פרשנות: למרות הקורונה - משפטו של נתניהו צריך כבר להתחיל

יותר מחודש אחרי שמערכת המשפט נכנסה ביחד עם המשק כולו לסוג של הקפאה בשל משבר הקורונה, המערכת צריכה למצוא דרך לחדש את ההליכים בבתי המשפט, בדגש על ההליכים הפליליים. כן, גם את משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אומנם בשל סכנת הקורונה אי-אפשר לצפות מהמערכת לחזור לשגרת דיונים רגילה, אבל בהחלט אפשר לצפות ממנה להתחיל הגביר את כמות הדיונים בבתי המשפט תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ואמצעי זהירות שמתאימים לתקופה.

קודם כל מילה טובה - ההחלטה של שר המשפטים, אמיר אוחנה, ומנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, שהתקבלה באמצע מרץ, להפסיק לקיים את רוב הדיונים המשפטיים ולקיים רק הליכים דחופים, התבררה בדיעבד כנכונה. מספיק להביט במה שקרה בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שם נדבקו 17 עובדות מינהלה בקורונה, כדי להבין שההחלטה של אוחנה ומרזל הייתה מחויבת המציאות. הכרחית. מצילת חיים.

אבל אנחנו לא באמצע מרץ. המדינה הצליחה לבלום, לפחות בלימה ראשונית, את התפשטות הקורונה. המשק כולו החל להיפתח. יותר עובדים מורשים להגיע למקומות העבודה, התחבורה הציבורית הגבירה פעילות ועוד. גם מערכת המשפט התחילה להסתגל למצב החדש. למשל, בג"ץ החל לראשונה לקיים שידורים חיים מדיונים בעתירות דחופות שמתנהלות אצלו.

שימוש בטכנולוגיה

ולכן, אפשר וצריך לעשות בימים הקרובים צעד נוסף קדימה וכאמור להגדיל את כמות ההליכים בבתי המשפט. כמובן תוך נקיטת אמצעי זהירות - לבישת מסיכות, מדידת חום לבאים בשערי בית המשפט, קיום דיונים רק בנוכחות מצומצמת של אנשים ושימוש באמצעים טכנולוגיים.

אפשר, למשל, שהשופטים ישמעו יותר עדויות בתיקים שהם מנהלים באמצעות וידאו קונפרנס (היוועדות חזותית). זוהי פרקטיקה שקיימת בבתי המשפט ממזמן כשעדים לא יכולים להגיע לארץ, ואין שום סיבה שלא להגביר את השימוש בה היום, כדי לצמצם את המגע בין המשתתפים בהליך.

הגדלת כמות הדיונים המשפטיים היא חשובה, גם כי היא תחזור לספק עבודה לעורכי דין רבים שהפסקת הדיונים שומטת את מטה לחמם. משרדי עריכת דין רבים הוציאו עובדים לחל"ת ו/או פיטרו עובדים.

דיני נפשות

חידוש עבודת בתי המשפט חשובה בכל התחומים, אבל בעיקר כשמדובר בתחום הפלילי. זאת, לאור העובדה שמדובר בדיני נפשות ובעינוי דין שנגרם לנאשמים במצב הנוכחי. גם בשגרה, ההליכים הפליליים בארץ נמשכים שנים ארוכות ומסתיימים לרוב בהסדרי טיעון. פעמים רבות נאשמים שהמדינה מעמידה לדין פלילי, סובלים לא פחות מעצם קיומו של ההליך נגדם, מאשר מהעונש שניתן בסופו, אם הם מורשעים. הם, ובני משפחתם, מסתובבים משך שנים עם אות קלון מעליהם ולעתים כשחשבונות ורכוש שלהם מוקפאים ומחולטים. עינוי הדין שלהם גובר ככול שההליך מתארך.

הדברים שנכונים לגבי כלל הנאשמים נכונים גם ביחס לראש הממשלה בנימין נתניהו, ואפילו ביתר שאת. נתניהו עומד בנחרצות על כך שהוא חף מפשע ואפילו טוען כי "תפרו לו תיק"; ולכן, לשיטתו של נתניהו עצמו, עינוי הדין שנגרם לו כל עוד חפותו לא מתחילה להתברר בבתי המשפט, הוא גדול.

אולם מעבר לכך, האינטרס הציבורי בחידוש משפט נתניהו הוא מוגבר, לאור השפעתו הרבה על החיים של כולנו, וכי גם לציבור מגיע סוף-סוף להיחשף לפרטי המקרה ולטענות כלל המעורבים. את נתניהו אסור להפלות לא לטובה ולא לרעה ביחס לנאשמים אחרים, אבל גם מהייחודיות של המקרה שלו אי-אפשר להתעלם.

משפטו של נתניהו אמור להיפתח (במעמד הקראת כתב האישום) ב-24 במאי, לאחר שנדחה מ-17 במרץ. יש להתפלל שעד אז מדינת ישראל בהנהגת נתניהו תצליח למגר לחלוטין את התפשטות נגיף הקורונה. אבל זו כנראה פנטזיה שלא תתממש עד אז. את משפט ראש הממשלה, לעומת זאת, הגיע הזמן לממש. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.