קנאביס | דעה

דעה: החקיקה בארה"ב בתחום הקנאביס - מה קרה בשנת 2019, ולמה אפשר לצפות ב-2020?

המסגרת הרגולטורית המתפתחת והמשתנה באופן תכוף עשויה להיות די מבלבלת, במיוחד כשהיא גם שונה ממדינה למדינה ומזן לזן • ישנן מספר רגולציות והצעות חוק שלחברות קנאביס-טק ישראליות כדאי להכיר • דעה

חממה לגידול קנאביס / צילום: shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
חממה לגידול קנאביס / צילום: shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

ישראל נחשבת כמרכז גלובלי מוביל בתחום המחקר והפיתוח של תעשיית הקנאביס הרפואי. לתוצאות הניסויים והמחקרים פורצי הדרך שנערכו בארץ בעשורים האחרונים ישנה השפעה ותרומה אדירה. עם העניין הגובר בתעשיית הקנאביס וההקלות הרגולטוריות בתחום, כך יותר ויותר חברות ישראליות בתחום הקנאביס-טק שמות את פעמיהן לחו"ל. אחד השווקים בעלי הפוטנציאל המשמעותי עבור אותן חברות, הוא השוק האמריקאי.

אך למי שעוקב אחר הנעשה בשוק האמריקאי, המסגרת הרגולטורית המתפתחת והמשתנה באופן תכוף עשויה להיות די מבלבלת, במיוחד כשהיא גם שונה ממדינה למדינה ומזן לזן. בעוד שמריחואנה אושרה לשימוש רפואי ב-33 מדינות בארה"ב וב-11 מדינות גם לשימוש אישי, על פי החוק הפדרלי, היא עדיין סם בלתי חוקי. המפ (HEMP) לעומת זאת, הפך לחוקי בכל המדינות על פי חוק החקלאות שחוקק הקונגרס האמריקאי ושנחתם על-ידי הנשיא טראמפ בדצמבר 2018.

הקונגרס האמריקאי בשנת 2019 הרבה להתדיין בתחום וישנן מספר רגולציות והצעות חוק שכדאי לחברות קנאביס-טק ישראליות השוקלות להרחיב את פעילותן בארה"ב להכיר:

בנקאות

אחד האתגרים עמם מתמודדים העוסקים בענף בארה"ב הן המגבלות על השימוש בשירותי בנקאות רגילים. לכן, הרבה עסקים בתחום המריחואנה הרפואית פועלים על בסיס מזומן ונמצאים בסיכון תמידי לשוד ועבירות אחרות.

בספטמבר 2019, בית הנבחרים האמריקאי אישר הצעת חוק המגינה על בנקים שמענקים שירותים בנקאיים לתעשיית הקנאביס: Secure And Fair Enforcement (SAFE) Banking Act. חוק זה נמצא עתה בפני הסנאט האמריקאי, ושאם אכן בסופו של דבר יאושר גם בסנאט - גם אם יכלול שינויים רבים מהנוסח שאושר בבית הנבחרים - יעמיד לרשות חברות הקנאביס מקורות מימון שלא זמינים להן כיום. בעתיד אף יוכל להוביל לפתיחת המסחר במניות חברות אלה בבורסות המובילות בארה"ב.

אך גם אם לא יחוקק על-ידי הקונגרס האמריקאי בטווח הקצר, ההשלכות של מאמצי החקיקה בתחום כבר נותנות את אותותיהן, ומוסדות הבנקאות המובילים בארה"ב מגלים יותר עניין לבחינת הענקת שירותים לחברות ומתחילים להערך כבר עתה לקראת פתיחת השוק.

לבנקים המעניקים שירותים משפטיים לחברות העוסקות בהמפ שהוגדר כחוקי ברמה הפדרלית לעומת זאת, פורסמו באחרונה הנחיות המאשרות שהבנקים רשאים להעניק שירותים משפטיים לחברות העוסקות בענף ההמפ באותו האופן שבו הם מעניקים שירותים משפטיים לעוסקים בגידולים חקלאיים אחרים.

המפ

על-פי חוק החקלאות האמריקאי, המפ מוגדר כזן קנאביס בעל אחוזי THC נמוכים של עד 0.3%. בין היתר, ניתן להפיק מההמפ שמן CBD.

בחודש אוקטובר 2019 פרסם משרד החקלאות האמריקאי תקנות זמניות בעניין גידולי ההמפ התעשייתי. אחד האתגרים של מגדלי ההמפ הוא החשש שבשל תנאי אקלים, עונות גידול ונתונים משתנים אחרים, הגידולים עלולים לחרוג שלא בכוונה, מאחוזי ה- THC המאושרים, ובכך לחשוף את החקלאי לקנסות ואת הגידולים להשמדה. בעניין זה למשל, משרד החקלאות אישר למדינות לקבוע תהליך לתיקון חריגות שכאלה.

שמן ה-CBD

בין אם מופק מהמפ ובין אם ממריחואנה, שמן ה-CBD הוא ללא ספק מוצר הקנאביס היותר פופולרי כיום בארה"ב. השאלה כמובן היא האם נעשה פיקוח הולם על ממכר השמן והאם הוא אכן מכיל את המרכיבים המפורסמים באריזות השונות. וכאן, בעקבות תלונות רבות שהוגשו, נכנס מנהל התרופות והמזון האמריקאי, ה- FDA לפעולה.

ב-25 בנובמבר 2019 פרסם המנהל מכתבי אזהרה לחברות שמכרו מוצרים מבוססי שמן באופן בלתי חוקי, קרי תוך פרסום בחנות, באריזת המוצר, אונליין או ברשתות החברתיות שלשימוש בשמן ישנן הטבות בריאותיות שונות, לבני אדם או לחיות. הטענה הייתה כי פרסום הטבות כאלה ניתן לייחס רק לתרופות מאושרות על-ידי המנהל. המנהל גם פרסם הנחיות לצרכנים עם הסיכונים הכרוכים בשימוש בשמן בשל, בין היתר, "המידע המוגבל" בנושא בטיחות השימוש. עוד חזר והזהיר שעדיין לא ניתן לשווק את השמן כמזון או כתוסף מזון.

הגם שרב הנסתר על הגלוי בשלב זה בתחום הרגולטורי בארה"ב בענף, אין ספק שצפויות התפתחויות רבות בתחום בשנת 2020. כבר עתה, כאמור, תוך הבנה ועמידה במגבלות החקיקתיות הקיימות, יכולות החברות הישראליות להתחיל בפעילות בארה"ב, גם אם מוגבלת, תוך ביסוס קשרים עם שותפים אסטרטגיים, חברות מקומיות וחקלאים במדינות בהן כבר עתה מאושר הקנאביס לשימוש רפואי או אישי. והחברות הישראליות טוב יעשו אם ימשיכו לעקוב אחר הנעשה בתחום הן ברמה הפדרלית והן ברמה המדינתית, ותהנה ערוכות לשווק את הפתרונות והמוצרים אותן פיתחו בשוק האמריקאי.

הכותבת היא יו"רית שותפה בפרקטיקה הישראלית של פירמת עורכי הדין הבינלאומית Holland & Knight