ברשות המסים עובדים על חוק שיבהיר מהו "תא משפחתי" לצורך חיוב במס רכישה

"אנחנו (רשות המסים, א' ל"ו) נבקש לחוקק בחוק ההסדרים סעיפים בנוגע לתא המשפחתי בקשר להעברות נדל"ן בין קרובים. לדעתנו צריך להסתכל על התא המשפחתי כיחידה אחת. אני יודע שנגיע לכנסת, ובסוף לא הכול יהיה לפי ראות עינינו לגבי השאלה מתי נכס כן משותף ומתי לא משותף, אבל היום המצב הוא בלתי אפשרי - גם מבחינת עובדי הרשות, גם מבחינת המייצגים וגם מבחינת הציבור". 

כך אמר היום (ג') שי אהרונוביץ', סמנכ"ל בכיר במיסוי מקרקעין ברשות המסים, במהלך פאנל "סמנכ"לי רשות המסים" שנערך בכנס ים המלח למסים וכלכלה של לשכת רואי החשבון.

אהרונוביץ' התייחס לתופעה שנולדה על רקע מס הרכישה הגבוה (8%) ברכישת דירה שנייה, שיצר שפע של תכנוני מס, שהנפוצים שבהם הם העברת דירה במתנה לבן משפחה, ילד או הורה, או רישום דירה על שם הילדים מלכתחילה. אהרונוביץ' התייחס בהרחבה לפסק הדין שפורסם לאחרונה ב"גלובס" בעניינם של בני הזוג שמרת, שניסו לחמוק מנטל מס הרכישה הכבד וגילו כי זו משימה לא פשוטה. השניים היו בעלים של בית בכורזים, כשקנו בית חדש בטבעון.

במשך זמן מה הם ניסו למכור את הבית בכורזים - ללא הצלחה, וביום האחרון שבו עוד ניתן היה למכור את הדירה וליהנות ממס רכישה מופחת, חתמו בני הזוג על הסכם להעברת הבית בכורזים לאמה של האישה - במתנה. במקביל, באותו מעמד, חתמה האם על צוואה, אשר במסגרתה הורישה לבני הזוג את אותו הבית שקיבלה מהם במתנה. לאחר כחודש נפטרה האם, ובעקבות זאת רשות המסים גילתה את עסקת המתנה וקבעה כי מדובר בעסקה מלאכותית - שכל מטרתה התחמקות ממס הרכישה הגבוה.

המקרה התגלגל אל ועדת הערר בנצרת, שקיבלה את עמדת רשות המסים וקבעה כי עסקת המתנה לאם המנוחה הייתה עסקה מלאכותית ומחוסרת כל טעם מסחרי מלבד הימנעות ממס.

פסק הדין בעניין בני הזוג שמרת עורר סערה בזירת מיסוי הנדל"ן, וכך גם פסקי דין נוספים בתחום ששללו העברות ללא תמורה בין בני משפחה לאחר שקבעו כי לא מדובר בהעברות בין "קרובים". כך למשל, נקבע בפסיקה כי הגדרת "קרוב" על-פי חוקי מיסוי מקרקעין אינה כוללת הורה של בן זוג. לעומת זאת, מהכיוון ההפוך, נקבע כי "חתן" כן נחשב כ"קרוב" לחמו.

מומחי המס בתחום הנדל"ן טוענים כי המיסוי הכבד על בעלי הנכסים ומדיניות חדשה של רשות המסים להיכנס לתא המשפחתי יותר מבעבר כדי לברר באופן יותר ברור את הבעלויות על נכסים ביחסים בין בני זוג ובני משפחה אחרים - הולידו תכנוני מס בעייתיים וכן בעיות משפחתיות ואחרות הנלוות לכך.

אהרונוביץ' ציין כי בכוונת רשות המסים לטפל בחקיקה בבעיות שמתעוררות על רקע חוסר הבהירות מהו "תא משפחתי" לצורך מס רכישה והעברות נדל"ן בין בני משפחה.

לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, "התא המשפחתי שעובר זעזועים מחייב חשיבה שונה של העברת נכסים לילדים ולדור הבא בחיים. על רשויות המס להיות שותפים ולעודד זאת, ולא להתייחס בחשדנות כאילו מדובר בעסקאות מלאכותיות. העברת נכסים בחיים מונעת תאונות מס אחרי 120, ואפשר בהחלט להגדיר שההכנסות מהנכסים נותרות בידי ההורים עד 120, ועדיין העברת הנכס אמיתית וראויה. במצב בו יש גם זוגיות שנייה, העברת הנכסים בחיים מבטיחה כלכלית את הילדים".

לשאלת רו"ח שטרק, האם יש כוונה להעלות את מס הרכישה או להאריך את הוראת השעה שהעלתה את שיעור מס הרכישה ל-8% לתקופה נוספת, מעבר לשנת 2020, בין היתר על-מנת להתמודד עם הגירעון; השיב אהרונוביץ' כי מזה תקופה מתקיימים דיונים עם האוצר בנוגע לשאלות הללו, אך עקב המצב הפוליטי לא ניתן לקבל החלטות. "אנחנו כבר יושבים הרבה חודשים בדיונים עם האוצר, אבל זה מאוד תלוי מי ישב בסופו של שבוע באוצר, ואנחנו לא יודעים כרגע", אמר. לדבריו, "ספציפית, אין כוונה להעלות את מס הרכישה".

העלאת מס הרכישה ל-8% נקבעה במסגרת הוראת שעה שקידם שר האוצר משה כחלון, במסגרת המאבק במחירי הדירות המאמירים וניסיון לצנן מעט את החגיגות של המשקיעים בשוק הדיור. תוקפה של הוראות השעה יפוג בסוף 2020.

לדברי אהרונוביץ', "זו הייתה הצלחה מבחינת האוצר. המהלך הצליח לקרר את המחירים. במדד האחרון ראינו שמחירי הדיור הם לא כמו בשנים עברו. אם לא יעשו כלום, אנחנו חוזרים בסוף השנה ל-5%-6%, כי הוראת השעה מסתיימת, אז הממשלה הבאה תצטרך להגיד מה הכוונות שלה. אם לא יאריכו את הוראת השעה, אולי נראה את המשקיעים חוזרים לדירות".

בפאנל, בהנחיית רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, ורו"ח אריה פונדק, יו"ר ועדת רשות המסים וחבר ועד מרכזי בלשכה, השתתפו גם זילפה גלינדוס, סמנכ"לית בכירה אכיפה וגבייה ברשות המסים; ושלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות.