הקרב על הורדת מחירי התרופות בארה"ב עולה מדרגה

בית הנבחרים של ארה"ב העביר לאחרונה חוק שמטרתו להגביל את מחירי התרופות. החוק אומנם לא צפוי לעבור בסנאט, ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ כבר אמר שגם אם יעבור הוא צפוי להטיל עליו וטו, ובכל זאת תעשיית התרופות לא נשארה אדישה להליך החקיקה הזה. הסיבה: חשש שאם הדמוקרטים ישיגו יתרון בבחירות הבאות, החוק הזה עשוי להיות בסיס להחלטות עתידיות. מעבר לכך, נטען באתר תעשיית הביוטק BioCentury, אם יחוקק בסופו של דבר חוק אחר שיקבל את תמיכת שתי המפלגות, ייתכן שהן יהיו חייבות לשלב מרכיבים מהחוק הנוכחי, כדי להעביר את הגרסה החדשה בבית הנבחרים. לכאורה, מדובר בעניין פנים-אמריקאי, אך אם החוק הזה יעבור, עשויות להיות לו השלכות גם על חברות התרופות הישראליות. החברות הישראליות תלויות בשוק האמריקאי כמקור מימון וכזירה לאקזיטים ולהנפקות.

על פי מתווה החוק שעבר בבית הנבחרים, ביטוח הבריאות הממשלתי מדיקר, האחראי לכיסוי הביטוחי של האזרחים המבוגרים במדינה (הצעירים מבוטחים ברובם על ידי חברות ביטוח פרטיות), יוכל לנהל משא-ומתן עם חברות התרופות על מחירי התרופות שהן מציעות.

כיום, הממשלה אינה מורשית להתמקח ישירות על עלויות התרופות. הגוף האמון על כך הוא PDP, מגוון תוכניות ביטוח פרטיות המספקות בפועל את שירותי הרפואה שמדיקר מסבסדת. על פי הטענות, זו אחת הסיבות שבגללן מדיקר משלמת עשרות אחוזים יותר על אותן תרופות שרוכשים ארגונים ממשלתיים אחרים, כמו מדיקאייד, הארגון המבטח את השכבה הענייה ביותר באוכלוסיה ו-VA, השירות הרפואי של יוצאי הצבא. על פי החישוב שערך ברני סנדרס, הסנאטור שהתמודד ומתכוון להתמודד שוב על ראשות המפלגה הדמוקרטית ולרוץ מטעמה לנשיאות, ממשלת ארה"ב תשלם (דרך מדיקר) 15.2-16 מיליארד דולר פחות, אם תשיג את המחירים שבהם נמכרות התרופות המובילות ל-VA.

הצעת החוק הוגשה על ידי ננסי פלוסי, יושבת-ראש בית הנבחרים מטעם המפלגה הדמוקרטית הפעילה מאוד בנושאי בריאות וזכויות אדם. היא הייתה גם מעורבת בגיבוש רפורמת הבריאות של הנשיא הקודם, ברק אובמה. פלוסי טוענת כי באמצעות החיסכון שיכול להניב החוק, ניתן יהיה לממן כיסוי גם לביטוחי שיניים ולעזרי ראייה ושמיעה, שכיום אינם מבוטחים.

המחירים האמירו

הרפובליקנים, כמי שדוגלים בשוק חופשי, מתנגדים לחוק וטוענים שאם PDP מציע תוכניות בריאות רבות, הצרכנים אמורים לשעוט לעבר זו שמציעה את התרופות הזולות ביותר וכך לעודד כל אחת מהתוכניות להתמקח באופן נחרץ, ולייתר את הצורך במיקוח על ידי הממשלה. ואכן, בשנים שלאחר תחילת כיסוי התרופות עבור אזרחי ארה"ב על ידי מדיקר, מחירי התרופות לא עלו באופן דרמטי, ונראה היה שהשוק החופשי עושה את שלו. אולם בשנים האחרונות המחירים לצרכן האמירו מאוד, ונשמעה אף הטענה שה-PDP וחברות התרופות חולקים ברווחים מכך. 

הסיבה הפחות פילוסופית והיותר פרקטית להתנגדות לחוק היא שהוא יצמצם את הרווח של חברות התרופות. זה גם החלק שמעניין במיוחד את חברות התרופות הישראליות המעוניינות לפעול בשוק האמריקאי או מושפעות מהמגמות בו. חברות התרופות, שמתנגדות לחוק כצפוי, טוענות שעם העברתו לא ייוותרו מזומנים בידי החברות לבצע או לממן מחקר ופיתוח בסדרי הגודל שאליהם התרגלנו, והחדשנות ברפואה תואט. חברות התרופות טוענות עוד שהעברת החוק יכולה למנוע מעשרות תרופות להגיע לשוק בשנים הקרובות.

בבחירות 2016, שתי המפלגות זעקו את זעקת התמחור. טראמפ עצמו אמר כי הוא "יתמקח כמו משוגע" על מחירי התרופות, אך בינתיים נסוג מעמדה זו וכאמור, אינו תומך בחוק כרגע.

כמה חוקים הנוגעים למיקוח על תרופות הוצעו בעבר, אבל לחוק הנוכחי כמה מאפיינים ייחודיים: בשלב הראשון, יהיה מו"מ על לפחות 25 תרופות שאין להן תחרות גנרית (אבל אלה לאו דווקא תרופות מאוד חדשות ויקרות. לדוגמה, אינסולין). תחילה תגובש רשימה של התרופות שעלותן למדינה היא הגבוהה ביותר, כאשר בפועל ייבחרו למו"מ מוצרים גם בהתבסס על עלויות המחקר והפיתוח שהושקעו בהם (כלומר, תרופות שתהליך הפיתוח שלהן היה יקר יוכלו לגבות מחיר גבוה יותר), עלויות הייצור, עלויות השינוי ומספר החלופות בשוק.

המטרה היא שתרופות יימכרו לממשלת ארה"ב במחיר שאינו עולה על 120% מהמחיר שמשלמות שש מדינות מבוססות (אוסטרליה, קנדה, צרפת, גרמניה, יפן ובריטניה). כיום, בחלק מהמקרים, המחירים בארה"ב כפולים מהממוצע הזה. לפי הצעת החוק, ניתן יהיה להטיל קנסות על החברות אם המו"מ אינו מביא לתוצאה הרצויה. לפי הערכות משרד התקציב של הקונגרס האמריקאי, החיסכון למדיקר בעקבות חקיקה כזאת עשוי להגיע לכ-345 מיליארד דולר בשנה בתוך שש שנים. לפי אתר הביוטק STAT, אם אכן מדובר בחיסכון בהיקף כזה, מדובר באובדן הכנסה לתעשיית התרופות שעשוי להגיע בתוך עשור לטריליון דולר.

"חקיקה קיצונית"

מנכ"ל ארגון חברות הביוטכנולוגיה BIO, ג'ים גרינווד, בעבר חבר בבית הנבחרים מטעם המפלגה הרפובליקנית, הצהיר בשם הארגון כי החקיקה היא "קיצונית". עוד אמר גרינווד שהארגון מעוניין לקדם תוכנית "הוליסטית" להורדת מחירים, שמועילה לצרכן הסופי ונתמכת על ידי שתי המפלגות, אך אינה פוגעת במחקר. "מתוך חוסר הבנה של הדינמיקה של פיתוח תרופות, דרס בית הנבחרים את התקווה של מיליוני חולים שמצפים לתרופות חדשות, במקום לעזור לחולים להשיג תרופות".

הרפובליקנים, שמתנגדים לחוק שהובילה פלוסי אך בכל זאת תומכים בהורדת מחירי התרופות, מגבשים כעת הצעה חלופית: חוק "מחירים נמוכים יותר, תרופות רבות יותר" (Lower costs more cures), שאינו מחייב התמקחות ישירה של מדיקר על מחירי התרופות. במקום זאת, הצעת החוק מבקשת להפחית עלויות על ידי עידוד גנריקה, בין היתר. כלומר, להסיר חסמים שנועדו להגן על תרופות אינובטיביות. כמו כן ההצעה מבקשת לקבוע רף מינימום לתשלום שתוכניות הביטוח יכולות לגבות מלקוחותיהן הקשישים בעבור התרופות המשולמות בסופו של דבר על ידי הממשלה, וכן יצירת הסכמי סחר שימנעו את האפשרות שמדינות אחרות ישלמו פחות על תרופות אמריקאיות, באופן שיחייב את החברות הללו לגבות מחיר גבוה יותר בארה"ב כדי להרוויח.

בינתיים, הצעת החוק הרפובליקנית טרם הוגשה, והקרב על מחירי התרופות נמשך.