דעה: האחריות לגיוון מועצות המנהלים היא של כל בכיר או בכירה בעסק

הטיעון הכלכלי לא יכול לעמוד לבדו • מותר וצריך לדבר על הצורך בשוויון, כי זה הדבר הנכון לעשות, אבל בלי לחפש הוכחות כלכליות כדי להצדיק את העניין

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

ההודעה של מנכ"ל בנק ההשקעות גולדמן-זאקס (שנמנה עם שלושת החתמים הגדולים בעולם), דיוויד סולומון, ב"פורום דאבוס" בינואר השנה, הפתיעה את השוק הפיננסי. גולדמן-זאקס הודיע שמיולי השנה ישמש כחתם רק בהנפקות של חברות שבדירקטוריון שלהן מכהנת אישה אחת לפחות.

סביר שההודעה תביא ל"אפקט דומינו" של שינוי. החברות המעוניינות בגב הרחב של גולדמן ייאלצו לבחון את שדרת הדירקטורים שלהן, לאתר מועמדות ראויות, ולמנות דירקטוריות. חברות אחרות, כחלק מניהול סיכונים, עשויות לראות בהודעת גולדמן סמן למגמה עתידית בשוק, ויחלו לפעול גם הן בכיוון.

לגולדמן מגיעה הערכה ויישר כוח על המהלך החשוב הזה.

יחד עם זאת כדאי להביא בחשבון שני דברים:

ראשית, הטיעון הכלכלי. סולומון השתמש בצידוק כלכלי לגיוון הדירקטוריונים, וציין שחברות שהונפקו באחרונה ושמעסיקות נשים בדירקטוריון, הניבו תשואה גבוהה יותר מחברות עם דירקטוריון שכולו גברי.

ואכן, מחקרים מצביעים על מיתאם חיובי בין גיוון מגדרי בהנהלת החברות לבין רווחיותן. כך למשל, על-פי מחקר של "מכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית", המעבר מחברה ללא ייצוג נשי בעמדות בכירות, ל-30% ייצוג נשי, הביא לעלייה של 15% ברווח הנקי של החברות.

מחקר נוסף הראה שחברות מציגות ביצועים טובים יותר כאשר אישה אחת לפחות מכהנת בדירקטוריון.

ועם זאת, בשנת 2020 הטיעון הכלכלי לא יכול לעמוד לבדו. מותר וצריך לדבר על הצורך בשוויון, כי זה הדבר הנכון לעשות, אבל בלי לחפש הוכחות כלכליות ואחרות.

שימוש בטיעון הכלכלי בלבד, משתמט מהאחריות הרובצת על הנהגת המגזר העסקי - להוביל לשינוי ולתיקון חברתי, תרבותי, תודעתי ותפיסתי. אחריות הדירקטוריון כוללת הרבה יותר מ"השורה התחתונה", כפי שהיה מקובל במאות הקודמות.

ולא על הדירקטוריונים לבדם. הפוקוס - החשוב - של סולומון על הדירקטוריון, אינו מספיק ואינו נוגע בבעיה האמיתית, שהיא שיעור הנשים הנמוך בתפקידים בכירים ובעלי השפעה בחברות. דבר שעשוי להשפיע גם על הניהול היומיומי שלהן. אלה יהיו גם הנשים החזקות שבהמשך הדרך יוכלו לשמש כדירקטוריות.

לצד המהלך המשמעותי של גולדמן, אי אפשר להתעלם מכך שממוצע השכר של הנשים בגולדמן-זאקס בשלוחה הבריטית שלה, ב-2018, היה נמוך ב-51% משכר הגברים. פער שנובע מכך שהנשים בבנק מחזיקות במשרות פחות בכירות מהגברים, ולכן ממוצע שכרן נמוך משל הגברים. מגמה זו מאפיינת את כלל המגזר העסקי. כך שברור, שהתיקון הדרוש הוא שוויון מגדרי גורף בכל דרגות הניהול, ולא רק בשכבת הדירקטוריון.

ונעבור לישראל - בארץ רק 4% מהמנכ"לים הם נשים. מבין עשר חברות הקמעונאות הגדולות במדינה, יש רק מנכ״לית (שותפה) אחת. בשוק הפיננסי, רק 13% מהמנכ"לים הם נשים. רק 23% ממנהלי בתי החולים הגדולים בישראל הן מנהלות.

מתוך עשרה גופי שידור ועיתונות גדולים בארץ, יש רק מו״לית אחת. רק 8% מיזמי הסטארט-אפים בארץ הן נשים, 12% מהשותפים בקרנות הון סיכון בארץ הן נשים; והנתון הכי מאכזב - אחוז הדירקטוריות בחברות סטארט-אפ בארץ - בין 22 היוניקורנס הישראליים, שבהם יש מספר מוערך של 140 דירקטורים, יש רק ארבע דירקטוריות.

אפשר לתת הסברים ותירוצים רבים למציאות עגומה זו, אך הקהילה העסקית והמנהלים הבכירים בכל תחום מתחומי המשק, חייבים לקבל אחריות על המצב, ולפעול לתיקונו.

זה התפקיד שלנו כמנהלים, וזה התפקיד שלנו כהורים, כדי ליצור לילדים, ובעיקר לילדות שלנו, עתיד טוב יותר. 

הכותבת היא מנכ״לית פייסבוק ישראל

*** גילוי מלא: מאז מרץ 2019 פועלת המשרוקית של גלובס בשיתוף פעולה עם פייסבוק, כחלק מהמאבק של פייסבוק בהפצת חדשות כזב ומידע שגוי בפיד. במסגרת שיתוף הפעולה בודקת המשרוקית של גלובס מידע שנוטר וסומן על ידי גולשים כחדשות מזויפות. שיתוף הפעולה נוצר כחלק ממהלך כולל של פייסבוק המתבצע בשיתוף פעולה עם עשרות ארגונים לבדיקת עובדות בעולם שהוסמכו ואושרו בתקן הרשת הבינלאומית של ארגוני בדיקת העובדות - IFCN, והוא כולל תגמול