חוק חדלות הפירעון: מאות תיקי פשיטת רגל יידונו לפי הפקודה הישנה

בית המשפט העליון קבע היום (ג') כי בין 500 ל-800 תיקי פשיטת רגל שהוגשו לכונס הנכסים לפני ה-15.9.19 יידונו בבית המשפט המחוזי לפי פקודת פשיטת הרגל ולא יצטרכו להיות מוגשים מחדש לבית משפט השלום לפי חוק חדלות פירעון.

בכך קיבלה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות את הערעור שהגישו עורכי הדין אוריאל זעירא, צבי וישנגרד, מיכה צמיר ופרי כץ-פוזיילוב נגד החלטת בתי המשפט המחוזיים בתל-אביב ובבאר-שבע שקבעו כי התיקים צריכים להתנהל על-פי חוק חדלות פירעון.

כזכור, החוק נחקק ב-2018 כחלק מרפורמה מקיפה בהליכי חדלות פירעון של יחידים ותאגידים בישראל וביטל את פקודת פשיטת הרגל. בהתאם לפקודה, הסמכות לדון בהליכי פשיטת רגל הוקנתה לבית המשפט המחוזי והגשת בקשה לפשיטת רגל מטעם חייב הייתה כרוכה בפנייה מקדימה מצדו לכונס הנכסים הרשמי על-מנת לקבל את אישורו כי התמלאו התנאים שנקבעו לשם כך בדין.

לנוכח השינוי היסודי שחולל החוק בדיני חדלות הפירעון, ועל-מנת לאפשר תקופת הסתגלות והיערכות לצורך יישומו, נקבע בסעיף 373(א) לחוק כי מועד כניסתו לתוקף יחול כשנה וחצי מהיום שבו פורסם, קרי ביום 15.9.2019. 

במסגרת ההיערכות לכניסתו של חוק חדלון פירעון לתוקף, קיים כונס הנכסים הרשמי התייעצות עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ועם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים וגיבש על דעתם הנחיה הקובעת כי בקשות לפשיטת רגל שתוגשנה לכונס הנכסים הרשמי עד ליום 12.9.2019 יתבררו בהתאם לפקודת פשיטת הרגל. זאת, על יסוד העמדה לפיה יש לראות במועד פניית החייב לכונס הנכסים הרשמי בהתאם להוראות הפקודה כמועד שבו נפתח הליך פשיטת הרגל.

בעקבות כך הוגשו מאות בקשות בסמוך למועד זה, מתוך רצון שבקשת פשיטת הרגל תידון על סמך הפקודה הישנה המעניקה הגנה לדירת מגורים. הגנה זו איננה מקיימת בחוק החדש.

אולם בתי המשפט המחוזיים בתל-אביב-יפו ובבאר-שבע, החליטו למחוק על הסף בעילת "חוסר סמכות עניינית" את כל הבקשות שהגיעו לבית המשפט לאחר יום התחילה, אף אם הוגשו לכונס הנכסים לפני יום התחילה.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב טען כי הפרשנות של הוראת המעבר מובילה למסקנה כי רק הליכים שנפתחו בבית המשפט המחוזי קודם ליום התחילה יוסיפו לידון בהתאם להוראות הפקודה, זאת נוכח כוונתו הברורה של המחוקק כי בתי המשפט המחוזיים לא יטפלו עוד בתיקי פשיטת רגל.

המערערים טענו כי "לבית המשפט מוקנית אמנם הבכורה בפרשנות החוק, אולם בנסיבות בהן גילה הכונס הרשמי מבעוד מועד את דעתו באשר לפרשנות הוראת המעבר, ומשהפרשנות שאותה נקט היא לכל הפחות סבירה, היה על בית המשפט להתחשב בכך". בהקשר זה הוסיפו הצדדים וטענו כי הסתמכות החייבים על הנחיות הכונס נושאת עמה השלכות מרחיקות לכת מבחינת התוצאות הפוטנציאליות של חדלות הפירעון בעניינם בהדגישם כי בניגוד לדין הישן, חוק חדלות פירעון מעניק הגנה פחותה לבית המגורים של החייב לאחר כינוס נכסיו.

העלילה הסתבכה עוד כאשר בתי המשפט המחוזיים בחיפה ובנצרת קיבלו את הפרשנות של כונס הנכסים ולשכת עורכי הדין.

הנשיאה חיות החליטה לקבל היום את עמדת המערערים וכתבה כי הפרשנות של בתי המשפט המחוזיים תוביל למחיקה של הליכי פשיטת הרגל שננקטו על-ידי המערערים וחייבים אחרים תוך חיובם לפתוח הליך נוסף לפי הפרוצדורה החדשה שנקבעה בחוק. עוד הוסיפה חיות כי יש להעדיף את עמדת כונס הנכסים הרשמי והמערערים וכי מדבור בקידום יעילות דיונית ומניעת העברה של הטיפול באותם הליכים בין גורמים מבררים שונים.

השופטים ג'ורג' קרא ויעל וילנר הצטרפו לפסק דינה של הנשיאה חיות.

עורכי הדין אוריאל זעירא וישי ברק מסרו בתגובה כי הם מברכים על פסק דינו של בית המשפט העליון. "פסק הדין ישפיע על מאות משפחות של חייבים בפשיטת רגל ויאפשר להם לנהל משא-ומתן הוגן לפדיון דירת המגורים שלהם, במסגרת הוראות פקודת פשיטת הרגל המעניקה הגנה לדירת מגורים. כבר פסק בית המשפט העליון כי ביתו של אדם הוא לא רק ארבע קירות. בית הוא משפחה, הוא בטחון ויציבות. אני מודה לעמיתי עורכי הדין צבי וישנגרד, מיכה צמיר ופרי כץ, ולב"כ הכונס הרשמי שהצטרפו והסכימו לערעור".