המערכת הפוליטית הישראלית הגיעה לשפל היסטורי. הכנסת ה-22 התפזרה בחוק, 69 ימים אחרי שהושבעה, וזאת חודשים ספורים אחרי שהושבעה הכנסת ה-21, וגם היא פוזרה תוך 30 יום.
המשבר החוקתי החריף ביותר בתולדות המדינה מתגלגל מאז 9 באפריל, עת הסתיימה מערכת הבחירות לכנסת ה-21, וראש הממשלה בנימין נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה. נתניהו העדיף שלא לאפשר למתחרה, יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ, את האפשרות להרכיב ממשלה, ויזם את פיזור הכנסת ה-21. 74 חברי כנסת תמכו אז במהלך פיזור הכנסת, חלקם התחרטו בהמשך וחשבו שהיה זה פוגעני למשטר החוקתי הישראלי לפעול בניגוד להיסטוריה החוקתית של המדינה.
מערכת הבחירות לכנסת ה-22 התנהלה במשך כל הקיץ, ובסיומה, בספטמבר הידרדר מצבו של גוש הימין. מ-60 מנדטים הם צנחו ל-55 מנדטים, וגם אז לא הצליח נתניהו להרכיב ממשלה. בסיום תקופת המנדט לנתניהו, קיבל ח"כ גנץ את ההזדמנות להרכיב את הממשלה, אך גם הוא לא צלח במלאכה בתוך הזמן הקצוב, 28 ימים.
הלילה, בירושלים, כאשר ידעו חברי הכנסת שכל האפשרויות להרכבת הממשלה כשלו ומתוך חשש שמערכת הבחירות תיפול על חג הפורים, ביום 10 במרץ, הם שינו את החוק כך שמערכת הבחירות תתקיים ביום ב', 2 במרץ 2020. זו תהיה אחת הפעמים הבודדות מקום המדינה שמערכת הבחירות לא תיערך ביום שלישי בשבוע.
בתוך כך, במהלך היום הפוליטי החליטו בליכוד לקיים פריימריז על ראשות המפלגה בתאריך 26 בדצמבר, תוך כדי ימי חג החנוכה. ח"כ גדעון סער, המתמודד הרציני הראשון נגד נתניהו מזה כעשור, טוען כי נתניהו כשל פעמיים בהקמת ממשלה, ועל כן הליכוד חייבים להוביל שינוי, כדי שבמערכת הבחירות לכנסת ה-23, יעמוד בראש הליכוד מנהיג חדש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
