סיוע ממשלתי? אל על חזרה לדיונים באוצר, ישראייר וארקיע ממתינות

שלוש חברות התעופה הישראליות עדיין ממתינות לסיוע מהמדינה בעקבות משבר הקורונה, ובקרב כל אחת מהן מתחוללת דרמה משל עצמה • אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות: "זה משבר אמיתי, ושעון החול הולך ואוזל"

מטוס אל על / צילום: יח"צ אל על
מטוס אל על / צילום: יח"צ אל על

שלוש חברות התעופה הישראליות, אל על, ישראייר וארקיע, עדיין ממתינות לסיוע מהמדינה בעקבות משבר הקורונה, ובקרב כל אחת מהן מתחוללת דרמה משל עצמה.

בהודעת הבורסה האחרונה שפרסמה אל על, היא עדכנה כי משרד האוצר דחה את בקשתה לסיוע, וכי ההחלטה האם החברה תיסגר תעבור לדרג המדיני, קרי לראש הממשלה. זמן קצר לאחר מכן פורסם כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רונן פרץ, ייקח את הנושא לידיו, אולם הנושא חזר לפתחו של האוצר.

פגישה נוספת שנערכה בין הנהלת אל על ובין נציגי האוצר שלחה שוב את אנשי אל על לעשות שיעורי-בית ולהעמיק את ההתייעלות שתוכיח כי החברה מסוגלת להחזיר הלוואה בהיקף של 400 מיליון דולר. ברקע האוצר הביע חשש מחוסר הגיבוי שמעניקים עובדי אל על להנהלה לאור סכסוך שמצוי בין הצדדים.

ככל הידוע, דרישת האוצר היא שאל על תציג חיסכון של 200 מיליון דולר דרך העמקת מספר המפוטרים וקיצוץ רוחבי. לאל על יש הוצאה חודשית קבועה של כ-40 מיליון דולר במסגרת מימון 16 מטוסי הדרימליינר שהיא רכשה עם הכנסות בהיקף של כ-2 מיליארד דולר (בימים יפים יותר מאלה).

בדיונים שנערכו בין האוצר ובין אל על נכח גם מנכ"ל בנק דיסקונט אורי לוין, כשהבנק אמור להיות המלווה בערבות המדינה. אלא שעד שהאוצר לא יתרשם כי לאל על יש יכולת להחזיר את המימון, הבנק לא יכול לקדם את הכסף לקופת החברה, שהולכת ומידלדלת. 

"משבר אמיתי"

עד כמה מהותית המחלוקת בין הנהלת אל על וועד העובדים שלה כגורם המעכב את המימון?

אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, תחתיה מאוגדים גם עובדי אל על, הסביר ל"גלובס" כי "יש מחלוקת בין עובדי אל על ובין ההנהלה, והיא די מהותית בעיקר למספר המפוטרים ולעומק ההתייעלות. בינתיים אל על פנתה לאוצר עם מתווה התייעלות שלא הוסכם עם העובדים, הכולל הפחתה בשכר והגדלת מספר המפוטרים מעבר לכ-600 עובדים קבועים ועוד 800 העובדים הזמניים עליהם סוכם. "המחלוקת היא קשה", אומר אדרי.

לשאלה האם אל על יכולה לעשות צעדים חד-צדדיים במהלך המעוגן בהסכם הקיבוצי, משיב אדרי כי "יש סעיף של צמצום עבודה וסגירת מחלקות, ודרכו מנסים לבצע פיטורים. אני הייתי שמח אם הכול היה נעשה בהסכמה, אלא שלצערי לא מסתמן שיש הסכמה בין ההנהלה ובין הוועד".

האם אתם מתרשמים שאל על מתריעה כי היא לא תשרוד תוך שבועות ספורים כאמצעי להפעיל לחץ על העובדים?

"לא. זה משבר אמיתי, ושעון החול הולך ואוזל. אם החברה לא תקבל תזרים מזומנים, היא תיסגר, ונכון לעכשיו הכיוון הוא לא כיוון טוב. אין שיחות כרגע בין הצדדים, יש נתק, ואנחנו מנסים כל הזמן לגשר בין הצדדים ולהפגיש ביניהם. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד פועל מול האוצר ומול משרד ראש הממשלה במטרה להזרים כספים שיאפשרו לאל על לשרוד את התקופה הזו, ואנחנו מקווים שבסופו של דבר זה יצליח.

"בסופו של דבר האוצר חייב לבוא לקראת אל על וחייב להציג פחות קשיים וביורוקרטיה ויותר תכלס להקל על החברה שתקבל הלוואה. האוצר לא מעביר את הכסף, ואנחנו מצפים שיקל על התהליך שהוא קריטי להמשך קיומה של החברה. לאוצר, להבדיל מעמדת החברה, אין ניסיון תעופתי. אל על יודעת איך לשקם את עצמה כדי להתמודד עם המשבר שהיא נכנסה אליו. החברה נותנת משקל כבד לתרחישים שנלקחים בחשבון".

המשבר הזה גם מהווה הזדמנות לאל על לצאת בהתייעלות שהיא נמנעה ממנה עד כה? 

"אני לא לא מזהה שיש ניצול לרעה מכיוון ההנהלה. בסופו של דבר לאל על יש אינטרס לעבור את המשבר הזה. אם המצב שלה ישתפר, נדע להחזיר את המצב לקדמותו בזווית העובדים. זו חברה ציבורית שמדווחת לבורסה, וכשהמצב ישתפר, אנחנו נדע מזה". 

"הדממה טוטאלית של המשבר" 

אצל ארקיע וישראייר הסיפור שונה. לפי משרד האוצר, הסיוע לכל אחת מהחברות הללו קרוב יותר. מדובר בהלוואה של 25 מיליון דולר דרך הקרן להלוואות לעסקים גדולים - 75% בערבות מדינה, 10% בערבות בעלים, והשאר בערבות הבנקים. מדובר הלוואה שמשקפת 8% מהמחזור.

בארקיע הרוחות סערו בחג לאור האשמות של העובדים כי יו"ר החברה, אבי חורמרו, ניסה לקדם הצבעה לפירוק החברה, ש-30% ממנה נמצאים בבעלות 550 העובדים. שאר המניות נמצאות בידי משפחת נקש. ועד טייסי החברה שיגר מכתב חמור לחורמרו, בו הוא ביקש לקבל לידיו את מושכות המשא-ומתן. כעת הרוחות נרגעו, והתקווה היא שהדברים ינועו מהר יותר.

בישראייר ממתינים להלוואה המיוחלת. החברה, שמפעילה טיסות מטען, טיסות לאילת וטיסות להשבת ישראלים, הגיעה להסכם עם ועד טייסיה לקיצוץ של 50% בשכרם עד לחודש מאי.

בהקשר הזה אומר אדרי כי "בארקיע יש הדממה טוטאלית של המשבר. גם היא וגם ישראייר חייבות את הסיוע כדי לעבור את המשבר הזה. אין זמן להתמהמה - החברות הללו מדממות כל יום, והגיע הזמן לשחרר להן כספים. האוצר צריך להיכנס לעומקם של דברים ולשחרר גם להן את ההלוואות, משום שהן נמצאות במצב לא פשוט".

האם נושא של מיזוג בין החברות נלקח בחשבון כפתרון ליציאה מהמשבר?

"בהחלט צריך לחשוב על מיזוג שיכול להביא לתמיכה הדדית במצב שבו לענף כמעט שאין עבודה. פה יידרש סיוע של הרשות לתחרות, שכבר פסלה מיזוג בין אל על ובין ישראייר בשעתו. כל הפתרונות נידונים תוך כדי שאנחנו יושבים וחושבים איך משפרים את מצב החברות. ברור לנו שזה לא משהו שיכול להתרחש מהרגע להירגע", אומר אדרי. 

בארגון התעופה העולמי יאט"א מפרסמים תרחיש פסימי לענף עם מסקנה אחת ברורה - חברות שלא יקבלו סיוע מהממשלות שלהן, לא יוכלו לשרוד את המשבר. הערכות הארגון הן שעשרות חברות יקרסו אחרי שתזרים המזומנים שלהן ייגמר. ככל שהחברות ממונפות יותר, זמנן קצר יותר. 

נושא ההלאמה לא על הפרק

מודל הסיוע של ממשלות כולל הקלות במסים, הלוואות וסיוע וגם מודל של הלאמה, כפי שעשתה ממשלת איטליה לאליטליה, שנקלעה לקשיים עוד לפני משבר הקורונה. הממשלה הבינה שקונה פוטנציאלי לחברה המדממת הוא תרחשי דמיוני בימים אלה, ועל כן החליטה להלאים אותה ולהעביר את מלוא המניות לרשות המדינה.

לפי פרסומים, בממשלת בלגיה נבחנת הלאמה של בראסלס איירליינס המשתייכת לקבוצת לופטהנזה. אולם רוב הממשלות נוטות בשנים האחרונות לכיוון של הפרטה, ולכן לא ירצו להעביר לידיהן חברות תעופה, בעיקר בשווקים שבהם פועלות כמה חברות, דוגמת בריטניה.

גם בישראל נושא הלאמת חברות התעופה אינו עומד על הפרק. המדינה, נזכיר, הפריטה את אל על ב-2005.

הסיוע הממשלתי שהועבר לחברות תעופה כולל חברות לאומיות, דוגמת אייר אינדיה או סינגפור איירליינס וחברות פרטיות, דוגמת 4 חברות התעופה הגדולות בארה"ב, שצפויות לקבל סיוע בהיקף של כ-60 מיליארד דולר. 

צרו איתנו קשר *5988