האם רוב הפוליטיקאים שהועמדו לדין בישראל יצאו זכאים?

לשר האנרגיה יובל שטייניץ נדמה ששיעור ההרשעות עובד לטובת נתניהו. הסטטיסטיקה הפוכה בתכלית • המשרוקית של גלובס

שר האנרגיה יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר
שר האנרגיה יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר

מיתוס נפוץ גורס כי רוב ההליכים המשפטיים נגד פוליטיקאים נגמרים בכלום. לפני שלושה חודשים היה זה השר להגנת הסביבה זאב אלקין, שטען כי ב-20 השנים האחרונות רוב ההליכים הפליליים שנפתחו נגד ראשי ממשלה "נעצרו בשלב כזה או אחר". הראינו במדור הזה שהקביעה הזאת לא מדויקת. היום נעסוק בניסוח גורף יותר של הרעיון, ששמענו לפני שבוע משר האנרגיה יובל שטייניץ.

בראיון בכאן ב' הביע שטייניץ תקווה שכתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו יופרכו, "כמו שקרה עם יעקב נאמן, כמו שקרה עם רפול". "אבל קרו גם קרים הפוכים", השיב המראיין רן בנימיני. "אני חושב שרוב המקרים היו כאלה שפוליטיקאים בכירים הועמדו לדין, ויותר ממחציתם גם יצאו זכאים לחלוטין בבית משפט", ענה שטייניץ, "לפחות ב-20 השנים האחרונות".

נערוך מפקד פשוט: 24 חברי כנסת ושרים נשפטו מאז שנת 2000 על מעשים שעשו בזמן כהונתם, או נשפטו בזמן כהונתם על מעשים שעשו קודם. אביגדור ליברמן נשפט פעמיים - ב-2001 על תקיפת ילד וב-2013 על שחיתות. בסך-הכול 25 מקרים.

רק שני תיקים נגמרו בזיכוי מלא: אביגדור קהלני, שהואשם בהעברת מידע סודי לעופר נמרודי כשר לביטחון פנים, וליברמן בתיק השחיתות. שלושה תיקים נסגרו ללא הרשעה: האישומים נגד עזמי בשארה בוטלו ב-2006 מטעמי חסינות פרלמנטרית; בנימין (פואד) בן-אליעזר מת ב-2016 במהלך משפט השוחד שלו; ואורן חזן, שתקף עובד ציבור, הגיע ב-2019 להסדר טיעון שכלל עבודות לתועלת הציבור ללא הרשעה.

בכל 20 המקרים האחרים הייתה הרשעה לפחות בחלק מהסעיפים. ואלה הם לפי הסדר: אביגדור ליברמן (תיק התקיפה); איציק מרדכי; סאלח טריף; עמרי שרון; יחיאל חזן; מיכאל גורולובסקי; נעמי בלומנטל; עופר חוגי; יאיר פרץ; חיים רמון; אברהם הירשזון; שלמה בניזרי; צחי הנגבי (הורשע בעדות שקר, זוכה מהאישומים המהותיים במינויים מושחתים); אהוד אולמרט; מוחמד ברכה; סעיד נפאע; חנין זועבי; סטס מיסז'ניקוב; באסל גטאס.

אגב, חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות ערך בדיקה היסטורית של שיעור ההרשעות בקרב שרים וחברי כנסת שחסינותם הוסרה. עד 1969 היו רק שלושה כאלה, ואיש מהם לא הורשע. אבל בין 1969 ל-1995 הורשעו 6 מבין 7 נאשמים; ובין 1996 ל-2010 הורשעו 11 מבין 13.

אשר ליעקב נאמן ולרפאל איתן (רפול): הראשון נאשם בעדות שקר במשפט דרעי, השני בפגיעה בפרטיות של פעיל מפלגת צומת. שניהם זוכו מכל האישומים, אבל ב-1997, לפני יותר מ-20 שנה.

■ בשורה התחתונה: דברי שטייניץ לא נכונים. 80% מהמשפטים שנערכו לשרים ולחברי כנסת ב-20 השנים האחרונות הסתיימו בהרשעה, לפחות בסעיפים מסוימים, ורק 8% הסתיימו בזיכוי מלא.

● תחקיר: ארן רונדל