר.

אומנם אפליקציות היפנוזה עדיין לא הגיעו לדרגה כזו של פופולריות, אבל חבילות המנוי מתומחרות בצורה דומה. Headspace עולה 13 דולר בחודש או 95 דולר בשנה, ומנוי שנתי ב-Calm עולה 70 דולר. Mindset גובה 11 דולר בחודש או 64 דולר בשנה, ו-Harmony עולה 8 דולרים בחודש או 50 דולר בשנה - ויש גם מנוי לכל החיים ב-150 דולר. "קלמנטיין" הוא שירות חינמי, מלבד הגישה ליחידת הדמיית הגוף, שעולה 8 דולרים לחודש ומטפלת בדימוי גוף וביטחון עצמי.