יועמ"ש הכנסת: "אחרי שיושגו 61 חתימות, מספיק רוב רגיל כדי לכונן ממשלה"

היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, פרסם היום חוות-דעת משפטית לפרשנות סעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה, הסעיף תחתיו יתנהל פרק 21 הימים האחרונים להקמת הממשלה • לפי חוות-הדעת, חבר כנסת יוכל לחתום ליותר ממועמד אחד

טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ
טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ

היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, פרסם היום (ד') חוות-דעת משפטית לפרשנות סעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה, הסעיף תחתיו יתנהל פרק 21 הימים האחרונים להקמת הממשלה.

לדברי עו"ד ינון, תכלית החוק היא למנוע מערכת בחירות טרם זמנן. "לשונו של סעיף 10 קובעת את המסגרת הכללית, אך היא מותירה שאלות שונות ללא הסדרה ברורה, ובכלל זה כיצד תוגש הבקשה לנשיא המדינה, מי יגיש אותה, כיצד יכול חבר כנסת להצטרף לבקשה, האם וכאשר חבר כנסת יכול לחזור בו מחתימתו, האם חבר כנסת יכול לחתום על יותר מבקשה אחת וכיו"ב".

ינון קובע בחוות-דעתו כי הנשיא לא חייב להמתין לסוף 21 הימים, אלא יכול להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהציג 61 חתימות, במהלך התקופה. עוד קובע ינון כי כינון הממשלה לפי סעיף זה אינו מצריך רוב של 61. אחרי שיושגו 61 חתימות והמלצה על זהות חבר כנסת, הוא יוכל להשביע ממשלה ברוב רגיל. "די בכך שהתומכים בכינונה של הממשלה, רבים יותר מן המתנגדים לה. מובן כי חתימתו של חבר כנסת על בקשה לנשיא אינה מחייבת אותו בהצבעת אמון במליאת הכנסת".

עוד מציין ינון כי אם הממשלה שהוצגה לא זכתה לאמון הכנסת, לא ניתן יהיה "להחיות" את ההליך לפי סעיף 10, והכנסת תתפזר באופן אוטומטי.

באשר להליך החתימה, יועמ"ש הכנסת צירף טופס מיוחד עליו יהיה לחתום, עם שמו המלא של חבר כנסת, חתימתו המקורית ומועד החתימה. "לא ניתן יהיה להחתים באמצעות חותמת, פקס או חתימה אלקטרונית", הוא קובע. "החתמת חברי הכנסת יכולה להיעשות על-ידי המועמד עצמו או על-ידי כל גורם אחר, וזאת אף מבלי לקבל מראש את הסכמת המועמד לכך. עם זאת, את הבקשה יש להגיש בצירוף הסכמת המועמד בכתב".

מי שיגיש ראשון 61 חתימות, יקבל את הזכות להרכיב ממשלה

עו"ד ינון קובע כי סעיף 10 אינו כולל מגבלה על חתימת חבר הכנסת, כמו המגבלה שנקבעה מפורשות בהסדרים אחרים (בחירות נשיא המדינה, למשל). הוא מציין כי תכלית הסעיף היא מיצוי כל האפשרויות להרכבת ממשלה לאחר שכשלו שני הסבבים הראשונים וזאת כדי למנוע פיזור הכנסת ובחירות נוספות.

ינון מציין כי ההיסטוריה החקיקתית של הסעיף מצביעה על כך. לדבריו, עד לשנת 1968 ההסדר היה דרך עמדה סיעתית, והוא שונה להסדר המאפשר לכל חבר כנסת להפעיל שיקול-דעת. "שינוי זה משקף אף הוא את התכלית האמורה שעניינה יצירת מרחב תמרון".

באשר למעמד שיקול-הדעת של הנשיא, מציין ינון כי לנשיא לא מוקנה שיקול-דעת לבחור בין בקשות של מועמדים שונים. לפי ההנחיה, מי שמגיש לנשיא ראשון 61 חתימות, הוא זה שיקבל אוטומטית את הזכות להרכיב.

באשר לחרטה על חתימה, עו"ד ינון קובע כי חברי כנסת יכולים לחזור בהם מן הבקשה להטיל על חבר כנסת מסוים, כל עוד לא הוגשה הבקשה לנשיא המדינה. לאחר שהנשיא יקבל בקשה חתומה על-ידי 61 חברי כנסת, הנשיא יפרסם את רשימת חברי הכנסת החתומים באתר האינטרנט של הנשיא ויטיל את המלאכה תוך יומיים. במהלך תקופת 21 הימים, קובע ינון, ניתן למצות את התקופה ולהגיש בקשה חדשה, הכוללת 61 חתימות.

בנוסף (וזה כבר לא מופיע בחוות-הדעת המשפטית), הסיעות לא חייבות לחתום באופן אחיד. למשל, ייתכן מצב תאורטי שחלק מן חברי הכנסת בליכוד או בכחול לבן ימליצו על חבר כנסת אחד, וחלק מחברי הכנסת ימליצו על חבר כנסת אחר. פיצול חתימות שכזה, אין משמעו פיצול הסיעה. בשלב הבא, אם יש הצטרפות לקואליציה וממשלה נגד עמדת הסיעה, הרי שיראו את הסיעה כבר כמפוצלת.

צרו איתנו קשר *5988