חברת הכנסת סתיו שפיר לא תכהן בכנסת ה-23. שפיר הודיעה כי החליטה לוותר על ריצה לכנסת בראש התנועה הירוקה, מתוך אחריות למחנה השמאל וכדי לא לבזבז קולות, והיא תמתין לשעת כושר אחרת. "אומנם לא נתמודד הפעם, אבל אנחנו לא הולכים לשום מקום. נבנה תנועה חדשה כדי לבנות את המחר. האחריות שלי היא כלפי המדינה וזה הרבה יותר גדול מהכסא", אמרה שפיר. "במערכת הבחירות הזו אני לא אתמודד לכנסת אבל אמשיך להתמודד על המדינה. היום אנחנו לוקחים את התנועה שלנו החוצה - לרחובות, לערים, לשכונות - כדי לבנות את המחר שלנו ולחזור חזקים יותר. הקרב של היום הוא להרחיק את ראש המאפייה מכיסא ראש הממשלה, ולנקות את אורוות השלטון מהשחיתות האיומה שפשתה בו ומההסתה שהביאה את החלקים היפים כל כך של החברה הישראלית להיות מסוכסכים אלה עם אלה".
שפיר נדחקה החוצה מהאיחוד בין מרצ, העבודה-גשר וח"כ יאיר גולן. זאת, בין השאר, בשל יחסים אישיים עכורים עם כמה מהאישים הבולטים במחנה ובהם יו"ר העבודה עמיר פרץ, שנגדו התמודדה בפריימריז על ראשות התנועה בקיץ, ויו"ר מרצ ניצן הורוביץ, שאותו האשימה בשקרים על המיקום שהוצע לה ברשימה משותפת. היא זכתה לתמיכה מגורמים שונים, ובהם הזמר אביב גפן, הסופר מאיר שליו, אלדד יניב ואחרים, אבל זה לא הספיק. בסקר שפורסם בחדשות 12, היא קיבלה 2.3% מהקולות (שיעור דומה למפלגת הבית היהודי), מתחת לאחוז החסימה.
היום הזכירה שפיר כי היא דחפה מעל שנה לאיחוד בין מפלגות השמאל והיא גאה שהאיחוד הזה יצא בסופו של דבר לפועל: "האיחוד הזה יותר חשוב ממני".
שפיר החליטה לפרוש כאמור בשל ההערכה כי המאבק לעבור את אחוז החסימה יגמר ככל הנראה בכישלון ובאובדן של קולות חשובים למחנה. עם זאת, מדובר כנראה בפרישה זמנית. מקורב לשפיר אמר ל"גלובס" כי "היא חזקה בציבור ומעולם לא ברחה מהתמודדות - מי שברחו זה זה קומץ עסקנים במרצ, שהעדיפו את חבל ההצלה הזמני של פרץ".
רשמה הישגים בשנותיה בכנסת
שפיר הייתה אחת מראשי תנועת המחאה החברתית, שהוציאה ב-2011 מאות אלפים לרחובות. היא הבהירה בניגוד לעמיתיה להנהגה, איציק שמולי ודפני ליף, כי המטרה היא צבירת כוח ציבורי פוליטי שיספיק כדי להביא לשינוי, ולא רק להניף שלטים ולצעוק סיסמאות. ואכן היא עשתה את זה. כבר ב-2012 הצטרפה למפלגת העבודה, ובפריימריז שהתקיימו בה לקראת בחירות 2013 קיבלה את המקום התשיעי עם קידום מסויים בזכות השריון לאשה, ולאחר שנבחרה לכנסת מונתה לעמוד בראש ועדה לשקיפות השלטון - יעד עיקרי שהציבה וגם לדעת מבקריה הצליחה בו לא מעט.
לשיא כוחה בעבודה הגיעה בבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר המפלגה שהתקיימו בקיץ, אז הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי, חברה להנהגת המחאה החברתית. לאחר מכן היא עשתה צעד, שכעת אולי נראה מוטעה. שפיר עזבה את מפלגת העבודה, לטובת המחנה הדמוקרטי, שהקים אהוד ברק בשילוב מרצ וכוחות אחרים, וקיבלה את התואר יו"ר משותף. הרשימה המאוחדת קיבלה חמישה מנדטים בלבד בבחירות מועד ב', והאכזבה מהתוצאות הולידה את הקרב הפנימי, שלבסוף פירק את השותפות.
בשנותיה בכנסת, רשמה שפיר כמה וכמה הישגים ובהם חקיקת חוק "שכירות הוגנת", שהכניס שינויים בכל תחום השכירות למגורים. היא הייתה שותפה לחקיקת חוק הפיקדון לחיילים משוחררים, שדואג לחיילים שכספי הפיקדון נמנעו מהם על ידי המדינה. היא גם פעלה לשקיפות בחוק תקציב המדינה ודיוני ועדת הכספים. בנוסף, היא פעלה לחשיפת חשדות לשחיתות מפלגת הבית היהודי, שהובילו לחקירות מבקר המדינה, שפרסם דו"ח חמור על כך, ולפתיחת חקירת משטרה בנושא. בין השאר, היא נבחרה לאחת מ-100 הצעירים המשפיעים ביותר על הפוליטיקה העולמית מטעם ארגון APOLITICAL.
עם זאת, שפיר התקשתה לקיים יחסים תקינים עם חבריה בכנסת, לרבות ממפלגתה שלה. היא ספגה ביקורת על מניעיה, כשהמבקרים האשימו אותה בכך שהיא לא באמת מתעניינת במאבקים, אלא בטובתה האישית ובקידומה ברשתות החברתיות, שם היא פעילה במיוחד. מנגד, אוהדיה טוענים כי דווקא השימוש שלה במצלמות וברשתות החברתיות, הם שהביאו את אור הזרקורים לכמה מקומות חשובים אך מוסתרים בפוליטיקה הישראלית, ובראשם ועדת הכספים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
