איך תיראה מערכת המשפט אחרי הבחירות?

לתוצאות הבחירות לכנסת צפויה להיות השפעה על דמותה של מערכת המשפט. אם בנימין נתניהו יצליח להרכיב גם את הממשלה הבאה ולעמוד בראשותה, ולנוכח מצבו המשפטי, מערכת החוק והמשפט יעמדו כנראה בפני אתגרים ומבחנים שכמותם לא ידעו שנים. מבקרי המערכת יראו בכך אפשרות לשינוי חיובי. חסידי השיטה הקיימת יראו בכך איום כמעט קיומי על הרשות השופטת.

בראש ובראשונה מדובר באפשרות שהכנסת והממשלה בראשות נתניהו ינסו להסיג לאחור את הישגי המהפכה החוקתית של תחילת שנות ה-90 באמצעות הוספת פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת, לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זה עלול לקרות, כי בדרכו לקבלת חסינות מהכנסת, נתניהו יצטרך לוודא שבג"ץ לא יכול למנוע ממנו את מבוקשו.

לפי החוק הקיים, לחבר כנסת אין חסינות אוטומטית מפני העמדה לדין פלילי. הליכוד, אם יחזיק ברסן השלטון, עשוי לקדם חקיקה שתחזיר את המצב המשפטי לזה שהיה נהוג עד שנת 2005, אז חברי הכנסת נהנו מחסינות אוטומטית מפני העמדה לדין, והכנסת רשאית הייתה להסיר את החסינות.

אבל גם ללא שינוי החוק הקיים יוכל נתניהו, אם טענותיו בהליך השימוע הצפוי בתחילת אוקטובר יידחו, לבקש מהכנסת להעניק לו חסינות. סעיף 4 לחוק החסינות, שעניינו "חסינות בפני דיון פלילי", קובע כי חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום, רשאי לבקש בתוך 30 ימים שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום. עוד קובע הסעיף עילות שצריכות להתקיים כדי שבקשת החסינות תתקבל - בין היתר, אם העבירה שבה מואשם חבר הכנסת נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו, אם כתב האישום נגדו הוגש שלא בתום-לב או תוך אפליה.

נתניהו עשוי להשיג רוב בכנסת, שתהיה בשליטתו, לקבלת חסינות, בנימוק שכתב האישום נגדו, שיש בו היבטים תקדימיים כביכול - כגון התייחסות אל סיקור תקשורתי מוטה כאל שוחד - מפלה אותו לרעה.

בחזרה לפסקת ההתגברות: אם הכנסת תקבל את בקשת החסינות של נתניהו, או לחלופין תתקן את חוק החסינות באופן שיחזיר את הנוסח שהיה קיים עד שנת 2005, צפויות להיות מוגשות עתירות לבג"ץ בטענה כי מדובר בהחלטות שפוגעות בעיקרון השוויון בפני החוק, ולכן אינן חוקתיות.

כדי למנוע מצב שבו בג"ץ יפסול את התיקון לחוק החסינות או יתערב בהחלטה לקבל את בקשת נתניהו לחסינות, הכנסת עלולה לקדם חקיקה של פסקת התגברות שתתווסף לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שלפיה הרוב שיידרש להתגברות יהיה של 61 חברי כנסת. פסקת התגברות תמנע מבג"ץ את האפשרות לפסול חוקים בלתי חוקתיים ולפקח על חקיקת הכנסת.

המשמעות של הוספת פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו חורגת כמובן בהרבה מסוגיית החסינות לנתניהו בלבד. נטילת האפשרות מבג"ץ לפסול חקיקה פוגענית של הכנסת או לפקח על החלטות הממשלה, עלולה להביא לפגיעה בזכויות אדם ואזרח בדמוקרטיה. מהלכי חקיקה בעייתיים דוגמת אלה שנבלמו בעבר בבג"ץ, החוק למניעת הסתננות בנוסחו הראשון והשני למשל, שאיפשר כליאה למשך שנים של מבקשי מקלט, או החוק שאיפשר הפרטה של בתי הסוהר - לא ייבלמו עוד.

גם אם נתניהו לא יפעל לקבלת חסינות, אך טענותיו בשימוע יידחו ויוגש נגדו כתב אישום על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, מערכת המשפט תיאלץ להתמודד עם סיטואציה שכמותה לא ראינו - של ראש ממשלה מכהן שעומד לדין פלילי. נתניהו, כמו נתניהו, צפוי להתבצר בתפקידו ולנהל את המאבק המשפטי על חפותו במקביל לניהול ענייני המדינה. זוהי סיטואציה שנראית כמעט בלתי אפשרית מבחינה פרקטית, אבל היא חוקית. חוק יסוד: הממשלה לא מחייב את ראש הממשלה להתפטר מתפקידו אם מוגש נגדו כתב אישום. רק הרשעה בפסק דין סופי וחלוט בעבירה שיש עמה קלון, מאלצת ראש ממשלה מכהן לסיים את תפקידו.

בסיטואציה כזאת יוגשו עתירות לבג"ץ שיבקשו מהשופטים להשוות בין מעמדם של שרים שמוגש נגדם כתב אישום פלילי למעמדו של ראש ממשלה שהוחלט להעמידו לדין. ההלכה המרכזית של בית המשפט העליון העוסקת בכשרות מינוי שרים שנגועים בפלילים התקבלה בעניינם של אריה דרעי ושל חברו, סגן השר לשעבר רפאל פנחסי. פנחסי הועמד לדין ב-1993 על-ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, יוסף חריש, ואולם הכנסת הערימה קשיים על הליך הסרת חסינותו. בסופו של דבר פסק בג"ץ - בפסק דין הידוע בשם "הלכת דרעי ופנחסי" - כי מי שהוגש נגדו כתב אישום אינו יכול להמשיך לכהן כחבר הממשלה, שר או סגן שר, וחייב את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל, להעביר את פנחסי מכהונתו. עם זאת, פנחסי המשיך לשמש כחבר כנסת.

וכמובן שקיימת אפשרות, גם אם קטנה מאוד, שכל הטענות של סנגורי ראש הממשלה בהליך השימוע שייערך לנתניהו החל מתחילת אוקטובר, יתקבלו, ושלושת התיקים נגד ראש הממשלה ייסגרו. במצב כזה, ואם ייבחר שוב, נתניהו יוכל להתפנות ממאבקו המשפטי, שגלש כבר מזמן לזירה הפוליטית והתקשורתית, לניהול הממשלה וענייני המדינה. גם במצב כזה, אם תכונן ממשלת ימין, היא תמשיך בניסיונות לשינוי מאזן הכוחות שבין שלוש הרשויות.

כל שר משפטים שימונה במקרה שתקום כאן ממשלת ימין - בין אם יהיה זה יריב לוין, ובין אם יהיו אלה איילת שקד, אמיר אוחנה, רפי פרץ או בצלאל סמוטריץ' - ינסה להמשיך להחליש את מערכת המשפט ולצמצם את יכולתם של היועצים המשפטיים ושופטי העליון להשפיע על ההחלטות של שתי רשויות השלטון האחרות.

אם, לראשונה זה עשור, יודח נתניהו מראשות הממשלה בבחירות, או לחלופין תקום כאן ממשלת אחדות לאומית - הלחץ לשינויים במערכת המשפט, לתיקוני חקיקה דרמטיים, לביטול הישגי "המהפכה החוקתית", למינוי עוד שופטים "שמרנים" לבית המשפט העליון - צפוי לקטון. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.