סיכום עשור במס: ממקלטי מס לעולם של שקיפות

סיכום עשור בכל תחום הוא לא דבר פשוט בכלל, אבל בתחום המס מסתבר שזו כמעט משימה בלתי אפשרית הפעם. מדובר בעשור של עשייה קדחתנית מקומית ובינלאומית ושל מהפכות, רפורמות וחידושים בתחום המס ששינו את פני התחום מקצה לקצה. עשור משמעותי מאוד מבחינת משמעויות המס שלו עבור האזרח הפרטי וחברות בארץ וברחבי העולם.

הדרמה הגדולה ביותר שהתחוללה היא השקיפות, שיתופי הפעולה וצמצום האנונימיות של הכספים המסתובבים בעולם. "מעולם של חשבונות בנק אנונימיים, מקלטי מס ותכנוני מס הנשענים על הבטן הרכה של מסכי ברזל, עברנו לעולם שקוף ‏של משטר הלבנת הון והכרת הלקוח. ‏העשור מסתיים אם מסר ברור שהיום הכול שקוף ‏בין המדינות ובמערכת הבנקאית", מתאר עו"ד רני שורץ.

גם החקיקה המקומית והעולמית הפכה לאגרסיבית נגד תכנוני מס יצירתיים שהיו מקובלים בעבר, בעיקר של קבוצות רב לאומיות, וכך צצו להם ה-BEPS ,FATCA ,CRS ועוד ועוד יוזמות שחוסמות את היכולת של חברות לשחק עם כספן תוך שימוש במבנים מורכבים לצורך הימנעות ממס.

לדברי עו"ד ורו"ח דניאל פסרמן, ראש תחום מסים במשרד גורניצקי ושות', " העשור האחרון היה רצוף בחקיקה וברגולציה מרחיקות לכת, הן ברמה העולמית והן ביוזמות מקומיות של רשות המסים הישראלית. מחוקקים ורשויות מס ואכיפה בכל העולם הופכים הרבה יותר אגרסיביים בניסיון להצר את מרחב הפעולה והתכנון של קבוצות רב לאומיות. ברמה הבינלאומית - יוזמות כגון BEPS, FATCA, CRS - שיש להן השפעות מרחיקות לכת על פעילות העסקים העולמית. יוזמות אלה מחייבות היערכות מחדש של קבוצות ואנשי עסקים בינלאומיים שצריכים להתאים את פעילותם ובמבנה השקעתם לעידן החדש".

גל החקיקה לא פסח על ישראל וכלל רפורמות דרמטיות כמו רפורמת חברות הארנק, עמדות חייבות בדיווח, פילוג רווחים, עבירות מס כעבירות הלבנת הון ועוד. במקביל, העמיקה הרשות את פעולות הגביה והאכיפה, לרבות שימוש מוגבר באמצעים פליליים. פסרמן מוסיף, כי "רשות המסים הישראלית גלשה על הגל העולמי ופעלה להעביר חקיקה משמעותית כגון: חברות ארנק, פילוג רווחים, פעולות חייבות בדיווח, דיווח על חוות דעת, חנ"ז, נאמנויות ועוד. חקיקה זו הטילה בין היתר חובות דיווח מכבידות על הנישומים וציבור המייצגים. במקביל העמיקה הרשות את פעולות הגביה והאכיפה, לרבות שימוש באמצעים פליליים".

עו"ד ורו"ח, ליאת נויבירט, שותפה וראש תחום מע"מ במחלקת מיסים גולדפרב זליגמן וסגנית נשיאת לשכת רואי חשבון, מוסיפה, כי "היו הרבה מהפכות ורפורמות בעולמות המס בעשור האחרון לרבות עמדות וחוות דעת חייבות דיווח, גילוי מרצון, חברות ארנק, פילוג רווחים, רפורמות בחוק איסור הלבנת הון והחוק לצמצום השימוש במזומן שנועדו לסייע במאבק בהון השחור ובהעלמות מס ועוד; כאשר אחת מהרפורמות החשובות ביותר לדעתי היא תיקון 73 בהוראות החוק לעידוד השקעות הון שאושר בדצמבר 2016 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית. הרפורמה תרמה רבות לקידום תעשיות טכנולוגיות חשובות ומובילות בישראל. אני רואה חשיבות רבה בעידוד עסקים בישראל ובתרומה לצמיחתם. בהקשר זה אציין כי אני מברכת על החלטת המיסוי שפרסמה הרשות בה ניתנה הקלה לפיה גם חברה עם פחות מ-10 עובדים תוכל ליהנות מהטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון".

לדברי עו"ד (רו"ח) עוז חלבי מקבוצת המיסוי האמריקאי בפרל כהן ניו יורק, "לאחר הרפורמות הגדולות שראינו בעשור הראשון של המאה ה-21, התאפיין העשור השני של המאה ה-21 בשקט יחסי מבחינת רפורמות המס, כאשר עיקר השינויים והעדכונים נועדו להבהיר, לפשט (או לסרבל...) את שינויי החקיקה והמדיניות מהעשור הקודם.

שיעורי המס נותרו דומים לאורך העשור, וגם מס העשירים לא שינה באופן דרמטי את תמונה שיעורי המס. השינוי המשמעותי חל בתחום האכיפה, בעיקר בעקבות חקיקת ה- FATCA והסכמי גילוי ההדדיים לגילוי מידע אודות מעלימי מס. אם בעבר חשבונות בנק פרטיים בשווייץ או פעילות במקלטי מס דוגמת פנמה, איי קיימן וכדומה שימשו בעלי הון להסתרת הונם, כיום התמונה שונה לחלוטין".

עוד אומר עו"ד חלבי, כי "לאחר המשבר הכלכלי בשנת 2008, החל הממשל בארה"ב להילחם באופן משמעותי בהון השחור תוך חקיקת חוקים הדורשים שיתוף פעולה מצד גופים פיננסיים זרים הפועלים בארה"ב. בישראל התוודענו לכך עם החקירות כנגד הבנקים הגדולים שהתבצעו על ידי הרשויות בארה"ב. בעקבות זאת חתמו מדינות רבות על הסכמי גילוי ההדדיים, לגילוי מידע אודות מעלימי מס. במקביל הצטרפה ישראל ל- OECD, ונדרשה לאימוץ כללי אכיפה בינלאומיים בתחום המס. לתהליכים אלה היתה השפעה ניכרת על האכיפה בישראל ביחס לחשבונות זרים. רשות המיסים פתחה בהליכי גילוי מרצון, במטרה לעודד נישומים לדווח על ההון השחור בחשבונותיהם הזרים, ובמקביל השיגה רשימות חשבונות זרים של ישראלים והחלה בהליכי אכיפה כנגד בעלי החשבונות הללו.

"כתוצאה מכך, אם עד לפני עשור חשבונות מס בשוויץ היו מסתור בטוח מרשויות המס, ופעילות במקלטי מס עברה מתחת לרדאר של הרשויות, כיום הפך העולם הפיננסי שקוף יותר, וכבר יש לכך השפעה על אופן ביצוע פעילות בינלאומית שמקורה בישראל".