משבר העגלים עם הרשות הפלסטינית מחכה להכרעת הבוחר

האם משבר העגלים בין ישראל לרשות הפלסטינית שהוביל לחרם הדדי על יצוא ויבוא ביניהן בתחילת החודש עומד להיפתר? לפי גורם ישראלי, נוסחו הסכמות חלקיות וכעת ממתינים לאישורן בידי הדרג המדיני. גורמים ביטחוניים בישראל וגורמים ברשות מסכימים שהבחירות המתמשכות בישראל אחראיות להקשחת העמדות ולהידרדרות המשבר שגורם מכה אנושה לכלכלה הפלסטינית אבל גם לחקלאים הישראלים. בפתרון מעורבים לבד מאנשי מתאם הפעולות בשטחים, גם משרד האוצר, והעומד בראשו משה כחלון, שתחזק את הקשר עם הפלסטינים ונחשב למקובל עליהם.

בשיחות עם בכיר פלסטיני ובכיר ביטחוני ישראלי הביעו שניהם את התקווה כי כחלון יתערב, וזאת בזכות הקשרים הטובים שיצר עם בכירי הרשות הפלסטינית ומעורבותו הרבה בפתרון המשבר הקודם של העברת כספי המסים. ל"גלובס" נודע כי אל לשכת ראש הממשלה הגיעה פנייה של גורמי ביטחון המעורבים במהלכים כי יתערב במשבר בטרם יתדרדר למלחמת סחר של ממש, העשויה למוטט כלכלית את החקלאות הפלסטינית ולפגוע קשות בחקלאים ישראלים. השיחה עם הבכיר הפלסטיני ועם הבכיר הביטחוני הישראלי נפתחה בתפילה כמעט זהה: שייגמרו כבר הבחירות ושתקום ממשלה בישראל.

מחירי הבשר ברשות קפצו ב-30%

היקפי הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית מצביעים על מאזן הנוטה מאוד לטובת ישראל, המייצאת לרשות סחורות בהיקף של בין 12 ל-14 מיליארדי שקלים. לעומת זאת, הרשות מייצאת לישראל, בעיקר מוצרי חקלאות בהיקף של 800 מיליון דולר.

משבר הסחורות החל כבר לפני כשנה, כשהרשות סירבה לקבל את כספי המסים מישראל, בהיקף 8 מיליארד שקלים, שישראל קיזזה מהם תשלומים שהרשות מעבירה למחבלים ובני משפחותיהם. הסירוב של הרשות עלה לה במשבר כלכלי עמוק. בקיץ 2019 רוב הכספים אמנם עברו, אבל ברשות החלו לחשוב על צעדי מחאה כלכליים. 

בספטמבר 2019 הודיע ראש הממשלה מוחמד אשתייה על הפסקת יבוא העגלים מישראל לרשות. מדובר ביותר ממאה אלף עגלים שנמכרו לרשות בכל שנה, כ-90% מכלל היבוא הפלסטיני של עגלים. העגלים המיובאים מחו"ל מגודלים ומפוטמים בחוות הישראליות בטרם העברתם לשחיטה ברשות. ההיקף הכספי של היבוא הוא עשרות מיליוני שקלים, והענף פירנס יותר מ-2,000 משפחות ישראליות, שחלקן תלויות באופן בלעדי ביצוא לרשות.

בתגובה להכרזה הפלסטינית ישראל איימה בעצירה מלאה של היצוא הפלסטיני העובר דרך המעברים שבשליטתה המלאה. האיום לא יצא לפועל, אבל הגביר את חילוקי הדעות ברשות. שניים מבכירי הרשות, חוסיין א-שייח' וראש המודיעין הפלסטיני מאג'ד פרג' פנו לראש הרשות אבו מאזן בבקשה שיהפוך את ההחלטה על עצירת היצוא. אשתייה איים בהתפטרות ואבו מאזן קיבל את עמדתו, אך דרש פתרון.

המבקרים ברשות הראו כי השוק הפלסטיני הוא שניזוק בעיקר מההחלטה: מחירי הבשר האמירו בכ- 30% (מחיר ממוצע של 60 שקל לקילו במקום 45 שקל לקילו) בשל המחסור החמור בעגלים, והסוחרים דרשו להשעות את ההחלטה עד שהשוק הפלסטיני יתאים את עצמו למהלך. עוד ביקורת הייתה על כך שההחלטה נועדה בעצם לאפשר לממשלה להעניק אישורי יבוא חדשים למקורבי השלטון, והם אף נקבו בשמות של כמה סוחרים כאלה שקיבלו היתרים לייבא עגלים ממקורות אחרים.

באוקטובר 2019 פורסם כי משבר יצוא העגלים מישראל לרשות הפלסטינית הגיעו לסיומו. אלא שבמסגרת ההסכמות נקבע כי הרשות תקבע למי בישראל יינתנו מכסות היבוא. הרשות חילקה מחצית מהמכסות למגדלי עגלים ערבים ישראלים, שעד כה היו מיעוט קטן מהמייצאים לרשות, ואת היתר ליהודים. המגדלים יהודים זעקו נגד חלקות המכסות. דורון בידץ', מגדל בקר מכפר יהושע אמר כי: "הממשלה יודעת לצעוק נגד חרם אירופי על מוצרים ישראליים, אך כשזה מגיע לחרם פלסטיני על חקלאות ישראלית - כולם שותקים". ורן דה לוי ממושב מחולה הוסיף: "מתאם פעולות הממשלה בשטחים מוכר אותנו לפלסטינים, ראש הממשלה ושר הביטחון מאפשרים חרם BDS נגד חקלאי ישראל".

הפלסטינים: בנט עושה "אבו עלי"

בנובמבר מונה לתפקיד שר הביטחון, נפתלי בנט. הוא נפגש עם נציגי מגדלי העגלים בישראל והבטיח לפעול. בנט הורה למתאם הפעולות בשטחים לדרוש מהפלסטינים לחזור לשיטה הישנה, ללא מכסות, ולאחר שסירבו  הורה בסוף השבוע לעצור את היבוא החקלאי מהרשות. יו"ר הרשות אבו מאזן, שהיה בסוף השבוע בקהיר בוועידת שרי החוץ של הליגה האירופית, ראה בכך הזדמנות לצעד פלסטיני שיראה סוג של מחאה ועצמאות מול ישראל. הוא נעתר לפנייתו של ראש הממשלה מוחמד אשתייה ואישר חרם נגדי, ואף חמור יותר, חרם על כל הסחורות המגיעות מישראל, שטרם הוחל בו.

בתחילת החודש כאמור הוכרז חרם הדדי, ושבוע אחר כך המשבר החריף, כאשר ישראל הודיעה כי היא סוגרת את מעברי הגבול לירדן לחקלאות הפלסטינית. הצעד הזה מרחיב את מעגל הנפגעים ומצרף אליהם אלפי חקלאים פלסטינים. שר הכלכלה הפלסטיני, חאלד עסילי, אמר כי "ישראל מפירה בצורה בוטה אמנות והסכמי סחר בינלאומיים". לטענתו, "ישראל מנסה לחנוק את הכלכלה הפלסטינית כדי לשרת תעמולת בחירות". הפלסטינים מצדם הרחיבו את רשימת המוצרים הישראלים שהם אסרו על הבאתם לשטחים, וכעת הרשימה כוללת את כל מוצרי החקלאות, וגם שתייה קלה וממתקים.

לדברי בכיר פלסטיני, הצעדים הללו נתפסים גם כמחאה נגד תוכנית המאה וכצעדי הפגנת עצמאות, לאור התנהלות ממשלת ישראל ובעיקר שר הביטחון נפתלי בנט, המואשם ב"אבו עלי" - מבקש להראות כי הוא מנהל מדיניות קשוחה מול הפלסטינים במסגרת מסע הבחירות שלו. "על ירי מעזה של חמאס הוא מגיב בחולשה, ולכן מוציא את התסכול שלו עלינו", אמר הבכיר.

עם זה הוסיף הבכיר, כי החקלאים הפלסטינים יתקשו לעמוד בחרם כזה, ומדובר בענף כלכלי מרכזי ברשות הפלסטינית המפרנס עשרות אלפי משפחות. "חייבים לפתור את המשבר הזה מהר, כי התוצרת החקלאית לא תחזיק יותר מכמה ימים בטרם תתקלקל". 

הגורם הביטחוני הישראלי מסכים עם הפלסטיני ואומר כי נדרשת התערבות של נתניהו, לצד מו"מ שינהל דווקא כחלון ולא בנט. לכחלון אין כאן אינטרס פוליטי והפלסטינים נותנים בו אמון. בנט לעומתו, בוודאי בימים אלה של עימות מתחדד עם הפלסטינים בשל תוכנית המאה, ולקראת הבחירות, לא יסכים להיראות כמי שמוותר לפלסטינים.