מנכ"לי משרדי הממשלה בפנייה חריגה לאוצר: חשש מקריסת מערכות

זאת בשל היעדר תקציב מאושר לשנת 2020 • "קיים חשש כבד כי ללא צעדים חריגים מחוייבי המציאות אנו עלולים להקריס מערכת שלמה של תוכניות שהוקמו בעמל רב במהלך השנים האחרונות"

רונן פרץ, מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה / צילום: אבי אוחיון
רונן פרץ, מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה / צילום: אבי אוחיון

קבוצת מנכ"לי משרדי הממשלה מתריעים מפני קריסת מערכות כתוצאה מהיעדר תקציב מדינה מאושר לשנת 2020. "קיים חשש כבד כי ללא צעדים חריגים מחוייבי המציאות אנו עלולים להקריס מערכת שלמה של תוכניות שהוקמו בעמל רב במהלך השנים האחרונות וכל זאת בגין העובדה שלא יהיה תקציב מאושר", נכתב בפנייה לבכירי האוצר ומשרד ראש הממשלה שעליה חתום מנכ"ל משרד התרבות יוסי שרעבי, על דעתם של מנכ"לים נוספים. בעקבות הפנייה זומנו המנכ"לים לפגישה עם ממלא-מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ.

אתמול (ג') חשף נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כי לאוצר יהיו חסרים כ-15 מיליארד שקל במצטבר עד מאי לעומת התקציב המתוכנן - עקב היקף חריג של חובות שמגיעים לפרעונות. האוצר מתכנן קיצוץ דראסטי בתקציבי הפעילות של משרדים כמו משרד התיירות. "כשצריך לבחור בין להפסיק לרכוש תרופות, לסגור מעונות לאוטיסטים או לקצץ בתקציב השיווק של מדינת ישראל בחו"ל - הבחירה מובנת כמעט מאליה", אמרו ל"גלובס" גורמים באוצר.

המנכ"לים פנו בימים האחרונים לממלא-מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ ולצמרת האוצר וביקשו פגישה דחופה כדי להבין כיצד האוצר ומשרד ראש הממשלה נערכים לתקציב הזמני. במכתב שהעתקו הגיע לידי "גלובס" כותב שרעבי כי "כמנכ"לי משרדי ממשלה האמונים על השירות הציבורי, המציאות החדשה מעוררת חששות רבים לגבי היכולות שלנו לעמוד בתוכניות המשרדיות ולהבטיח את מערכת השירותים לאזרח ומעוררת שאלות רבות לגבי ההתנהלות התקציבית הנדרשת בשנה הקרובה. כולנו מודעים להוראות החוק הקיים, אך עם זאת, מהסיבות הללו אני מבקש שתזמנו כינוס של כל מנכ"לי משרדי הממשלה ותציגו בפניהם את ההערכות של משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה".

כתוצאה מפיזור הכנסת תעבור המדינה להתנהל החל מה-1 לינואר לפי תקציב המשכי, שמשמעותו שמסגרת התקציב תהיה זהה לזאת של שנת 2019. מאחר ותקציב המדינה גדל בכל שנה בשיעור של כ-20 מיליארד שקל (בגלל הגידול באוכלוסייה וסיבות נוספות) משמעות המעבר לתקציב המשכי היא קיצוץ של 20 מיליארד שקל לעומת הצרכים. החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו מחוייב לנהל את התקציב הזמני בהתאם לתקציב צל שמכין אגף התקציבים ובכפוף למדרג החובות: כשבראש סולם העדיפויות עומדים החובות ולאחר מכן תשלומי שכר ותשלומים שהמדינה מחוייבת בהן מכוח החוק. בסופו של דבר מעיריכים באוצר כי יישאר מעט מאד כסף לחלק הגמיש בתקציב ומשום כך אכן צפויה פגיעה קשה בתפקוד המשרדים.