תמליל השיחה עם הנשיא האוקראיני הוא רק תירוץ: הדמוקרטים מוכנים למשפט להדחת טראמפ

עוד דבר אחד", אמר נשיא ארה"ב לנשיא אוקראינה ב-25 ביולי בבוקר (שעון וושינגטון). השניים דיברו בטלפון החל מ-9:03.

שיחתם התארכה והלכה, והם הרעיפו מחמאות זה על זה. הנשיא הצעיר של אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, שעתה זה נבחר, ייחס את נצחונו המדהים בבחירות להשראת טראמפ. "אתה מורנו הגדול", אמר הקומיקאי לשעבר לנשיא ארה"ב.

ואז בא תורו של "עוד דבר אחד": "יש פה הרבה דיבורים על בנו של ביידן", אמר טראמפ, והתכוון לג'ו ביידן, סגן הנשיא שלעבר בממשל אובמה, המצטייר כיריבו המסוכן ביותר של טראמפ בבחירות לנשיאות, בעוד שנה ושבועיים.

להלן ביקש טראמפ מזלנסקי לחקור את התערבותו של ביידן בחקירת שחיתות באוקראינה חמש שנים קודם. "זה נשמע לי נורא", הוא אמר. גירסת טראמפ ואנשיו היא שסגן הנשיא עמד על הדחתו של תובע כללי באוקראינה, אשר חקר אי-סדרים בתאגיד אנרגיה גדול. בנו של ביידן, האנטר, היה חבר במועצת המנהלים של התאגיד.

עצם קיומה של השיחה נודע לפני עשרה ימים. תחת לחץ כבד, לא רק מן הדמוקרטים בוושינגטון אלא גם מאנשי מפלגתו שלו, הנשיא התרצה, ופירסם "תמליל" של שיחתו עם זלנסקי.

המרכאות הכפולות נוספות כאן קודם כול מפני שאין זה תמליל. הטקסט מיוסד לא על הקלטה, אלא על הערות שעוזרי הנשיא שירבטו במהלך השיחה ועל זכרונם אחריה. גם כך, ה"תמליל" אינו מכיל את מלוא התוצאות של זכרונם.

הוא מתפרסם שעות אחדות לאחר ההודעה הדרמטית, שהדמוקרטים בקונגרס מתחילים "רשמית" הליכי העמדה לדין הסנאט נגד הנשיא. לא רשמית, הליכים כלשהם מתנהלים זה זמן מה בוועדת המשפטים של בית הנבחרים. בשיטה האמריקאית, מפלגת הרוב מחזיקה בפטישי היושב ראש של כל הוועדות. לדמוקרטים יש רוב בבית הנבחרים מאז חודש ינואר.

הסנאט, ביושבו בדין, עשוי להדיח את הנשיא. אבל מוטב לזכור שב-230 שנות החוקה האמריקאית הסנאט ישב בדין רק פעמיים (1868 ו-1999), ולא הדיח. הדעת נותנת שגם הפעם לא ידיח.

ברוך בואך, יוליוס

וושינגטון גייסה אתמול את מלוא החופן של מליצות היסטוריות כדי לתאר את הדרמה. לחובבי היסטוריה היה נדמה שרגליהם עומדות בעשרה בינואר 49 לפני הספירה. זה היה אחד הימים המפורסמים בהיסטוריה של המערב. ביום ההוא, גיבור מלחמה מהולל חזר ממסע כיבושים, והחליט לחסל את הרפובליקה בת 500 השנה.

Alea iacta est, הוא הכריז בלטינית צחה, זאת אומרת "הפור נפל". יוליוס קיסר חצה את נהר הרוביקון בראש צבא חמוש מכף רגל ועד ראש. בזה נקרעה לגזרים פוליסת הביטוח של הרפובליקה נגד גנרלים צמאי שלטון.

מאז, זה 2070 שנה שהפור אינו חדל ליפול; זה 2070 שנה (טוב, 2068) שהרפתקנים נועזים אינם חדלים לחצות רוביקונים בדרכם אל התהילה, או אל התבוסה האיומה.

אתמול היה יום אשר כזה בוושינגטון הבירה. המנהיגה החשובה ביותר של המפלגה הדמוקרטית בקונגרס, ננסי פלוסי, הסירה את התנגדותה רבת הימים לפתיחת הליכי הדחה נגד הנשיא דונלד טראמפ. תהליך האימפיצ'מנט בבית הנבחרים עומד להתחיל, וארה"ב עומדת להיקלע למאבק איתנים, שיקרע אותה לגזרים במרוצת שנת הבחירות המתחילה בעוד שבועיים.

(האימפיצ'מנט, שימשול בחיינו בחודשים הבאים, איננו בדיוק הדחה. הוא תהליך המקביל במשפט האמריקאי להחלטה של 'חבר מושבעים גדול' על העמדה לדין. חבר המושבעים 'הגדול' הוא מליאת בית הנבחרים. מליאת הסנאט היא חבר המושבעים 'הקטן', שבפניו יישפט הנשיא, אם אמנם יישפט.)

הכול-יכולה אינה חוששת עוד

זו התפתחות הרת-גורל. לאיש אין מושג מה יהיו תוצאותיה הפוליטיות. אמנם סביר למדי שהנשיא לא יורשע, מפני שהרשעה תחייב עריקה מסיבית של סנאטורים רפובליקאיים, וזה עניין שקשה מאוד להעלות על הדעת. אבל לתהליך עצמו תהיה השפעה ישירה הן על המקדימות במפלגה הדמוקרטית והן על הבחירות הכלליות בנובמבר 2020.

איזו השפעה? עד השבוע שעבר, ננסי פלוסי, יושבת הראש הכול-יכולה של בית הנבחרים (יש לה שליטה מלאה על סדר היום ועל איוש הוועדות), התנגדה להליכי אימפיצ'מנט. היא חששה שהליכים כאלה יקוממו את רוב הציבור האמריקאי, יגזלו קולות חיוניים מן המפלגה הדמוקרטית בבחירות הבאות לקונגרס, ויעזרו לטראמפ עצמו לחזור ולהיבחר.

האימפיצ'מנט שלו התנגדה היה קשור בחקירה הממושכת של קשרי הנשיא עם המודיעין הרוסי והמידה שבה רוסיה עזרה לו לנצח בבחירות של 2016. החוקר המיוחד רוברט מולר לא מצא ראיות לקשר כזה, ונמנע ממסקנה מפורשת על המידה שבה הנשיא ניסה לשבש הליכי חקירה. דוח מולר לא סיפק את התחמושת הנחוצה.

שמור-לי-ואשמור-לך?

בשבוע שעבר באו הגילויים על שיחת טלפון בין נשיא ארה"ב לנשיא אוקראינה. במהלך השיחה ההיא, שהתקיימה לפני חודשיים, טראמפ הפציר בוולודימיר זלנסקי לפתוח חקירה על שחיתות נגד ג'וזף ביידן ובנו האנטר, שניסה את כוחו בעולם העסקים האוקראיני בזמן שאבא היה סגנו של ברק אובמה. ביידן הוא הטוען העיקרי לנשיאות במפלגה הדמוקרטית, וכל הסקרים מעניקים לו יתרון ברור על פני טראמפ (14% בסקר לפני שבועיים).

החשד החמור ביותר המרחף על שיחת הנשיאים הוא שטראמפ קשר, במפורש או במשתמע, את חקירת ביידן בעיסקת נשק של כמעט 400 מיליון דולר עם אוקראינה, שהקונגרס כבר אישר. זה עמד להיות אקט התמיכה החשוב ביותר של ארה"ב באוקראינה מאז איבדה את חצי האי קרים לרוסיה ב-2013.

טראמפ כמובן הכחיש כל סידור של שמור-לי-ואשמור-לך עם נשיא אוקראינה. אבל הסבריו השתנו בתוך זמן קצר. תחילה הסביר, שמנע את העברת הנשק בגלל שחיתות באוקראינה; אחר כך טען, שמנע את ההעברה כדי שעול מימונה לא ייפול בלבדית על כתפי ארה"ב, ועוד ארצות מערביות ישתתפו בה.

טראמפ השתמט במשך כמה ימים מפירסום "התמליל" של שיחתו עם זלנסקי. הוא הודיע לבסוף שיפרסם שלוש שעות לפני שפלוסי הודיעה על תחילת הליכי האימפיצ'מנט. בעיני טראמפ אין זה אלא "ציד מכשפות" נואש של מפלגה שאינה מסוגלת להביס אותו בזירת הפוליטיקה.

"התמליל" אינו מכיל הצעה מפורשת לעיסקה עם זלנסקי. אבל הוא מבהיר חד משמעית, שנשיא ארה"ב, בעיצומה של מערכת בחירות, ביקש מנשיא אוקראינה להתערב נגד יריבו העיקרי. החוק האמריקאי אוסר התערבות כזאת, אם כי יש להניח שעורכי דין יפצלו מלים והברות בחודשים הבאים בנסיון להחיל את החוק או למנוע את החלתו.

יתר על כן, וראמפ ביקש במפורש מזלנסקי לעזור לפרקליטו הפרטי, רודי ג'וליאני, לאסוף חומר מזיק על ביידן ובנו. התמליל מראה שהוא ביקש מזלנסקי להיפגש עם ג'וליאני. ואמנם, ג'וליאני פגש אחר כך עוזר בכיר של נשיא אוקראינה. טראמפ מוסיף להימנע מלמתוח קו גבול בין ענייני המדינה לענייניו הפוליטיים.

שאלת שמור-לי-ואשמור-לך תעמוד במרכז כל דיון על אימפיצ'מנט. הדמוקרטים אומרים, שגם אם טראמפ לא קשר את הקצוות במפורש, הם נקשרים מיניה וביה. כאשר נשיא ארה"ב מטלפן לבקש טובה פוליטית מן הסוג הזה, ברור למטולפן שסירוב יגבה ממנו מחיר.

אפילו הרפובליקאים דרשו שקיפות

הבית הלבן הסיר את העיכובים על העברת הנשק לאוקראינה רק ששה שבועות לאחר שיחת הטלפון, ורק לאחר שתומכי הנשיא בקונגרס הזהירו אותו מפני תוצאות תחיקתיות חמורות.

למרבה העניין, תומכו העיקרי של הנשיא בגבעת הקפיטול, מנהיג סיעת הרוב הרפובליקאית בסנאט, מיץ' מקונל, גילה השבוע כי הוא היה ממבקרי העיכוב. מקונל, סנאטור ותיק ממדינת קנטאקי, היה מיוזמי הסיוע לאוקראינה, ולא היה לו כל מושג מדוע הנשק אינו עובר ליעדו.

דברי מקונל רחוקים מלהיות הבעה רגילה של תמיכה בנשיא. בימים האחרונים סנאטורים רפובליקאיים שמרו על דרגה מפתיעה של שתיקה. הם אפילו הצטרפו אל הדמוקרטים בדרישה שהבית הלבן ימסור את מלוא המידע על תוכן השיחות עם אוקראינה.

אבל הדעת נותנת שפירסום התמליל יעניק את הכיסוי המבוקש למפלגת הנשיא. ברור למדי שסיעת המפלגה בבית הנבחרים תתנגד כמעט כאיש אחד לאימפיצ'מנט. ההחלטה להעמיד את הנשיא למשפט הסנאט על הפרת חוקי בחירות, ואולי על פגיעה בבטחון הלאומי, תיפול אפוא במלואה על כתפי הדמוקרטים.

סקר דעת קהל, שעשה ה'וושינגטון פוסט' בחודש יולי הראה, כי רוב ברור של האמריקאים, 56% (לעומת 39%), מתנגדים לאיפיצ'מנט. אבל ננסי פלוסי מאמינה, כי אינו דומה האימפיצ'מנט שבו דובר ביולי לזה הנידון עכשיו. הראשון היה "מסובך מדיי" בעוד שזה "קל להבנה". יועצי בחירות רפובליקאיים, שצוטטו בימים האחרונים, מאמינים כי הדמוקרטים טומנים פח לעצמם.

אולי בעצם הוא רצה?

כמה דוברים של הימין, מתומכי הנשיא, סבורים שהנשיא עצמו רוצה באימפיצ'מנט, מפני שהוא יעניק לו סיכוי משופר ללכד את שורות תומכיו, להביאם בהמוניהם אל הקלפי, להפריך את הסקרים ולזכות בתקופת כהונה שניה. אימפיצ'מנט יקל עליו לדבר על "שחיתותם של הבאיידנים", כפי שדיבר ב-2016 על "הילרי הנוכלת".

אסטרטגיה כזאת, אם היא אמנם קיימת, עשויה לעלות יפה. דיונים בוועדות של בית הנבחרים, ואחר כך במליאה, יחייבו את הדמוקרטים להשיב על שאלות, אולי אפילו להציג אותן, על הנסיבות שבהן האנטר, בנו של ביידן, נעשה חבר מועצת מנהלים בתאגיד אנרגיה אוקראיני מפוקפק, בעצם הימים שבהם הנשיא אובמה הטיל על אביו לנהל את יחסי ארה"ב-אוקראינה.

גם אם לא היה דופי פורמלי בהתנהלות הזו, ברור למדי שמראית-העין אינה מחמיאה למשפחת ביידן והיא תסיח את הדעת.

הרעיון שטראמפ בעצם רצה באימפיצ'מנט הוא קצת מרחיק לכת בדרגת מפותלותו. סביר יותר שהצלחתו להתחמק מאישום בדוח מולר הקטינה עוד יותר את זהירותו, והוא פסע אל מוקש שהוא עצמו טמן.

רשימות קודמות ב yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny