הלקח של ראשת עיריית שיקגו: דרושה מנהיגות כדי לפתור את משבר התחבורה

לפי מחקר שיזמה העירייה, השימוש באמצעי התחבורה השיתופיים אובר וליפט מפחית נסיעות בתחבורה ציבורית ומגדיל את מספר המכוניות במרכז העיר • ראשת העיר מכריזה מלחמה על החברות ומתכננת למסות נסיעות של נוסעים בודדים

פקק תנועה בשיקגו / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
פקק תנועה בשיקגו / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כשהחלו לפעול שירותי התחבורה השיתופית אובר וליפט, טענו החברות כי מדובר בבשורה של ממש: אנשים יוותרו על הרכב הפרטי שלהם, כמות הפקקים תפחת ומצב התחבורה ישתפר. אך ככל שעובר הזמן עולים עוד ועוד מחקרים וטענות כלפי אותן חברות, שמציעות מודלים שהן מגדירות "שיתופיים", לפיהם בפועל החברות גורמות נזקים, כמו פגיעה בזכויות עובדים ובפגיעה בתשתיות התחבורה.

בשבוע שעבר פרסמה ראשת עיריית שיקגו, לורי לייטפוט, שנבחרה לתפקידה רק באפריל האחרון, את תוכניתה להעלאת מס על נסיעות של אדם בודד בכלי רכב במרכז העיר וכן מחקר חדש של העירייה על השפעת אובר וליפט על התחבורה בעיר.

ראשת העיר שיקגו, לורי לייטפוט / צילום: JOSHUA LOT, רויטרס
 ראשת העיר שיקגו, לורי לייטפוט / צילום: JOSHUA LOT, רויטרס

תוצאות המחקר ברורות: אובר וליפט פוגעות בתחבורה הציבורית ויוצרות עומס תנועה כבד בעיר.

לפי תוצאות הבדיקה שביצעה העירייה, מחצית מן הנוסעים המשתמשים בשירותי החברות לא נטשו את הרכב הפרטי, אלא דווקא את התחבורה הציבורית. 40% מכלי הרכב של אובר וליפט מסתובבים ריקים במרכז העיר בכל רגע נתון ותרומתם למצב הפקקים בעיר עצומה. עיקר השימוש במיזמים השיתופיים לא נעשה באזורי הספר, אלא דווקא במרכז העיר - במקום שבו קיימת תחבורה ציבורית יעילה וזולה.

לפי עיריית שיקגו, מדובר באופציית תעבורה שיעילותה נמוכה מאוד ותרומתה השלילית גבוהה, כשאין ביכולתה לשנע כמות גדולה של אנשים.

בשנים 2018-2015 גדל השימוש באמצעי תחבורה אלו בשיקגו ב-271% ומספר הק"מ שביצעו כלי הרכב עלה ב-344%. רק בשנה האחרונה גדל השימוש באובר וליפט בשיקגו ב-58%. זאת, כששליש מהנסיעות מתחילות ונגמרות במרכז העיר - שם פעילה תחבורה ציבורית, אפשר ללכת ברגל או לרכוב על אופניים. בשעות העומס, נתפסים במרכז העיר לפחות 42 ק"מ מהכבישים הצפופים על ידי אותן מכוניות, שבמרביתן יושב נוסע בודד. כלי רכב אלו מאטים את האוטובוסים בעיר ומפחיתים את יכולתם לשרת את נוסעיהם בצורה טובה ומהירה.

פקקים רבים יותר ונסועה עודפת מובילים לשחיקה ולפגיעה משמעותית יותר בתשתיות העיר. העיר מתקשה לנהל את התנועה בשעות העומס, בזמן אירועים מיוחדים או בדרכים עמוסות במיוחד שמובילות, למשל, לשדה התעופה. מחיר השחיקה מוערך במיליון דולר בשנה לתחזוקת 1.6 ק"מ (מייל) של כביש, כאשר עבודות תחזוקה של דרך בלוק מגורים אחד עולות לעירייה כ-80 אלף דולר.

אמצעי התחבורה אחראים לחלק נכבד מפליטות גזי החממה, שמתדלקים את משבר האקלים. סקטור התחבורה בשיקגו תורם 25% מפליטות גזי החממה של העיר, ורכבים פרטיים מחמירים את המצב ואת הסיכוי לתקנו.

אובר וליפט לבדן, לפי בדיקת העירייה, מייצרות כמעט רבע מיליון טון של גזי חממה בשנה בעיר. סכום זה מקביל לשריפת כ-100 מיליון ליטר של בנזין, כמות אנרגיה שבכוחה לספק חשמל ל-42,509 בתים פרטיים בשנה.

ראשת העיר של שיקגו מתכננת ליישם תוכנית מיוחדת לטיפול במצב התחבורה בעיר במסגרת תקציב העירייה לשנת 2020. היא מתכוונת להעלות את המיסוי על נסיעה פרטית ברכב שיתופי, להפחית מס על נסיעה שכוללת יותר מאדם אחד ולייקר את מחירי החניה במרכז העיר. לדבריה, תוכניתה צפויה להניב לעיר הכנסות של 40 מיליון דולר בשנה, שחלק נכבד מהם יושקע בתשתיות התחבורה הציבורית.

המהלך של ראשת עיריית שיקגו הוא רק דוגמה לצעדים, לעיתים לא פופולריים, שראשי ערים, שרים ומנהיגי ציבור חייבים לנקוט כדי לתקן מצב התחבורה בערים הגדולות בעולם, והתוצאות הנלוות של זיהום, התחממות גלובלית ותאונות דרכים.