פלוג: לא מבינה למה גם מי שעובד ומקבל משכורת צריך לקבל מהמדינה שי לחג

נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג, מתחה ביקורת על תוכנית הצ'קים שעליה הכריז אתמול (ד') ראש הממשלה בנימין נתניהו, וסבורה כי יהיה מקום להפחתת שכר במגזר הציבורי במסגרת חלוקת נטל ההתמודדות עם המשבר. פלוג, המכהנת כיום כסגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה כי הסיוע הממשלתי לטיפול במשבר צריך להיות ממוקד באוכלוסייה שנפגעה מהמשבר - ותוכנית ה"שי לחג" איננה כזאת.

"תווי השי לחג שקיבלו כל מי ששיש לו ילדים וגם קשישים, זו עלות של 2 מיליארד שקל. למרות הצורך בסיוע מאוד חשוב למקד אותו באוכלוסייה שנפגעה. אם 20% מהאוכלוסייה העובדת מובטלת, זה אומר שעדיין יש 80% שממשיכים לקבל שכר - ואני לא רואה למה מי שעובד וממשיך לקבל משכורת או גמלאי שמקבל פנסיה צריך לקבל שי לחג מהמדינה". במסגרת התוכנית עליה הכריז אתמול נתניהו צפויה לקבל כל משפחה בישראל שיש בה ילדים עד גיל 18 מענק חד-פעמי של 500 שקל לכל ילד ואזרחים מבוגרים הזכאים לקצבת זקנה יקבלו 1,000 שקל.

בתדרוך לעיתונאים מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה התייחסה פלוג לתוכנית הסיוע שהוצגה בתחילת השבוע בהיקף 80 מיליארד שקל. פלוג אמרה כי התוכנית כוללת צעדים נכונים רבים, אולם "ישנם סימני שאלה" בעיקר סביב התוכנית להחזיר עובדים לעבודה, חלק מהתנאים לקבלת אשראי מהקרן לסיוע לעסקים ותוכנית ההאצה ליציאה מהמיתון. "התוכנית כפי שהיא אם היא תיושם במהירות וביעילות היא באמת תוכנית נכונה", אמרה פלוג, "והיא יכולה להשטיח את עקומת המיתון, יחד עם הצעדים של בנק ישראל. יש הרבה פרטים שהם לא ידועים יש תוכנית אחת מאוד חשובה ולגביה הפרטים לא ידועים וזה מענק לעסקים שיקלטו עובדים שיצאו לחל"ת בחזרה. בהרבה מאוד מדינות נעשה סבסוד שכר כדי למנוע פיטורים ואני מאוד מקווה שגם כאן הכוונה לסבסד שכר ובעצם את היכולת של עסקים לקלוט עובדים חזרה. עוד שאלה היא האם הביורוקרטיה תהיה מספיק יעילה וקצרה כדי שהכסף יגיע בזמן כי כרגע הרבה מאוד עסקים ושכירים נמצאים בלחץ גדול והעיתוי מאוד חשוב. יש ענפים שההתאוששות שלהם תהיה הרבה יותר איטית, וצריך יהיה לתמוך בהם לאורך זמן כמו התיירות".

באשר לגירעון אמרה פלוג: "נדאג לגירעון אחרי המשבר. כרגע הצורך לפעול בצורה מסיבית ואינטנסיבית גובר על הצורך לטפל בגירעון. ברור שהגירעון יגדל מאוד ל-7, 8, 9 אחוזי תוצר - זה עצום, אבל אם לא נעשה את הצעדים האלה העוצמה של הפגיעה במשק תהיה הרבה יותר גדולה. אם הפגיעה בתוצר תהיה עוד יותר חמורה הנטל של החוב הנוסף יהיה עוד יותר כבד. צעדי המנע ימנעו פגיעה יותר חזקה במשק ויתמכו בהתאוששות יותר מהירה ויקלו על המשק להתמודד עם הגידול בחוב.

באשר לאפשרות כי בהמשך הדרך יידרשו צעדי צנע כדי להתמודד עם הגידול בחוב הלאומי, אמרה פלוג כי "לגבי צנע - השאלה איך להתמודד עם העלייה. ברור שנצטרך להגדיל את ההכנסות ממסים ולמצוא את הדרך לעשות סדרי עדיפויות נכונים כדי לתקן את הנזקים מהמשבר ואז גם נצטרך לחשוב איך לחלק את הנטל של המשבר".

בהקשר זה אמרה פלוג כי המגזר הציבורי יהיה צריך להיות שותף בחלוקת הנטל, "צעדים שגם נעשו בעבר הסכמי השכר בשירות הציבורי תצטרך להיות הפחתה מסוימת כדי לשאת בחלק מהנטל של העלויות המאוד גדולות של הטיפול במשבר. יהיה צורך לעשות רביזיה רצינית בתקציב החדש".