המדינה הזניחה במשך שנים את העצמאים, עכשיו הכול מתפוצץ לכולם בפרצוף

אחד המחדלים המרכזיים שנחשפו עם משבר הקורונה הוא הטיפול הלקוי בעצמאים ובעסקים הקטנים בישראל, ובייחוד היעדר המחשבה לעתיד והעדר תכנון "יום הדין" של המשק. והיום הזה הגיע, ומכה בעסקים הקטנים ובעצמאים ללא רחם.

כשהנגיף פרץ לתודעה הבינלאומית, מצאו עצמם עסקים רבים עם האטה משמעותית בפעילות ובהכנסות, וככל שחלף הזמן ובמקביל התרבו הנחיות משרד הבריאות וראש הממשלה, מצאו עצמם עסקים רבים סגורים, מחוסרי פרנסה ועם הרבה מאוד התחייבויות, חוזים והלוואות שאף אחד לא נתן להם פטור מהם.

הממשלה צופה כעת בעסקים הקורסים מול עיניה, ומבינה שזה כבר לא עוד עסק שקורס, אלא בבחינת "כל העסק קורס". וקריסת העסקים מאיימת על כל המשק. אז איך הגענו למצב הזה?

תיאור המצב: אזרחים סוג ב'

רועי כהן, נשיא לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), מרגיש בימים אלה כמו נביא הזעם שאף אחד לא הקשיב לנבואתו. "היעדר רשת הביטחון הסוציאלית, דבר שאנו מתריעים עליו כבר שנים - לא דמי אבטלה ולא ימי מחלה, הביא אותנו למצב הקיצון הזה שבו אנשים מצאו את עצמם בלי מענה, בלי חקיקה שמסדירה את מעמדם. זה פשוט אנרכיה. ולא פלא שעצמאים מרגישים שלאף אחד לא אכפת מהם. הפרה החולבת עשתה את שלה, ועכשיו ניתן לה למות".

מהי העלות הפגיעה בעצמאים? לפי הערכה של ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של לה"ב, עלות הפגיעה היומית למשק היא 500 מיליון שקל, ולתקופת השבתה של חודש וחצי 16.5 מיליארד שקל; מתוך זה, עלות הפגיעה היומית לעצמאים היא 100 מיליון שקל, כ-20% מסך הפגיעה במשק, ולתקופת ההשבתה - 3.15 מיליארד שקל. הבדיקה נערכה לאחר הכרזת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון על הרחבה נוספת במגבלות בשל משבר הקורונה, לצד חבילת סיוע למשק.

 אפליית עצמאים לעומת שכירים 2020

להערכת ד"ר נתנזון, בסך הכל מדובר בפגיעה ישירה ואובדן הכנסות מלא של 170 אלף עצמאים, המהווים קרוב ל-40% מסך העצמאים.

על פי תחשיב זה, הפיצוי הממוצע הנדרש לעצמאי הוא 7,000 שקל; וככל שהמגבלות על המשק יחריפו אזי גובה הפיצוי יהיה צריך לגדול.

על הרקע הזה מזהיר כהן, כי "הקורונה הכלכלית מסוכנת לא פחות מהקורונה הרפואית. לא היה אירוע כזה מעולם במדינת ישראל, ולכן צריך פתרונות חדשים עבור מגזר העצמאים והעסקים, שמצא את עצמו עובר ממחזור של מאה לאפס. המדינה חייבת לתת סל הצלה לציבור הזה, זה חוב מוסרי. לעצמאים יש משפחות, התחייבויות ולא ייתכן שבמשבר יתייחסו אליהם כאל אזרחים סוג ב".

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, מוסיף שהמשבר הנוכחי רק חידד את היחס הלקוי של המדינה לעצמאים. לדבריו, "במשך שנים החליטו רשויות המדינה בעקשנות רבה שלא להשוות את העצמאי בישראל לשכיר. זה לא היה מקרי, זה היה פרי של התייחסות כללית במדינה למגזר העסקי לעומת מעמד השכירים".

עו"ד לין אומר כי "השכירים היו אלה שהסתדרות העובדים הכללית הגנה עליהם בחירוף נפש ושגם רשויות המדינה, שהושפעו ממנטליות זו, סרבו לראותם כשווים לשכירים. המדינה פרסה שכבות של הגנה על השכירים, ובנוסף לחוקים הפליאו לעשות גם בתי הדין לעבודה. מנטליות זו גרפה גם את רשויות המדינה. רשויות המדינה סבלו גם מגישה בסיסית של חוסר אמון כלפי העצמאים".

לדברי לין, מדי שנה נסגרים למעלה מ-40 אלף עסקים בישראל, מרביתם עסקים קטנים של עצמאים, "ושרי הממשלה לא באמת חושבים עליהם, הם מעדיפים להצטלם עם בעלי הון, והם מוכנים גם לחשוף עסקים קטנים לתחרות לא הוגנת משיקולי פופולריות.
"והיום עם משבר הקורונה, מצויה המדינה במשבר עמוק בכל הקשור במרחב האדיר של העסקים הקטנים והבינוניים, שלא רק שאיבדו את ההכנסות אלא חייבים להיסגר כליל.

מדובר בעשרות אלפי עסקים המעסיקים מאות אלפי עובדים. עסקים אלה מצויים כיום בפני שוקת שבורה".

החשש: המפולת תהיה בלתי הפיכה

לביקורת הזאת מצטרף גם ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, שטוען כי "נבחרי הציבור במדינת ישראל לאורך השנים האחרונות נהגו בציבור העצמאים כאל אזרחים סוג ב' ולא כאל שותפים בכירים בצמיחה ובייצור".

לדבריו, "על חוסר האחריות הציבורית במתן כלים לציבור הזה להצליח להתבסס ואף ההיפך מכך - נעשו בישראל צעדים שגרמו לכך שלעשות כאן עסקים הפך למשהו כמעט בלתי אפשרי - כל עם ישראל ישלם ובגדול. מכיוון שאנחנו עומדים בפתחו של אחד המשברים הכלכליים הגדולים שאי פעם המדינה ניצבה בפניו. גל ההדף עוד לפנינו ונדרשת פעולה רחבת היקף של הממשלה, שטרם נעשתה כאן, ששוברת את כל הראייה של הפקידות הציבורית שלוחשת על אוזנו של ראש הממשלה".

גינדי מוסיף, כי "על ראש הממשלה לשבת יחד וישירות עם הנהגת המגזר העסקי, כדי לפתח כלים מעשיים לטיפול במשבר, לפני שהמפולת תהיה בלתי הפיכה. על כל המשאבים הממשלתיים, אלא הקיימים בעין ואלה שצריך לגייס באופן יצירתי, לעמוד לרשות המגזר העסקי, אחרת יהיו מאות אלפי ילדים בישראל שיספרו בעוד מספר שנים על החיים שעד משבר הקורונה והחיים אחריו.

"עכשיו כולם ייחשפו לתפקיד הגדול של מגזר העצמאים והעסקים הקטנים בכלכלה הישראלית, וכמה חשוב שהם יהיו רווחיים ויציבים".

גם הודעת ראש הממשלה על ההקלות לעסקים - ובהם דחיית תשלומי המע"מ עד 27 באפריל לכל העסקים, דחיית תשלומי חובה לעסקים קטנים ובינוניים, בהם ארנונה עסקית, תשלומי מים וביטוח לאומי וכן מענק סיוע לעצמאיים קטנים עד 6,000 שקל - לא הצליחה להרגיע את הרוחות.

לדברי נשיאת לשכת רואי חשבון, רו"ח איריס שטרק, הסיבה לכך היא שהבעיה עמוקה ושורשית יותר. "בשנים האחרונות נעשו מספר פעולות לטובת העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים, אולם לא נעשתה חשיבה כוללת בנושא בשגרה ובפרט במצב חירום. חסרה ראייה כוללת הנותנה מענה, ובכלל זה העצמאים נותרים ללא רשת ביטחון וללא דמי אבטלה, אין חשיבה שתבטיח מענק קיום בתקופת ביניים, כפי שקורה כיום במצב שהעסק נכשל. לגבי ההלוואות בקרן לערבות מדינה, התנאים בה הם דרקוניים, ובכלל זה הדרישה ל-10% הון עצמי וכן ריבית יקרה ולא אטרקטיבית. וגם במסלול של הקרן לשעת משבר נדרשות הקלות משמעותיות על מנת שתהיה נגישה ורלוונטית".

לדבריה, "גם במסלול המיוחד שנעשה כעת, לנוכח משבר הקורונה יש להוסיף עוד הקלות על מנת שההליך יהיה קל ומהיר ויתאפשר לקחת הלוואות תוך יום אחד ובתנאים מיטיבים, ללא כל דרישה לביטחונות. צריך לאפשר סיוע מוגדל גם לעסקים שמיצו את פוטנציאל ההלוואה הניתנת בקרן, והקלות נוספות". עוד לדברי שטרק, "לגבי שעת חירום, שגם מגפה בריאותית נכללת בהגדרה זו, אין מענה לעסקים וחסרה מדיניות, ואז בכל פעם שנוצר משבר, אין כללים מוסדרים".

הפתרון: השוואת זכויות ופיצויים

האם ניתן לעצור את המשבר הכלכלי העמוק המתהווה? נראה שלכל הפחות ניתן לצמצם אותו. לדברי גינדי, הדרך לשם עוברת בהחלטה הדרמטית של השוואת מעמדו וזכויותיו של העצמאי לאלה של השכיר, "גם בתחום ההפרשות לפנסיה; גם בתחום הזכות לקבלת דמי אבטלה, ולאפשר לכל העצמאים, שעסקם נסגר לזכות בדמי אבטלה".

כהן סבור שמעבר לדחיית התשלומים למע"מ, ביטוח לאומי, חשמל ומים שעליהם הודיעה הממשלה אמש, יש להעניק דחייה של שלושה חודשים להחזר הלוואות קיימות, לייצר מנגנון פיצוי לעצמאים שההכנסה שלהם נפגעה ביותר מ-25%, להעניק מדיניות של קיזוז הפסדים לאחור, איסור הפחתת מסגרות אשראי ובסוף המשבר להקים קרן פיצויים שתוכל להחזיר את העסקים למסלול עבודה תקין.

שטרק מוסיפה על כך, כי "בהתייחס לצעדים החדשים שהכריזה אמש הממשלה, בהחלט ניתן לראות הבנה למצוקה במגזר העסקי. יחד עם זאת, קיימת אי בהירות רבה בנוגע למשמעות ההקלות ויישומן, וכן לגבי המועדים.

"מבחינת תשלומי המס, למעשה רק המע"מ לעסקים הקטנים, שלהם יש דיווח דו חודשי, רק להם ניתנה דחייה עד 27 באפריל, כל שאר העוסקים שמדווחים על בסיס חד חודשי שהם העוסקים הגדולים יותר, להם ניתנה אורכה של שלושה ימים בלבד עד ל-26 במרץ. גם מקדמות מס הכנסה נדרשות בתשלום נותרו במועדים הרגילים".

על השאלה האם דווקא משבר הקורונה הוא זמן להתחיל ולבקש דברים, כשברור שהמדינה והאוצר גם ככה בצרות, אומרת שטרק: "הפנייה לעזרת הממשלה והאוצר בשעת משבר היא מחוסר ברירה אחרת, מדובר בעניין קיומי".

וכך, גם אם המדינה הייתה רוצה לעצום עיניים חזק ולדמיין שהבעיה של העצמאים והעסקים הקטנים תיעלם מעצמה - המציאות הנוכחית מתפוצצת לה בפנים. הקורונה נוגעת בקצות העצבים החשופים של המשק, וחושפת את ההזנחה רבת השנים של מגזר העסקים הקטנים.

הכדור עכשיו במגרש של הממשלה, ושר האוצר - הזמניים, נזכיר.