ישראייר קיבלה אישור להלוואה; ארקיע מנסה לצאת מההדממה

ההלוואה, בהיקף 100 מיליון שקל, תינתן לישראייר אחרי שהקרן הקרן לעסקים גדולים תקום • בתוך כך הנהלת ארקיע ועובדי החברה הגיעו להסכם: עובדים שהוצאו לחל"ת וישובו לעבודתם יוותרו על 20% משכרם באפריל ובמאי

ארקיע / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס
ארקיע / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

חברת התעופה ישראייר קיבלה אישור להלוואה מאחד הבנקים - כך נודע ל"גלובס". מדובר בהלוואה שתינתן לחברה מהקרן לעסקים גדולים שהיקפה 6 מיליארד שקל.

ההלוואה, בהיקף של 100 מיליון שקל, תוכל להינתן לחברה אחרי שהקרן תקום וניתן יהיה להגיש בקשה רשמית. האישור מהבנק המלווה כבר ניתן לחברה. מנכ"ל החברה אורי סירקיס מסר ל"גלובס" כי "אנו מודים על האמון של שר התחבורה וצמרת משרד האוצר. לא נאכזב אותם, לא נאכזב את עובדי ישראייר. נמשיך להילחם בתעוזה, ביצירתיות ובאחריות".

המימון יינתן כאמור בהיקף של 100 מיליון שקל (8% מהמחזור), 75% ממנו בערבות מדינה, 10% בערבות בעלים והערבות הנותרת על ידי הבנק.

ארקיע: נחזיר מהחל"ת טייסים ועובדים נוספים במטרה להגדיל את פעילות המטען

בתוך כך, הנהלת ארקיע ועובדי החברה הגיעו להסכם: עובדים שהוצאו לחל"ת וישובו לעבודתם יוותרו על 20% משכרם בחודשים אפריל ומאי. החברה שנמצאת בהדממה כמעט מוחלטת מתעתדת להפעיל בין 4 ל-10 טיסות מטען לסין. זאת בכוונה לגשת למכרז של משרד הביטחון להפעלה של טיסות מטען נוספות להבאת ציוד רפואי וחיוני לישראל.

לא ברור בכמה עובדים מדובר, אולם הכוונה היא להחזיר טייסים ועובדים נוספים במטרה להגדיל את פעילות המטען של החברה. בהמשך, אם יהיה מצב בו חלק מהעובדים ממילא ישובו לעבוד, עשויה ארקיע להפעיל גם טיסות פנים לאילת. כיום ישראייר מפעילה לבדה טיסות בקו.

עוד לפני ההסכם שיגר ועד הטייסים מכתב לבעלי החברה, אבי, ג'ו ורפי נקש, ובו הם קוראים לשלושה ש"הציונות בוערת בעצמותיהם" לקחת את מושכות הניהול בדיונים מול המדינה.

"אם לא תקחו את הפיקוד לידיכם כבעלי החברה אז שעון החול לפוג ותהא זו בכיה לדורות עבור כולנו", כך כתבו הטייסים במכתב שהגיע לידי "גלובס". זאת ועוד, עובדים המחזיקים ברכב מטעם החברה התבקשו להחזיר ערב החג את כלי הרכב לחברות הליסינג.

בהקשר זה מסר אבי חורמרו כי "עובדים שיצאו לחל"ת חייבים להחזיר את כלי הרכב שברשותם, ואז לא יהיו מחויבים בתשלום של שווי שימוש". עוד ציין חורמרו כי הוא מועסק בארקיע בהתנדבות ואינו מושך שכר "וזאת על מנת להציל את החברה. בראש מענייני ניצבים עובדי החברה", ציין.

אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות ופרופ' ירון זליכה המשמש כיו"ר מועצת המנהלים של תאגיד עובדי ארקיע הביעו תרעומת על המכתב האמור. "אנו מתנערים מהמכתב שלא מייצג את עמדת הוועד ולא את עמדת העובדים כשהוא כתוב בסגנון שאינו מקובל עלינו בשום דרך", אמר זליכה ל"גלובס".

ארקיע, כמו אל על, ממתינה לאור ירוק ממשרד האוצר בנוגע להלוואה בערבות מדינה בהיקף של כ-100 מיליון שקל. הלוואה זו תינתן על ידי בנק מלווה מתוך הקרן לעסקים גדולים בהיקף של 6 מיליארד שקל. מדובר בהיקף של עד 8% מהמחזור.

הלוואות אלה מיועדות לחברות עם מחזור של 200 מיליון שקל לפחות, המוגדרות כחברות ריאליות בעלות תרומה למשק אשר נפגעו כתוצאה מאירועי הקורונה. ערבות המדינה היא בשיעור של עד 75%, בנוסף ל-5% פיקדון לווה. הערבות הנותרת היא של הבנק המלווה.

הסעיף המדאיג בתנאי המתווה קובע החזר של שנתיים ועוד 12 חודשים גרייס - בכל הנוגע לענף התעופה נציין כי מדובר בפרק זמן לא ריאלי אל מול ההערכות כי הענף ישוב לפעול באופן מדורג ואיטי, ולפיכך מודל ההכנסות של החברות יגדל בהתאם.

התלות של ההכנסות היא בתמונת המצב של ענף התעופה והחזרה לתלם, אפילו באופן חלקי, כלומר הביקוש לטיסות, שבמתווה האופטימי תיקח כשנה. ביום חמישי תתכנס ועדת הכספים לדון בנושא הסיוע לחברות התעופה ויש להניח שנושא ההחזר יעלה על הפרק. החברות ינסו להגיע למתווה של החזר על פני 5 שנים לפחות ועוד שנה גרייס, מתווה שהוא ריאלי בהרבה בהתייחס לענף התעופה ועומק המשבר אליו הוא נקלע.

מספר העובדים בארקיע עומד על כ-550 עובדים, והם מחזיקים ב-30% מבעלות החברה. ב-70% הנותרים מחזיקים האחים נקש.

לפי זליכה, "אנחנו עובדים שכם לשכם עם ההסתדרות ואל מול ההנהלה וכל צעד שייעשה יהיה באישור העובדים וההסתדרות". הבוקר כאמור התנהל מו"מ בתיווך הסתדרות, המסדיר את תנאי העובדים שישובו מחל"ת וזאת לצורך הפעלת טיסות מטען ובשלב מאוחר גם ייתכן שאת החזרת הקווים לאילת.

התנאים כוללים הפחתה של 20% בשכר לחודשים אפריל ומאי תוך שמירה על הפרשות סוציאליות. "נעשים מאמצים להתניע מחדש את החברה ויש שיתוף פעולה יפה וחיובי בין הצדדים. המכתב לא מייצג את עמדת הוועד ולא את עמדת העובדים", אומר זליכה.

בנוגע לדרישה להחזרת המכוניות אמר "הפחתת תנאים נלווים היא לגיטימית במטרה לחסוך כל שקל שאפשר. כל דבר שנעשה הוא מידתי והוא באישור ההסתדרות". זליכה מזכיר כי לפני המשבר ארקיע החלה ביישום של תכנית תוכנית הבראה "שהצליחה הביאה את ארקיע לאיזון". עוד הוא אומר כי "בניגוד לישראייר ולאל על, בעלי השליטה בארקיע הזרימו 19 מיליון דולר בשנה האחרונה להבראת החברה.

"אני לא אומר שהכל חלק אבל עוד לא היה מקרה שבו לא הגענו להבנה, כולל במתווה שהושג הבוקר עבור עובדים שהוצאו לחל"ת ושישובו לעבוד". כאמור ארקיע מתכננת להפעיל טיסות מטען לסין. "נושא המטען הוא פתח שילך ויתרחב", אומר זליכה. "המשבר פתח את העיניים על נושא המטען, זה שוק חשוב וזה מקור הכנסה שננסה לפתח אותו בעתיד הקרוב".

בנושא ההלוואה למדינה לחברה אומר זליכה "אני אופטימי ולא רואה מצב שבגלל הלוואה זמנית לחברה שהיא רווחית ושתורמת לסחר החוץ של ישראל, המדינה לא תעמיד הלוואה. אני לא רואה אפשרות כזו".

נושא המיזוג בין חברות התעופה הישראליות עלה לא אחת גם על ידי חורמרו. בנושא זה אמר "קשה לדעת מה תהיינה ההשלכות של המשבר באופן פרמננטי. המשבר מחדד את השאלה האם לאור התחרות מול חברות התעופה הזרות עם פתיחת השמיים אין מקום לחזק את התעופה הישראלית דרך חיבורים. אלא שכעת, מעבר למחשבה כללית, לא ריאלי לדון בזה. מה שצריך הוא לקבל הלוואה, לחזור לפעילות. אופציות של מיזוג ייבחנו אחרי המשבר בכפוף לשמירה על זכויות העובדים".

זליכה הזכיר כי המדינה בשעתו לא אישרה את המיזוג בין ישראייר ובין אל על מהלך שהוא הגדיר כמוצדק. התנגדות המדינה למיזוג בשעתו היא מהלך שהיה תמוה למדי כבר אז, ושהיום מתברר כתמוה ומנוגד למודל העולמי שהלך לקונסולידציה בענף עוד הרבה לפני הקורונה.

אדרי הוסיף כי "בארקיע יש מערכת מצוינת של יחסי עבודה, עבדנו עליהם שנים לא נאפשר להרוס אותה. במיוחד בתקופה הקריטית הזו של ענף התעופה והחשיבות למערכת עבודה תקינה".

צרו איתנו קשר *5988