המוסד לביטוח לאומי יזדקק לחילוץ ממשלתי רק בשנת 2050, אך עדיף שהממשלה תקדים ותיערך לכך כבר כעת - כך עולה ממחקר שמפרסם היום (א') בנק ישראל. בתקופה האחרונה דווח כי המוסד לביטוח לאומי צפוי להגיע למצב של "פשיטת רגל" סביבות שנת 2037 אך מחקר שערכה עדי פינקלשטיין מחטיבת המחקר של בנק ישראל מצביע על-כך שהמערכת אינה צפויה "לצאת מאיזון", לפני שנת 2050.
יחד עם זאת, כותבת המחקר מזהירה כי המחיר החברתי שיידרש כדי לחלץ את המוסד יהיה גבוה הרבה יותר אם ממשלות ישראל יישבו בחיבוק ידיים ולא יפעלו קודם לכן כדי להבטיח איזון תקציבי למוסד.
"אם הממשלה תבצע את ההתאמות הנדרשות רק בשנת 2050, תידרש למשל הפחתה של 40 אחוזים בקצבאות הזקנה והשארים" כותבת פינקלשטיין "לעומת זאת, התחלת ההתאמות כבר בשנת 2021, יכולה לצמצם את גודל ההתאמה השנתית ל-0.4% תוצר - שמשמעה הפחתה של 10% בלבד בתשלומי הקצבאות, לכל הזכאים, החל משנת 2021". השפעה קטנה עוד יותר צפויה אם הממשלה תחליט לאזן את תקציב המוסד בדרך של העלאת דמי הביטוח הלאומי כיון שאז הנטל יתחלק בין קבוצה גדולה יותר של האוכלוסייה.
התחזית של פינקלשטיין יכולה להיות מושפעת מאד מהחלטות שיקבלו הממשלות הבאות בנושאים כמו הצמדת קצבאות הזקנה לשכר הממוצע במשק או העלאת גיל הפרישה לנשים. כך למשל הצמדת כלל הקצבאות לשכר הממוצע במשק (במקום למדד) היא צעד שיביא להקדמת פשיטת הרגל של הביטוח הלאומי ב-11 שנים, ל-2039. מנגד, סכנת פשיטת הרגל של המוסד תוסר לפחות עד 2065 אם יועלה גיל הפרישה לנשים ל-65 (בהדרגה עד 2031) כפי שמציע האוצר. משתנים נוספים קשורים להשפעה שתהיה להגדלת קצבאות הנכות על מספר הנכים (מספר הנכים זינק בעקבות הגדלת קצבאות בשנים 2001-2010) ושינויים בקצב הצמיחה ובשיעורי התעסוקה במשק.
על-רקע אי הודאות הרבה בחרה פינקלשטיין לבחון את תרחיש הבסיס (שבו לא נעשה שום שינוי מדיניות) מול תרחיש שמשלב מספר שינויים שאותו היא מגדירה "התרחיש הסביר". לפי התרחיש הזה גיל הפרישה לנשים עולה בקצב ממוצע של חודש בשנה, קצבאות הזקנה והילדים מוצמדות לשכר הממוצע במשק, מספר הזכאים לקצבאות נכות גדל בקצב מתון. התוצאה המתקבלת בתרחיש זה היא ששנת פשיטת הרגל עומדת על 2053, לעומת 2050 בתרחיש הבסיס.
פינקלשטיין מציינת במחקר כי לזכות ישראל עומדת העובדה שהאוכלוסייה שלה צעירה יחסית לרוב המדינות המפותחות בעולם. גורם חיובי נוסף, בראייה אקטוארית היא הפסקת תשלומי הפנסיה התקציבית, שצפויים להיעלם כמעט לחלוטין עד 2065.
נכון ל-2018 היו הכנסות המוסד לביטוח לאומי גבוהות בכ-3 מיליארד שקל מהוצאותיו, אך בעתיד צפוי העודף התזרימי להיעלם. העודף התזרימי השנתי של המוסד הושקע בשנים האחרונות בקרן הון שמושקעת כולה באג"ח מיועדות של האוצר. בעתיד, עם הגידול בהוצאות, הנובע ברובו מהזדקנות האוכלוסייה, צפוי העודף התזרימי להיעלם הכנסות המוסד יקטנו וקרן ההון תחוסל בהדרגה.
תגובת הביטוח הלאומי:
לפני שבעה חודשים התקבלו נתונים עדכניים שמחלקת המחקר של הביטוח הלאומי ניתחה אותם במקביל להעברתם לבנק ישראל. הנתונים הושפעו ממצב האבטלה בשוק, רמת השכר, נתוני גבייה שנתיים ועוד.
כפי שעדכנו, נקודת האיזון בין ההכנסות לתשלומים תתרחש כבר לקראת 2034 בעוד כניסת הביטוח הלאומי לחדלות פרעון תהייה בסביבות 2049.
צריך לזכור שתאריך זה הוא 'במרחק נגיעה' שישליך על זכויות הציבור הרחב באשר הוא וביתר שאת לדור הצעיר. אסור לנו לדחות את הקץ אלא להבין כי הטיפול והשמירה על הביטחון הסוציאלי של אזרחי ישראל, הוא צו השעה, הכרחי ומחוייב המציאות ויפה שעה אחת קודם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
