רשות החברות מרכיבה עוד נבחרת של דירקטורים: תעדיף צעירים וקציני מילואים

הרשות מקימה את הנבחרת הרביעית מאז 2014, במסגרת ניסיון לבנות "בנק" של דירקטורים שיכהנו בחברות הממשלתיות ויעמדו בקריטריונים אחידים, ללא נפוטיזם • הרשות עוד רחוקה מהיעד של 50% דירקטוריות, וגם שיעור הדירקטורים הערבים נמוך מחלקם באוכלוסייה

מנהל רשות החברות הממשלתיות, יעקב קוינט / צילום: שלומי יוסף
מנהל רשות החברות הממשלתיות, יעקב קוינט / צילום: שלומי יוסף

רשות החברות הממשלתיות תפתח בשבועות הקרובים בהליכי מיון למועמדים לנבחרת דירקטורים חדשה, הרביעית עד כה. לבקשת שר האוצר משה כחלון הוחלט כי בנבחרת החדשה תישמר לראשונה מכסה מיוחדת עבור בני פחות מ-45 - וזאת במטרה לגוון את הדירקטוריונים גם בפרמטר גילי. בנוסף יינתן במסגרת הנבחרת לראשונה ניקוד מועדף למועמדים שמשרתים כקצינים במילואים במקביל לעבודתם הרגילה וכן התווסף פרופיל חדש, ניהולי ציבורי, המיועד לבכירים לשעבר בשירות הציבורי.

נבחרת הדירקטורים נולדה כיוזמה של מנהל רשות החברות הקודם אורי יוגב, שביקש להיאבק בתופעת הנפוטיזם והמינויים הפוליטיים בחברות הממשלתיות באמצעות הקמת "בנק דירקטורים" שמתוכו ייבחרו הדירקטורים בעלי כישורים מקצועיים הולמים. הנבחרת הראשונה, שהוקמה ב-2014, מנתה כ-500 שמות אך מתוכם מונו בפועל רק 145 דירקטורים ב-61 החברות הממשלתיות.

רעיון הנבחרת עורר בעבר התנגדות בקרב שרים בממשלה, שטענו כי מדובר בפגיעה בסמכותם למנות דירקטורים על פי שיקול דעתם. המחלוקת נפתרה בעקבות חוות דעת משפטית שפרסם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד אבי ליכט, הקובעת כי שרים יורשו למנות מועמדים מחוץ לנבחרת ובתנאי שמועמדים אלה (המכונים "תואמי נבחרת") יעמדו בסטנדרטים מקצועיים זהים לאלה של חברי הנבחרת. ב-2015 נבחרה נבחרת דירקטורים שנייה (ממנה מונו 143 איש), שמנתה 400 חברים.

תהליך הקמת נבחרות חדשות הוקפא לאחר כניסתו של כחלון לתפקיד שר האוצר, על רקע מערכת יחסים עכורה בינו לבין יוגב, אך בסוף כהונתו הצליח יוגב להגיע להסדר עם כחלון שבמסגרתו יצאה לדרך ב-2017 נבחרת דירקטורים שלישית, שמנתה 400 חברים. עתידה של נבחרת הדירקטורים הועמד בסימן שאלה עם מינויו של עו"ד יעקב קוינט למנהל רשות החברות באוקטובר 2017. קוינט, שהכחיש כי יש בכוונתו לגנוז את היוזמה, יספק הוכחה לכך בקרוב.

הגיל הממוצע: מעל 60

נבחרת הדירקטורים החדשה אמורה לכלול כ-400 חברים שייבחרו מתוך 800 מועמדים סופיים שיגיעו לשלב הריאיון. החידוש הגדול בנבחרת הנוכחית הוא מכסה של 20% (80 מקומות) המיועדת לצעירים, או מועמדים שגילם נמוך מ-45. מדובר בדרישה שהוכנסה לבקשתו של שר האוצר כחלון, שסבר שיש יתרון בגיוון גילי בדירקטוריונים. הגיל הממוצע של חברי הנבחרות הקודמות עמד על 55 אולם הגיל הממוצע של חברי הנבחרות שאינם ממגזרים (למשל ערבים) עולה על 60. הצורך בקביעת מכסה לצעירים נובע מכך שאין חובה לדאוג לייצוג הולם עבורם: זאת בניגוד לנשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה, עולים חדשים ואנשים עם מוגבלויות - קבוצות שחוק ייצוג הולם חל עליהן.

נבחרת_2020
 נבחרת_2020

רשות החברות התקשתה בעבר להגיע ליעד שנקבע לנשים (50%) ובנבחרות קודמות נע שיעור הנשים בין 24% ל-31%. ואולם מאחר שלנשים ניתנה עדיפות בהליך ההשמה, עומד כיום שיעור הדירקטוריות על 35% מסך חברי הדירקטוריונים המכהנים בכל החברות הממשלתיות, העומד על 479. שיעור הדירקטורים הערבים (גברים ונשים) עומד על 8.4%, וגם הוא נמוך מחלקם באוכלוסייה.

בדומה לנבחרת הקודמת יסווגו גם הפעם החברים בהתאם לרקע שלהם וסוג המומחיות שהם מביאים איתם. החידוש בנבחרת הנוכחית הוא הוספת פרופיל חדש: ניהולי בכיר - שירות ציבורי. מדובר בלקח שהופק בעקבות אי הצלחתם של מועמדים בעלי ניסיון ניהולי עשיר במגזר הציבורי להתברג בנבחרות קודמות. הפרופיל מיועד למנכ"לים ובכירים בשירות הציבורי שלמרות ניסיונם הניהולי העשיר התקשו עד היום להתברג בנבחרת במיוחד במקרים שבהם לא היו בעלי תארים אקדמיים שניים ושלישיים. לצד הפרופיל החדש תמשיך הנבחרת לכלול בעלי פרופיל ניהולי בכיר (במגזר העסקי) ומועמדים בעלי מומחיות פיננסית, משפטית, חברתית, וכן בתחומי התשתיות ותעשייה הביטחונית. פרופיל החדשנות יצומצם באופן שיעניק ניקוד לחברות בדירקטוריונים - במטרה לנתב לנבחרת מנהלים בכירים בחברות הייטק.

תוספת הניקוד לקצינים בשירות מילואים פעיל נועדה להכיר בכך שמדובר בפעילות חשובה מבחינה חברתית שמבטאת יכולות התנדבותיות וניהוליות. הכוונה היא לקצינים המשמשים בתפקידי מ"פ ומג"ד במילואים. הניקוד עבור התפקיד במילואים יינתן בנוסף לניקוד שיקבלו אותם מועמדים על עבודתם ה"אזרחית".

איך מתקבלים?

מעל 30 אלף איש התמודדו עד היום על מקום באחת או יותר משלוש נבחרות הדירקטורים; את השיא (13,800) רשמה הנבחרת הראשונה שהוקמה ב-2014. על-פי הנוהל שהתגבש באוצר מסווגים הפונים בהתאם לפרופילים השונים ומקבלים ניקוד המבוסס על ההשכלה והניסיון המעשי שלהם. כ-800 בעלי הניקוד הגבוה ביותר (מהם 40 ממכסת הצעירים) יזומנו לראיונות שבסיומם ייבחרו 400 חברי הנבחרת.

בשלב הבא יועברו רשימות חברי הנבחרת לשרים בהתאם לפרופילים הרלוונטיים. מועמד שייבחר מתוך הנבחרת ימונה לאחר אישור הוועדה לבדיקת כשירות מינויים בשירות הציבורי וחתימת השרים הרלוונטיים. קדנציה של דירקטור בחברה ממשלתית היא שלוש שנים וברשות מקפידים לא להאריך את כהונתם מעבר לשתי קדנציות, אלא בנסיבות חריגות. התשלום לדירקטור נע בין 745 ל-1,470 שקלים לישיבה, בהתאם לגודלה וסיווג החברה שבה הוא מכהן. מספר הישיבות המרבי לקבלת הגמול מוגבל ל-12 בחברות הקטנות ביותר (סיווג 1) ו-60 בחברות הגדולות ביותר (סיווג 10).