אקטיביזם | ניתוח

מנכ"לים תחת אש: הדור החדש של העובדים אקטיביסטי ונוח לו לבקר את מנהליו

מנהלים בכירים היו רגילים לחטוף מבעלי המניות או מהתקשורת • היום הם נחשפים יותר ויותר לביקורת מצד עובדיהם

מחאת עובדי גוגל \ צילום: טוויטר המחאה
מחאת עובדי גוגל \ צילום: טוויטר המחאה

מנכ"לים סופגים באופן קבוע חיצי ביקורת ממשקיעים ומעיתונאים, אבל כעת כמה מהם נתקלים גם בביקורת קרובה יותר לבית - מצד העובדים שלהם.

שני מקרים שהיו לאחרונה במקומות עבודה - בחברת המכירות המקוונות של מזוודות ותיקים Away ובחברת ההוצאה לאור G/O Media (הבעלים של אתרים כמו Deadspin ו-Gizmodo) - ממחישים את הביקורת הזו. בשתי החברות, עובדים ממורמרים הובילו מסע לחצים על המנכ"לים בגלל התנהגות או החלטות שהם לא אהבו.

הבוסים הגדולים היו בעבר מוגנים יותר מביקורת מבית. עם כמה חריגים, עובדים ממורמרים נטו לקטר עליהם בינם לבין עצמם במסדרונות או באסיפות עובדים. העובדים הניחו לראשי הוועדים שלהם לעשות את הדיבורים הנוקבים יותר, בדרך כלל בשאיפה לתנאי שכר או ביטחון בעבודה טובים יותר.

אך היום, כאשר פורומים דיגיטליים כמו סלאק ואחרים צצים בהמונים, העובדים לא רק לוחצים על המעסיקים לפתח מצפון חברתי מפותח יותר. מנהלים גם נקראים לסדר על סגנון ההתנהגות שלהם - ובכמה מקרים קוראים להם לפרוש.

למנכ"לים תחת לחץ כזה, נדמה שכל אחד בעוצם צועק עליהם, אומר אריק ברנסטין, נשיא חברת ברנסטין ניהול משברים, חברה מדנבר שמייעצת לחברות בנושאי תקשורת תאגידית וניהול מוניטין.

בחברת G/O Media, העובדים בוועד העיתונאים קראו לקרן ההשקעות גרייט היל פרטנרז, שמחזיקה בחברה, להחליף את המנכ"ל ג'ים ספנפלר. במכתב בשם 125 עיתונאים מאוגדים, הם טענו שהניהול שלו הניב תנועה נמוכה יותר של מבקרים באתרי החברה והעלה את התחלופה של העובדים. דובר של הקרן כינה את המכתב "מפלג ומכוון להזיק גם לחברה וגם עובדים האחרים בה".

בחברת Away, המייסדת המשותפת סטף קורי הודיעה בדצמבר שהיא תפרוש מהניהול אחרי שמאמר ב- Verge ציטט עובדים לשעבר שמתחו ביקורת על סגנון הניהול שלה, והציגו הערות ביקורת שלה על עובדים שפורסמו ב-Slack. היא צייצה בטוויטר שהיא עובדת עם מאמן על שיפור תפקודה כמנהיגה. אחר כך היא חזרה בה והודיעה שתישאר לכהן כמנכ"לית משותפת. היא הגדירה כטעות את החלטתה להניח לתגובה הקשה נגדה במדיה החברתית לשכנע אותה לפרוש מהתפקיד.

מקרים כאלו מתרחשים כאשר חברת מנסות למשוך עובדים צעירים מיומנים, שסקרים מראים שהם שואפים למשמעות גדולה יותר בעבודה, ורוצים שהמעסיק שלהם יהיה בעל ערכים דומים לאלו שלהם. בתגובה, מנכ"לים בולטים, למשל דאג מקמילן מוולמארט, מתבטאים בנושאים שחשובים לעובדיהם וחותרים לאמץ תרבות מקום עבודה שמעודדת דיון פתוח ומשוב של עובדים.

אחד המקרים הראויים לציון של מחאת עובדים התרחש בגוגל של חברת אלפאבית לפני כשנה, כאשר 20 אלף עובדים השתתפו במצעד מחאה נגד הטיפול של ההנהלה בתלונות הטרדה מינית. בתגובה למחאה, המנכ"ל סונדאר פיצ'אי הודיע שהחברה תפסיק את דרישתה שמקרי הטרדת עובדים יידונו בבוררות פרטית.

באופן כללי, פורומים פנימיים של עובדים יכולים לשמש כשסתום לשחרור קיטור, ולספק לעובדים דרך להעניק משוב או ביקורת למנהלים בלי לפרסם בפומבי את הביקורת, אמר דונלד המבריק, פרופסור לניהול בפן סטייט. "זה לא עניין של זיהוי בעיות של עובדים, אלא יותר מדידת הדופק של איך אתה כמנהיג נתפס על ידי העובדים", אמר המבריק. עובדים שאין להם את הערוץ הזה יכולים להגיע למסקנה שהאופציה היחידה שלהם היא לפרסם את תלונותיהם בפורומים חיצוניים לחברה.