משה ברקת | פיצ'ר

הוא נתפס כאפור ומופנם אבל לא מפסיק לייצר שערוריות. בשוק ההון עדיין מתקשים לעכל את המינוי של משה ברקת

הוא נתפס כחכם ומקצועי אבל לא מסתדר כמעט עם אף אחד, אפור ומופנם אבל לא מפסיק לייצר שערוריות. יותר משנה לאחר שמונה לתפקיד הממונה על רשות שוק ההון, בשוק עדיין לא ממש יודעים איך לאכול את משה ברקת

משה ברקת / צילום: רפי קוץ
משה ברקת / צילום: רפי קוץ

כשבועיים לאחר שנכנס משה ברקת לתפקידו כממונה על רשות שוק ההון, הוא הופיע בפני "ועדת כבל", ועדת החקירה הפרלמנטרית שבדקה את האשראי שהעניקו הגופים המוסדיים לחברות הציבוריות הגדולות. התייצבותו של ברקת בפני הוועדה נראתה לגורמים שונים כמחווה המעידה על תעוזה. "זה היה זמן קצר מאוד אחרי שהוא נכנס לתפקיד, בהחלט היה לגיטימי מבחינתו להגיד שהוא רוצה ללמוד את הנושא, ובכל זאת הוא הגיע והתמודד עם הטענות", אומרים גורמים בשוק ההון.

"מבחינתי הוא קיבל ציון מאוד גבוה על כך שהגיע", אומר ח"כ לשעבר איתן כבל שעמד בראש הוועדה. "הייתה שם התלבטות מי יבוא מהרשות, והוא החליט להגיע. מעטים, אם בכלל, היו נכנסים לקו האש כשמדובר במהלכים שלא הם אחראים להם, ואני מאוד פרגנתי לו על ההגעה וגם אמרתי את זה לפרוטוקול. זה היה מעשה אצילי".

יחד עם זאת, ברקת חטף באותו מעמד גם הערה עוקצנית מכבל. כשנשאל על ידו אם רמת הפיקוח ברשות שוק ההון עולה על זו של הפיקוח על הבנקים, והשיב "לא ידעתי שאנו בתחרות", יו"ר הוועדה גער בו בסגנונו המוכר: "עוד לא נכנסת לתפקידך, אבל פוליטיקה אתה כבר יודע. לא שאלתי אותך כפוליטיקאי".

הניסיון לעמוד על תפקודו של ברקת ברשות שוק ההון מעלה לא מעט ממצאים סותרים, אבל למרבה האירוניה יש נתון אחד שכנראה גם אוהדיו וגם יריביו יסכימו לו: "פוליטיקאי" הוא דווקא לא. למעשה, מאז מונה באוקטובר 2018 לתפקיד נראה שכל מה שהוא נוגע בו מסתבך. "אני חושב שהכוונות שלו טובות", אומר גורם המקורב לנושא, "אבל איכשהו, זה יוצא לו עקום. ההתנהלות שלו לא נכונה".

מעבר לקונצנזוס הנדיר, נראה כי לא היה עוד רגולטור שחוסר ההסכמה לגביו הוא כה גדול: בעוד מחוץ לענף הביטוח הוא סופג ביקורת על כך שהוא בא כל העת לקראת חברות הביטוח, בענף עצמו מתלוננים שברקת מכניס להם; טוענים נגדו שהוא מנסה לרצות את סוכני הביטוח, אך החלטתו המסתמנת לאפשר לחברות האשראי להיכנס לענף הביטוח דווקא פוגעת בהם; כשמאשימים אותו שהצרכנים לא מעניינים אותו, והוא מנסה לסגת מכל מה שעשתה לטובת הציבור הרחב קודמתו בתפקיד, דורית סלינגר, יש מי שמזכיר שברקת "מגיע לבתים של אנשים ומתקשר משם לחברות הביטוח ודורש מהן שיסדירו את הבעיה".

אבל גם כשכוונותיו טובות לפחות כלפי חוץ התחושה היא שהיישום לוקה בחסר. האם זה נראה כך משום שהוא לא מבין את תפקידו, "איש טוב בתפקיד הלא מתאים", כמו שטוענים אחדים? או שמא הוא "מבין טוב מאוד את התפקיד שלו, אבל הוא אדם שהולך עם האמת שלו, ולא נותן לרעשי הרקע להפריע לו", כפי שטוענים אחרים? נכון לעכשיו, כשנה ורבע לאחר שנכנס לתפקידו, נראה שבמידה רבה ברקת הוא עדיין בגדר תעלומה.

לא הצליח לייצר אמון

מינויו של ברקת כממונה על שוק ההון בשלהי 2018 התקבל בהפתעה מסוימת. את השנים האחרונות בטרם מונה לתפקיד עשה ברקת במגזר העסקי, כיו"ר חברת הביטוח הפניקס, ולאחר מכן, במשך כמה שנים כיועץ עצמאי, בין היתר לחברות כמו כלל, אלבר ובנק ההשקעות ג’פריס.

אומנם בין השנים 2006 ל-2010 הוא מילא תפקיד ציבורי כמנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, אך אף שהוביל שם בהצלחה את הטמעת תקנות ה-IFRS, הוא לא בלט במיוחד, בטח לא בשדה התקשורתי. ברקת הוא איש מופנם, קולו שקט, ולאורך השנים נמנע מיצירת קשרים או יחסים עם התקשורת.

הביקורת על שיבוצו לתפקיד התמקדה אם כן במסר: מינוי מי שלא בלט בתפקידו הציבורי הקודם, ולאחר מכן מילא תפקיד מרכזי במגזר הפרטי שעליו הוא אמור לפקח כעת, הוא מינוי שעשוי לשדר רכרוכיות כלפי המפוקחים.

את הביקורת בחר ברקת להדוף בדרך לא מקובלת: באמצעות מאמר דעה ב"גלובס". "בימים האחרונים, מאז התבקשתי להגיש את מועמדותי לתפקיד הממונה על שוק ההון, נתקלתי בפרסומים המתייחסים לנושאים בהם טיפלתי במסגרת תפקידי כמנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך", כתב ברקת. "אני מבקש לנצל במה זו כדי להביא את תפיסת עולמי ביחס לנושאים שהועלו, ובדרך גם לחשוף טפח מהדרך שעובר מועמד לתפקיד ציבורי בכיר בישראל. מכיוון שאין לי יח"צנים או דוברים, בחרתי לכתוב בעצמי ואני סבור שמעשיי, כפי שאפרט אותם מיד, מדברים בעד עצמם".

ברקת התייחס נקודתית לטענות שהושמעו כלפיו וציין כי בניגוד לטענות על חולשתו בהיותו מנהל מחלקת תאגידים, המחלקה בראשותו לא היססה להתעמת מול גופים חזקים במשק "לרבות יו"רים ומנכ"לים של חברות כמו בזק, אל על והבנקים". פעלנו "ללא מורא, ללא משוא פנים, באופן מקצועי וענייני ולפי כל הכללים".

בהמשך, פרס את תפיסת עולמו: "רגולטור - כמו כל מנהל - צריך קודם כול להיות אדם. אדם מכבד, מקשיב ולא מתלהם ומתנשא אפילו ובעיקר כלפי מפוקחיו. התנהגות כזו לא הופכת אותנו לחלשים, ההפך הוא הנכון: מי שניחן בעוצמה פנימית לא צריך להיות גס רוח כדי לפעול כראוי ולהשיג תוצאות".

לפחות במה שנוגע למשפטים האחרונים, מפוקחים שיצא להם לעמוד מול ברקת מאשרים כי הסיטואציה הייתה נעימה בהרבה עבורם מאשר בימי סלינגר. "אין ספק שהתקשורת איתו נעימה יותר מאשר איתה", אומר גורם בשוק ההון. "יש להם מזג וטמפרמנט שונה לגמרי".

"לכן גם לא תמצאי אותי בחדר סגור עם אישה"

אבל המחמאות הללו מצד המפוקחים הן במידה רבה גם חרב פיפיות. בעוד שסלינגר הצטיירה כמפקחת אקטיבית, שעשתה לחברות הביטוח את המוות, והציפה אותן בהנחיות ("חוזר חדש כל יומיים עד שאתה לא עומד בקצב", כפי שמתאר זאת גורם באחד הגופים) הרי שאצל ברקת היקף החוזרים הוא סביר, והתחושה היא שיש מי שמקשיב. סלינגר גם עבדה בהרמוניה יחסית עם אגף התקציבים באוצר, בעוד ברקת מעורר אצלם בעיקר חשדנות ועוינות (ראו בהמשך).

דורית סלינגר / צילום: איל יצהר
 דורית סלינגר / צילום: איל יצהר

ואם ניתן היה לצפות לפחות שאל מול האקטיביזם של סלינגר, שבאופן טבעי עורר עניין, ברקת יעביר חלק גדול מהקדנציה שלו מתחת לרדאר, במציאות התברר שהאיש המופנם והאפור לא מפסיק לייצור כותרות, ולא ממש באופן שמשרת אותו.

זה התחיל כבר ערב כניסתו לתפקיד, אז פורסם כי הוא העביר מתפקידה את הנהגת ששימשה את סלינגר. ההסבר: הוא חושש לשהות שעות רבות במחיצת אישה, פן יעלילו עליו עלילות שקשורות לשדה ההטרדות המיניות. "אני מאוד מעריך נשים, אולם כאן מדובר במרחב אינטימי ואני מעדיף להיות זהיר כי מישהו עלול להעליל עליי. לכן גם לא תמצאי אותי בחדר סגור עם אישה", הסביר לעיתונאית שרון שפורר מאתר "המקום הכי חם בגיהינום".

הדברים כמובן עוררו מיד סערה. שדולת הנשים אף דרשה להעמידו לדין משמעתי, וברקת נאלץ להתנצל. "זו אמירה שלא הייתה צריכה להיאמר, התבטאות אומללה", מודים בסביבתו. ואחרים מוסיפים: "במקום לומר את הדבר הפשוט, שנהג זו משרת אמון והוא ממנה נהג משלו מבלי להתייחס כלל למגדר, הוא אמר מה שאמר, וזה לא התקבל טוב. הרי לא סביר שנהג או נהגת של בעל תפקיד קודם ימשיך לעבוד גם עם מי שמחליף אותו". "עשו עליו סיבוב", אומר גורם המקורב לנושא, "ממש רצח אופי". אלא שמהר מאוד התברר שהמעידה הזו הייתה רק הספתח לשורה של היתקלויות. ברקת, כך התגלה, הוא ממש מסתבך סדרתי.

כך היה כשהצהיר בכנס לשכת סוכני הביטוח כי הוא רוצה לבחון את רפורמת ביטוחי הבריאות של סלינגר. הכותרות חגגו, וברקת הצטייר כמי שנסוג מכל מהלכיה של קודמתו לתפקיד, ועוד בפני האנשים שנפגעו מהם. הקהל, שהורכב כאמור מסוכני ביטוח, הגיב במחיאות כפיים נלהבות, מה שחיזק את התדמית שדבקה בו, כמי שפוזל לעבר ציבור הסוכנים ומבקש להתחבב עליו.

זאת למרות, שכפי שמסביר גורם המכיר אותו היטב, "כל מה שהוא אמר, זה שהוא רוצה לבדוק את זה. הוא לא אמר שהוא מבטל". יותר מכך, בפועל ברקת בכלל דורש מהסוכנים שינוי משמעותי במודל הפעילות שלהם, ובאחרונה, למורת רוחם, אף הודיע כי הוא נוטה לאשר את כניסתן של חברות כרטיסי האשראי לענף הביטוח. "הוא אומר לכל קהל מה שהוא רוצה לשמוע", אומר על כך גורם בשוק ההון, "וזה בדיוק הפוך מסלינגר שהעדיפה דווקא להיתקל בקירות".

אפילו במשרד המשפטים סברו שמדובר בצעד מוגזם

סערה נוספת שעורר ברקת באחרונה נרשמה כשהודיע על כוונתו להפסיק את פעילות חברת הייעוץ אנטרופי, בתחום הייעוץ למוסדיים בשל ניגודי עניינים. סוגיית ניגודי העניינים של אנטרופי עמדה כבר שנים באוויר, ובכל זאת האמירה הזאת התקבלה בלא מעט אכזבה אצל הגופים המוסדיים שמנהלים את חסכונות הציבור. "אנטרופי פתרה לנו הרבה בעיות", מודה גורם מקרבם. "אנחנו לא יכולים להתחיל להפעיל ועדת השקעות על כל אחזקה קטנה, ומהבחינה הזו היה לנו נוח מאוד להיעזר באנטרופי. אין ספק שבלעדיה העלויות שלנו יגדלו".

ואם האירועים הקודמים נראו כמו תקלות קוסמטיות בעיקרן, הרי שכאן כבר צצה ביקורת מהותית על דרך פעולתו. "יש לו כל מיני החלטות שלא ברור איך הוא הגיע אליהן ומה הרציונל שלהן", מודה גורם בשוק ההון. "בעניין אנטרופי פשוט לא היה ברור מאיפה הוא הביא את זה, וגם ההתעקשות שלו בעניין נראית מוגזמת".

נראה שאפילו במשרד המשפטים סברו שמדובר בצעד מוגזם. שם ניסו לקדם פשרה שבמסגרתה אנטרופי תמשיך לפעול, אך לבסוף האחרונה הקדימה תרופה למכה ופשוט הודיעה על הפסקת פעילותה בתחום הייעוץ למוסדיים.

הביקורת המהותית הזאת, על דרך פעולתו, אינה ייחודית רק למקרה אנטרופי. "תהליך העבודה הסדור ברשות הוא שהגורמים המקצועיים מזהים כשל, מביאים רעיונות לטיפול ומעלים המלצה", אומר גורם בשוק ההון. "אני לא משוכנע שזה מתנהל שם כך". "אין שאלה שהייתה לו תפיסה לא חיובית לגבי הרשות", אומר אחר. "זה בא לביטוי בין השורות בכל מיני התבטאויות שלו".

בשורה התחתונה, וזו אחת הבעיות המרכזיות בקדנציה שלו עד כה, ברקת לא הצליח לייצר אמון, לא מצד הכפופים לו ולא מצד אלה שמולם הוא אמור לעבוד. ברשות עצמה כל ההנהלה הבכירה עזבה, ואילו במשרד האוצר טוענים שהוא לא קואופרטיבי. "הוא סוליסט, וקשה מאוד לעבוד ככה", אומר גורם במשרד. "היינו רגילים שהממונים על שוק ההון משתפים איתנו פעולה, וכאן זה כאילו הוא עובד עם עצמו".

 

עזר לענף הביטוח? לא בטוח

ובכל זאת, ניתוח פועלו של ברקת עד כה אינו פשוט, ובוודאי לא עניין של שחור ולבן. קחו למשל את נושא הדאגה לכאורה לחברות הביטוח ולסוכנים. את העובדה שהשוק התייחס אליו בחשדנות כמי שעבד בעבר עבור יצחק תשובה, בתחילה כדירקטור בדלק, ובהמשך כיו"ר הפניקס, אפשר להבין. גם סלינגר לא נהנתה מהתדמית ה"רובין הודית" כבר בתחילת כהונתה, כמי שהגיעה מחברת הדירוג מעלות. גם ההתבטאויות שפיזר, בהזדמנויות שונות, לא בדיוק עזרו לשנות את הרושם הזה. "אני מאמין לחברות ולסוכני הביטוח", אמר בפומבי באחת ההזדמנויות, "שהם דואגים בראש וראשונה למבוטח".

אבל כשמגיעים למהלכים שהוביל במהלך כהונתו התמונה משתנה. כך, למשל, ברקת עשה מהפכה בביטוחי המנהלים כשחייב את חברות הביטוח לשקף את העלות המסתתרת בתמחור רכיב ביטוח החיים הנכלל בהם. "זה בור השומן של חברות הביטוח, וזה מוצר שהסוכנים מאוד אוהבים למכור", מסבירים בסביבתו, "והוא חתך את המחיר של זה בחצי"; הוא צמצם משמעותית את מכירת ביטוחי התאונות האישיות - ביטוחים ששווקו לציבור שלא לצורך, לעיתים בכמה פוליסות, והניבו רווחים גדולים לחברות הביטוח; הוא ביטל את הנוהג של חברות הביטוח לשלוח חוקרים פרטיים למבוטחי ביטוח סיעודי, במטרה להקטין את הכיסוי הביטוחי; והרחיב את פנסיית ברירת המחדל - מהלך שבו החלה סלינגר, שמאפשר לכל עובד ליהנות מדמי ניהול מוזלים באחת מארבע קרנות פנסיה שזכו במכרז של המדינה.

את מה שנראה כהליכה מצידו לקראת חברות הביטוח, מפרשים רבים כהבנה של הצורך לשמור על איזון בין טובת המבוטחים לבין יציבות חברות הביטוח. "סלינגר אמרה שהחברות לא מעניינות אותה, אבל הן צריכות לעניין אותה", אומר גורם בענף הביטוח. "אם הן יקרסו, לא יהיה מאיפה לשלם את כספי הביטוח".

ולשיטתך, כגורם בענף, זה לא יהיה נכון לומר שברקת בא לקראת חברות הביטוח?
"ממש לא. ברקת הוא כמו אותה מורה מחליפה בבית ספר, ששמחים שהיא באה, אבל בסוף היא מפציצה בשיעורי בית. הוא ייבש את חברות הביטוח. בפוליסות ביטוח מנהלים הוא עשה רפורמה צרכנית שבאה ואומרת שהריסק בביטוח המנהלים יגולם בדמי ניהול".

נו, הוא לא מונע מכם להעלות את דמי הניהול כדי לגלם את זה.
"באופן עקרוני הוא מאפשר להעלות את דמי הניהול, אבל הוא יודע שהשוק לא מאפשר את זה".

"הוא לא עושה פחות מסלינגר לטובת הציבור", טוען גורם נוסף בענף, "אבל לא כל דבר צריך לעשות במגפון או בראש חוצות. הרגולציה בתקופת דורית הייתה קשה לעיכול, זה היה בהיקף לא סביר ואף אחד לא הצליח לעמוד בזה. ההגנה הכי טובה זה קודם כול לדאוג ליציבות. כל השוק מבוסס על זה שהמבוטח מאמין בחברה שביום פקודה היא תשרוד, שיהיה לה מספיק כסף לשלם את מה שמגיע לו. להציג את זה כאילו זה אחד נגד השני זה מאוד פשטני".

מלחמה מול אנשי האוצר

חלק מהאבסורד בביקורת הרבה שמושמעת על ברקת ובחוסר שביעות הרצון ממנו הוא שכמעט שאין מי שיחלקו על ההבנה שלו בחומר ועל המקצועיות שלו. "הוא הממונה הכי מקצועי שהיה אי פעם", אומר גורם בשוק. "אי אפשר לעבוד עליו. הוא מבין לעומק את הביטוח עם כל מה שקשור לזה. הוא היה יו"ר חברת ביטוח, הוא מבין חשבונאות, אי אפשר לספר לו סיפורים".
זה לא ממש מתיישב עם הביקורת הקטלנית עליו.

"יש לו חשיבה מחוץ לקופסה, אבל זה נכון שבביצוע זה פחות בא לביטוי. יש פער בין הדיבורים לבין המעשים. לפעמים ברמת המעשים הדברים מתמוססים".

גם גורם אחר מנסה להסביר את הפער: "אחת הבעיות של אנשים חכמים היא שהם לא יודעים להתנהל. אין לו כוורת ניהולית ואין לו מטה להישען עליו".

כאמור, אחת ההתפתחויות הבולטות מאז כניסתו של ברקת לתפקיד היא עזיבתה של כל ההנהלה הבכירה של רשות שוק ההון. שלושה מהעוזבים הם סמנכ"לים לשעבר שהתמודדו מולו על התפקיד - יואב גפני, הראל שרעבי (שיצא לשנת לימודים) ואסף מיכאלי - ועזיבתם היא במידה רבה טבעית. אך לצידם ישנם גם בכירים נוספים שעזבו כמו האקטואר הראשי של הרשות, עמיר פלד; מנהל יחידת האכיפה, ברק נורי (שלאחרונה חזר לתפקיד); מנהלת מחלקת ביטוח חיים, שלי סבן, ועוד. בסך הכול מדובר בכעשרה בכירים שעזבו את הרשות מאז שנכנס ברקת לתפקיד.

הראל שרעבי, יואב גפני, אסף מיכאלי / צילומים: איל יצהר, חיים צח - לע"מ
 הראל שרעבי, יואב גפני, אסף מיכאלי / צילומים: איל יצהר, חיים צח - לע"מ

את המקומות שהתפנו הוא אייש בין היתר בשלושה מינויים בכירים מבחוץ. "הוא חושב שברשות צריכים להיות גם אנשים שבאו מהשוק הפרטי, כדי שלא תהיה הסתכלות מונוליטית של אנשים שכל חייהם היו ברשות שוק ההון ולא מכירים שום דבר אחר", מסבירים בסביבתו.

גם גורם בשוק ההון, שכיהן בעבר בתפקיד ציבורי, נחלץ בעניין זה להגנת ברקת. לטענתו, "ברשות שוק ההון אין DNA של עבודה מסודרת, ועבור אדם כמו ברקת זה עניין קריטי. זה לא פשוט לשנות DNA של ארגון, והוא חייב לעשות שם שינויים דרמטיים, אחרת הוא היה מוצא את עצמו תקוע עם אותו הדבר".

אבל המאבקים והעימותים של ברקת לא מתכנסים רק למה שקורה בתוך הרשות שעליה הוא ממונה. מול יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה, הוא נקלע לעימות על רקע פנייתה לחברות הביטוח, בנוגע להטמעת כללי ה-IFRS. גואטה ביקשה לדעת כיצד נערכות החברות לתקן החשבונאי חדש, 17 IFRS, העוסק בחוזי ביטוח. כשנודע על כך לברקת הוא טען כי מדובר בחדירה לתחום שהוא אחראי עליו, פנה לחברות, וביקש שיעבירו את המידע קודם כול לרשות שוק ההון, וזו תחליט מה ממנו להעביר גם לגואטה ולרשות ני"ע.

גם בעניין אנטרופי שכבר הזכרנו התגלעו ביניהם חילוקי דעות. בניגוד לברקת, גואטה סבורה שחברות מסוגה של אנטרופי קיימות ברבים משוקי ההון המפותחים בעולם, וכי לא היה מקום לשנות כעת את הגישה כלפי פעילותה של החברה.

ואם עם גואטה נרשמו חילוקי דעות, הרי שמול אנשי האוצר הוא כבר מצוי במלחמה של ממש. זה התחיל כשברקת הטיח ביקורת קשה על האופן שבו קידם האוצר את נושא מערך הפיקוח על השוק החוץ בנקאי - ללא תקנים, ללא תקציב מספק. "לו היו מכינים יחידה בשוק הפרטי באופן הזה", טען בפני מי שטען, "אין סיכוי שזה היה קורה". את תהיותיו בנושא העלה גם באוזני מבקר המדינה.

ברקת לא מתכוון להרים ידיים

התסכול של ברקת, מסבירים בשוק, נובע מהעובדה ש"רשות שוק ההון היא גוף שחולש על 2 טריליון שקל - הרבה יותר מרשות ני"ע. למרות זאת, התקציב שלה הוא רבע מהתקציב של רשות ני"ע. למה? כי רשות ני"ע נהנית מתשלומים של החברות הציבוריות, שהן המפוקחות שלה. לעומת זאת, חברות הביטוח, שהן המפוקחות של רשות שוק ההון, לא משלמות כלום לרשות.

"אז ברקת בא ואמר: אני בא לרשות שמנהלת הרבה יותר כסף, אבל התקציב שלה יותר קטן, ולמרות שהיא הפכה מאגף באוצר לרשות עצמאית, אני לא באמת עצמאי עדיין. הוא רוצה להיות עצמאי, אבל לא ממש נותנים לו".

הרצון הזה לעצמאות, יש להניח, לא ממש מצא חן בעיני אנשי האוצר, והדוח שחיברו באחרונה נראה כמעט כמו סוג של סגירת חשבון. הדוח, שנכתב על-ידי היועץ המשפטי של האוצר אסי מסינג, וצוות מאגף התקציבים, ממליץ להוציא את האחריות הפיקוחית על שירותים פיננסיים חדשניים שהסדרתם טרם הושלמה מרשות שוק ההון ולהעבירה לרשות ניירות ערך.

מדובר בשירות התשלומים המתקדם PSD שאמור לאפשר הכנסת טכנולוגיות של ארנק דיגיטלי ואפליקציות תשלומים מתקדמות, כמו Apple pay, ובמערכת API שמיועדת לאפשר השוואות מחירים של שירותים שונים כמו עמלות וריביות שמציעים הבנקים. לעומת זאת, את הפיקוח על הצ’יינג’ים, החלק הפחות "סקסי" בחבילה, הומלץ דווקא להותיר ברשות שוק ההון.

ברקת השיב מלחמה. הוא תקף את המקצועיות של הצוות ואת המונוליטיות שלו, וכמובן שלל מכל וכל את הטענות שלפיהן הרשות אינה מסוגלת או אינה רוצה לפקח על שני השירותים המתקדמים החדשים. הטענות הללו, אמר, סותרות את הנעשה בפועל: "הרשות הייתה מעורבת פעילה בקידום שירותי התשלום, יחד עם משרד המשפטים, בנק ישראל, היועמ"ש באוצר, רשות התחרות ואף אגף התקציבים".

מוקדם לדעת כיצד תיפתר המחלוקת הזו, אך גורמים מקורבים לנושא, מבהירים כי ברקת לא מתכוון להרים ידיים. "הוא אולי נראה אדם חלש, אבל בפועל זה ממש לא ככה", הם אומרים, "הוא אדם שמאמין בדרך שלו ולא מוותר".