הקורונה גילתה: אסונות מוציאים את הטוב מבני אדם ואת הרע מהמדינות שלהם

הנגיף האלים שהכה בעוצמה, תחילה במזרח הרחוק ומיד לאחר מכן במדינות המערב, הצליח לטלטל את היסודות שממוקמים בבסיס האמנה החברתית הבלתי כתובה בין המדינה לאזרחיה אך בעיקר להצית תהליכי הפרדה בין מדינות העולם. סיפורים מסמרי שיער על מדינות שגונבות מסכות של מדינות אחרות בנמלי תעופה; אזהרה מהדהדת של נשיא ארה"ב לחברה פרטית לבל תעז לספק מסכות מגן לשכנתה הצפונית, קנדה; סגירת גבולות ואיסור על העברת סחורות נחוצות בין מדינות האיחוד באירופה ועוד. כל אלה נראים כמו תהליכי השתבללות פנימה וחזרה לתפיסות בדלניות עתיקות - מדינה למדינה, זאב.

אלא שאין מה להיות מופתעים מהתנהלויות אלו. הן בסך הכול יצוגים של רוח־התקופה, שבאו לידי ביטוי בסלוגן של טראמפ "אמריקה פירסט", במהלך הבדלני הדרמטי ביותר באיחוד האירופי מאז הקמתו - "הברקזיט", וגם בעלייה המטאורית של קבוצות פוליטיות לאומניות במדינות המערב.

אם כל אלה נראים כמו סתירה לרוח הגלובליזציה שהביאה לשיתוף גבוה בין מדינות ואזרחים, זה רק בגלל אשליית הסולידריות שמסתירה את יחסי האמת החברתיים־כלכליים ואת תפיסות העומק האידאולוגיות של אזרחי העולם - שיתוף אינטרסנטי יכול להתקיים גם בין שונאים. בכלל, בחברה שבה "התחרות" היא ערך מקודש, התחרות בין מדינות על ציוד רפואי, שמייצרות חברות פרטיות, היא בלתי נמנעת כמו שעצי תפוחים לא יכולים, אלא להניב תפוחים.

אבל לא מדובר רק ביחסים כלכליים בין מדינות אלא גם בתהליכים פנימיים בתוך עצמן. הדאגה לאזרח שנמצאת בבסיס "החוזה" בינו לבין המשטר שמפקח עליו, התנפצה כשהתחוור באחרונה כמעט בכל מדינה מערבית עד כמה האדם מופקר לגורלו - בעיקר בריאותית וכלכלית. הסגר שהוטל במדינות רבות "זרק" אנשים רבים ממצב של ודאות וביטחון למצב של חשש קיומי לדברים הבסיסיים כמו קורת גג, מזון והכנסה.

כך, בעוד שמיליארדי אנשים הסתגרו בבתיהם בהוראות הממשלות, הדלתות הנעולות לא מנעו את חדירת הפחד דרך הרשתות. פחד זה, מפני המחר, הוא הרגש המשותף ביותר לאנושות כיום.

אולי זו הסיבה שמדינות המערב הצליחו להתעשת (די מהר, למען האמת) ולהחזיר את הביטחון והאמון על ידי תכניות חירום כלכליות גרנדיוזיות, שמעולם לא נראו קודם לכן: הלוואות חסרות תקדים, תכניות הרחבה כמותיות, חלוקת כסף לתושבים לשם המרצה מחודשת של המשק, תכניות הצלה לעובדים, הבטחת הכנסה, דחיית תשלומים וחובות, תשלום משכורות לחברות פרטיות ועוד ועוד.

במאמר מוסגר, הדמיון עובד שעות נוספות במחשבות על איך היה נראה העולם "בימי שלום" אם המדינות היו כל כך סולידריות עם האזרח - האם מעגל העוני היה נשבר? האם מעמד הביניים היה ממשיך לקרוס תחת העול? האם המשבר הנוכחי הוא התחלה של עידן חדש, סולידרי יותר? לא בטוח, וממילא, כל תופעה באה עם הריאקציה שלה. אבל ישנם לא מעט סיפורים יפים שמרחיבים את הלב.

בעלי בית ושוכרים

תאוריית הצרכים של מאסלו שעוסקת במניעי האדם - מהצרכים הפיזיולוגים ביותר כמו מזון ושינה ועד לרוחניים ביותר כמו ערכים ומוסר - מלמדת שאחד הדברים החשובים לביטחון של האדם הוא קורת גג. לא מפתיע, אם כך, שאחד החששות המשמעותיים ביותר של מיליוני אנשים היה איך לשלם שכר דירה. מריו סלרינו, הבעלים של 18 בניינים בניו יורק שבהם למעלה ממאתיים שוכרים, פתר את הבעיה הזו.

באקט ראוי להערצה הודיע סלרינו כבר בתחילת חודש מרץ לכול שוכריו כי הם לא צריכים לדאוג לשכר הדירה של אפריל. על דלתות הכניסה לבניינים נתלה שלט עם ההודעה הבאה: "עקב מגפת הקורונה שמשפיעה על כולנו, שימו לה - אני מוותר על שכר הדירה של חודש אפריל, 2020. תהיו בריאים, תדאגו לשכניכם ותשטפו ידיים. תודה, מריו".
אחת הדיירות לורן ברוגיני שאיבדה את עבודתה בגלל המגפה התייחסה בתקשורת המקומית למחווה. "אני חיה ממשכורת למשכורת כך שמדובר במעשה נדיבות ענק שבכלל לא צפיתי", היא אומרת, "לא ידעתי איך אשרוד את החודש כך שכשראיתי את השלט הרגשתי הקלה גדולה מאד".

בדומה לסלרינו, דן גילברט הבעלים של קבוצת ה־NBA "קליבלנד קאבלירס", עשה דבר דומה רק "בגדול" יותר. גילברט שהוא גם הבעלים של חברת הנדל"ן הגדולה ביותר בדטרויט, הודיע לכל בעלי המסעדות והקמעונאים הקטנים שמוגדרים כ"עסקים קטנים" כי הוא מוותר על שכר הדירה, תשלומי ועד בניין וחניונים לחודשים אפריל, מאי ויוני. "כולם צריכים לתרום את חלקם במיתון השפעות המגפה. אנחנו שמחים לעשות את חלקנו כדי לעזור לעסקים הפגיעים ביותר בפורטפוליו שלנו לעבור את הסערה", נמסר מהחברה.

מסכות לצוותים הרפואיים

לכל מלחמה יש את גיבוריה, אלה שמקריבים לעתים את חייהם למען אחרים. כך היו הכבאים שנלחמו בין להבות והריסות ב־11 בספטמבר בניו יורק, וכאלה הם צוותי הרפואה, שנלחמים (ומתים) 24/7 בקרב נגד מגפת הקורונה. על חוסר המוכנות של מערכות הבריאות וייבושן הכלכלי על ידי מדינות עוד ייכתב רבות. חוק המחסור הוותיק שיחק פה תפקיד שטני שעלה ויעלה בלא מעט חיי אדם. בינתיים, המרוץ להשגת ציוד רפואי נמצא בשיאו, המחירים מאמירים. בתוך כל זה, יפה לראות את יצר ההתנדבות של פרטים וחברות עסקיות במאמץ המלחמתי למגן את הלוחמים בחזית של הקרב על בריאות הציבור.

מעצב האופנה כריסטיאן סריאנו מניו יורק נענה לפנייה פומבית של המושל אנדרו קוואומו, שביקש מעסקים לעזור בייצור של ציוד הגנה רפואי. "אם המושל קוואמו אומר שצריך מסכות, אז הצוות שלי יעזור להכין אותם. יש לי צוות תפירה מתפקד שעדיין עובד מהבית ויכול לעזור," צייץ המעצב במרץ. בתוך שבוע הוא וצוותו, שקיבלו אישור מיוחד מהמדינה לעבוד בסטודיו שלו, תפרו אלפיים מסכות שהועברו לבתי החולים.

גם החברות הגדולות נרתמו למאבק המסכות החסרות. טים קוק, הודיע כי אפל תתרום מיליוני מסכות לעובדי בריאות בארה"ב ובאירופה. "אנו תורמים מיליוני מסכות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות בארה"ב ובאירופה", כתב קוק בטוויטר והוסיף מילות תודה "לכל אחד מהגיבורים בחזית, אנו מודים לך".

הענקית פייסבוק לא נשארה מאחור והודיעה כי תעביר 720 אלף מסכות שנשארו במחסני החירום שלה מהשריפות שהשתוללו בקליפורניה בשנה האחרונה. "עובדי בריאות זקוקים בדחיפות לציוד מגן נוסף", כתב מארק צוקרברג בפוסט בפייסבוק. "כדי לעזור, פייסבוק תרמה את רזרבת החירום שלנו". צוקרברג הוסיף כי החברה מנסה לגייס מיליוני מסכות נוספות".

"האחים ברוקס", יצרנית הבגדים לגברים הוותיקה ביותר בארה"ב, החלה לייצר ב־31 במרץ מסיכות רפואיות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות. החברה שמייצרת בדרך כלל חולצות וחליפות הודיעה כי היא מתכננת יצור של כ־150 אלף מסכות ביום במפעלים בניו יורק, צפון קרוליינה ומסצ'וסטס.

חברת הביגוד אנדר ארמור עברה לייצר מסכות פנים והודיעה כי תתרום 500 אלף מסכות כירורגיות לאנשי רפואה. אליה מצטרפות חברות הביגוד MLB ו- Fanatics שהחלו לייצר בגדים ומסכות לצוותי הרפואה באמצעות הבדים שלהם שנועדו לייצור חולצות. חברת M3, שמייצרת מסכות N95 תורמת 500 אלף מסכות לבתי החולים בניו יורק וסיאטל.
התלהבות גדולה נרשמה בניו יורק לאחר שקבוצת הפוטבול של נייו אינגלנד, הפטריוטס, תרמה 300 אלף מסכות N95 לעיר שמספר המתים בה עקף השבוע את זה של אסון התאומים. זאת בהמשך ל־1.2 מיליון מסכות שתרם הבעלים של הפטריוטס, רוברט קראפט לאזור בוסטון, שם ממוקמת הקבוצה.

אגב, בית המלון היוקרתי ה-Four Seasons במנהטן ניו יורק מספק חדרים בחינם לאנשי הרפואה בעיר.

יוזמה קטנה ונחמדה: בניסיון לעזור לצוותים הרפואיים לשמור על בידוד לאחר השעות הארוכות בבתי החולים, שכן הם אינם יכולים לחזור לביתם ולסכן את משפחותיהם, הוקמה קבוצת פייסבוק התנדבותית בשם RVs 4 MDs שמטרתה לספק "בתים ניידים זמניים" לעובדי שירותי הבריאות כדי שיוכלו לבודד את עצמם בין שעות העבודה.

אלכוג'ל ובקבוקי חיטוי

חברת האם הצרפתית של לואי ויטון, LVMH, משתמשת במתקני ייצור הקוסמטיקה והבושם שלה לטובת ייצור בקבוקי אלכוג'ל. החברה שעומדת מאחורי מותגים גדולים נוספים כמו Fenty Beauty ו-Benefit Cosmetics, העבירה את הבקבוקים לרשויות הבריאות הצרפתיות בחינם.

גם חברת הקומסטיקה לוריאל החלה לייצר בקבוקי אלכוג'יל במקום איפור וקרמים קוסמטיים ואף הודיעה על תרומה של מיליון אירו לטובת ערכות היגיינה למתנדבים רפואיים. חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון תרמה 50 אלף בקבוקי אלכוהול לחיטוי.

תרומות מזון למובטלים ונזקקים

חברת MGM תרמה כ־250 טון מזון לבנקי מזון ולקהילות שונות ברחבי ארה"ב. בחברה חברו לארגונים מקומיים בשמונה מדינות וחילקו מזון ששווה לכ־400 אלף ארוחות לנזקקים. MGM תרמה בנוסף מיליון דולר לקרן למענקי חירום לעובדים שתאפשר להם לשלם חשבונות ולכסות הוצאות בלתי צפויות.

Uber Eats תורמת 300 אלף ארוחות לעובדי מערכת הבריאות בארה"ב. בנוסף החברה הודיעה כי היא מוותרת על דמי משלום לכ־100 אלף מסעדות עצמאיות קטנות כדי לתמוך בעסקים קטנים.

בורגר קינג בארה"ב מעניקה שתי ארוחות חינם לילדים בכל רכישה שמתבצעת באמצעות אפליקציית בורגר קינג בארה"ב. "יש לנו את היכולת לעזור להאכיל את אמריקה," אמר מנכ"ל החברה, ז'וזה סיל.

הוליווד נרתמת למאבק

אינספור שחקנים ושחקניות זמרים וזמרות, מרוברט דה נירו ועד סמואל ג'קסון העלו בשבועות האחרונים סרטונים ברשתות בהם הם מתחננים/מצווים/מבקשים מעוקביהם להישאר בבידוד, לא להסתכן בביקור הוריהם ולשמור על "ריחוק חברתי". הגדילו לעשות חלק מהם שתרמו כספים.

אופרה ווינפרי תרמה 10 מיליון דולר לטובת עזרה לאמריקאים שנפגעו במגפה במיסיסיפי וטנסי שבהן היא גדלה. זוג השחקנים בלייק לייבלי וראיין ריינולדס תרמו מיליון דולר לבנקי מזון בארה"ב וקנדה באמצע מרץ ושבועיים אחר כך עוד 400 אלף דולר נוספים לארבעה בתי חולים בעיר ניו יורק.

הזמר ג'יימס טיילור ואשתו גם בחרו לתרום לבתי חולים. השניים תרמו מיליון דולר לבית החולים הכללי של מסצ'וסטס.

הזמרת פינק שהחלימה בעצמה מקורונה, תרמה מיליון דולר לקרנות שונות שעוזרות לנפגעי קורונה. "זו שערוריה אמיתית וכישלון של ממשלתנו שלא להנגיש את הבדיקות לקורונה בצורה רחבה יותר. זו מחלה קשה ואמיתית", היא אמרה. גם זמרת הקאנטרי הוותיקה דולי פרטון תרמה מיליון דולר. רשימת הסלבריטאים שתרמו עוד ארוכה וכוללת את קניה ווסט, אנג'לינה ג'ולי, אריאנה גרנדה ואחרים.

לאלה מצטרפים ביל גייטס, ג'ק מא, מייקל בלומברג ומיליארדרים אחרים שתרמו מאות מיליונים למחקר ועזרה לצוותים רפואיים.

■ רוצים להצטרף לאחד המיזמים שמופיעים בפרויקט או לספר לנו על מיזם שלא הכרנו?  כתבו לנו לאימייל i-can-help@globes.co.il