חברת האנרגיה הירוקה אלומיי עדכנה הבוקר (יום ב') על מכירת פורטפוליו של פרויקטים סולאריים שלה באיטליה תמורת כ-39 מיליון אירו - מהלך שהיא צופה כי יניב לה רווח נקי של 19 מיליון אירו ברבעון הרביעי של 2019, וכן יאפשר לה ביצוע פירעון מוקדם של אג"ח בהיקף של כ-80 מיליון שקל.
לפי העדכון של אלומיי בעניין, מדובר בפורטפוליו הכולל 12 תחנות כוח סולאריות (פוטו-וולטאי) בהספק כולל של כ-23 מגוואט, שהוקמו בין השנים 2010-2013 ופועלות בתעריף עידוד ממשלתי.
מחיר המכירה בעסקה נקבע תחילה על 41 מיליון יורו, אבל תוקן בהתאם לכספים שאלומיי קיבלה מהחברות הבנות, המחזיקות בפורטפוליו במהלך השנה האחרונה.
מניית אלומיי, הנסחרת סביב רמות השיא שלה, הגיבה לעדכון בעליות, שעמדו בשעות הצהריים על 3%-4% במחזור מסחר לא גדול, והשלימו לה זינוק של יותר מ-60% מתחילת 2019, המשקף לאלומיי שווי נוכחי של כ-550 מיליון שקל.
על המשא ומתן בדבר העסקה האפשרית עדכנה אלומיי בשבועות האחרונים, בעקבות החלטת דירקטוריון החברה לבצע פידיון מוקדם מלא של אג"ח סדרה א' שלה, שהעסקה שנחתמה כעת היתה תנאי לביצועו. מדובר בסדרה בהיקף של כ-100 מיליון שקל, שתשלום הקרן הקרוב שלה, בהיקף של כ-20 מיליון שקל, נקבע לסוף השנה ויתבצע במועדו. החתימה על העסקה תאפשר את פדיון יתרת הסדרה בתחילת שנת 2020 בהשקעה של כ-86 מיליון שקל, סכום הכולל תוספת תשלום של כ-6 מיליון שקל בגין הפדיון המוקדם.
מלבד הסדרה המתוכננת להימחק, לאלומיי שתי סדרות אג"ח נוספות (ב' ו-ג') בהיקף כולל של קרוב ל-200 מיליון שקל, הנסחרות בתשואות של 2%-3%.
מנתונים שפרסמה אלומיי בחודשים האחרונים, עולה כי היא מחזיקה במתקנים סולאריים באיטליה ובספרד, הנמצאים בשלבי פיתוח ראשוניים, בהיקף מצרפי מתוכנן של כ-500 מגוואט, ובחודש שעבר היא חתמה על הסכם מסגרת לפיתוח מתקנים סולאריים (פוטו-וולטאיים) באיטליה, בהיקף העשוי להגיע עד ל-250 מגוואט בתקופה של שלוש שנים.
תחנת דוראד מספקת את רוב ההכנסות
אלומיי עלתה לכותרות בנובמבר האחרון, בעקבות החלטתה להקפיא את פרויקט האגירה השאובה שלה בצוק מנרה, בהשקעה מוערכת של 1.4 מיליארד שקל, וזאת בשל דרישת תשלום של כ-160 מיליון שקל שהגיעה מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בגין חכירת הקרקע לפרויקט. החלטתה של אלומיי להשעות את העבודות הקשורות לפרויקט שבגליל העליון, התקבלה לאחר שעוד קודם לכן נדחתה כמה פעמים הסגירה הפיננסית עבורו, בהיקף של כ-1 מיליארד שקל, מול קונסורציום מממנים בראשות בנק מזרחי-טפחות.
את דחיית הסגירה הפיננסית תלו בתחילת השנה גורמים בסביבת הפרויקט לעיכוב בהתייחסות רמ"י לגובה דמי ההסכמה שהוא דורש. כעת, משזה הגיע, הסכום שנקבה רמ"י הופך את פרויקט האגירה השאובה לבלתי כלכלי עבור אלומיי - שמצדה מתכננת להיאבק ברוע הגזירה ולנסות להפחית בצורה ניכרת את היקף התשלום הנדרש.
פרויקט צוק מנרה, בהספק מתוכנן של 156 מגוואט בשעה, תוכנן להתחיל לפעול ב-2024. אלומיי היא בעלת הזכויות העיקרית בפרויקט, עם החזקה של 75%, לצד שותפתה, חברת שבע מזרקות, שבעיקר מניותיה מחזיקה חברת אמפא של שלומי פוגל ומשפחת נקש. טכנולוגיית אגירה שאובה מתבססת על הפרשי גובה, עם מים שיורדים ממאגר עליון למאגר תחתון, תוך הפעלת טורבינות המייצרות חשמל.
אלומיי נמצאת בשליטתם של היו"ר, שלמה נחמה (לשעבר יו"ר בנק הפועלים), חמי רפאל, והמנכ"ל רן פרידריך. מלבד הפרויקט בצוק מנרה, פעילותה של אלומיי קפיטל מתרכזת בייצור אנרגיה פוטו-וולטאית באירופה. נוסף על כך, היא שותפה בתחנת הכוח הפרטית לייצור חשמל דוראד, שאחראית על עיקר הכנסותיה בשלב הנוכחי, והיא מחזיקה גם בפעילות בתחום הביו-גז.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
